כלכלת חמוצים/ החמצה כלכלית

מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי עקב המשבר הבריאותי הכלל-עולמי, נגיף הקורונה.

בהשפעת מגפת הקורונה, אנו האזרחים צריכים להעלות קושיות לעצמנו וכן למנהיגנו בנוגע להתנהלות הכלכלית של המדינה והחברה בהשפעת המגפה הכלכלית. שי ראובן יב'3

מצבה הכלכלי הנוכחי של מדינת ישראל הוא מורכב מאוד, מצד אחד לפי נתוני הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי, התמ"ג, אשר מהווה מדד חושב להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק, של מדינת ישראל בשנת 2020 היה 2.4%- ביחס לשנה שעברה. אכן מדובר בירידה וזה לא דבר חיובי, אך מדובר בירידה מינורית יותר מהירידה שציפתה הכלכלית הראשית, 3.3% וארגון ה-OECD ציפה ל4%, וכן נמוך יותר מהירידה של ממוצע מדינות ה-OECD שהינו 5.9%.

לפי הערכת גורמים כלכלים, הסיבה לפגיעה הנמוכה יחסית היא שההייטק הישראלי שפעל במלוא המרץ גם בתקופת הסגרים היות ובסקטור זה ניתן לעבוד בקלות מכל מקום דרך המחשב. מאידך אנשים אשר מועסקים בעבודות כפיים כמו אולמות אירועים, מסעדות וחנויות בגדים נפגעו קשה יותר בשל העבודה שהתקהלויות גדולות היו אסורות עקב פרוץ המגפה ומכך התעמק חוסר השיוון הכלכלי בחברה הישראלית בין מי מרוויח משכורת נאה לבין מי שהוצא לחל"ת.

אין ספק כי לממשלה יש תפקיד מכרע בניהול המשבר מהפן הכלכלי שלו, הרי המדינה יכולה ליצור תמריצים לעבודה, לדוגמה יצירת קורסים לאנשים אשר עבדו בעבודת כפיים לעבור למקצוע עם שכר גבוה יותר. ברור לכולם שקורסים כאלה אינם מתאימים לעובדים בגילאים יותר מבוגרים. יתר על כן, בכל מדינה נדרשים גם עובדי צווארון כחול, אך בשביל לחזק את הכלכלה צריך יותר עובדי צווארון לבן.

נוסף על כך מדינה מתפקדת צריכה תקציב. תקציב איננו דבר שולי אלא דבר מהותי לקיומה של מדינת מתפקדת, התקציב ביחד עם חוק ההסדרים מהווים מעיין תוכנית כלכלית של הממשל לטווח של שנה עד שנתיים, טווח אליו ראוי כי התקציב יכוון. ברור שמתבקש כי ממשלה תסתכל לעתיד רחוק אף יותר אבל גם בהסתכלות ארוכה לעשורים הבאים עדיין אין זה הגיוני או סביר לבנות תקציב לעשורים הבאים היות ואולי לא תהיה אותה ממשלה ואולי הצרכים ישתנו באופן דרמטי ומכך קיים צורך בתכנון מוקפד ואחראי מצד המדינה לדאוג ליצירת תוכניות כלכליות שיהיו בעלות בסיס לוגי יציב. אף אחד לא חולק על כך כי תוכניות שכאלה צריכות להיות תוך הכוונה של הגורמים הפוליטיים, תוך שיתוף הגורמים הכלכליים ומשרדי הממשלה השונים שיצטרכו להביא את התוכנית לפועל. לדוגמה ראוי כי עמדתו של הבנקאי של מדינת ישראל הלוא הוא נגיד בנק ישראל יובא לממשלה וכן עמדת ראשי משרד האוצר. אכן יכולות להתקיים מחלוקות בנוגע לתוכניות כאלה ואחרות אבל גם חוסר הסכמה ראוי שיבוא מתוך אמונה עמוקה בקדושת הכסף הציבורי ומתוך רצון לשרת את הציבור על הצד הטוב ביותר. ראוי כי לא תתבצע פוליטיזציה של התקציב והמדינה ואין זה דבר כי תקציב המדינה יהפוך לשבוי במלחמות פוליטיות. אין זה סביר או מידתי כי מדינה תהיה נתונה לרצון ליבם של מיעוט, גם אם הוא מיעוט שנבחר על ידי העם, עדיין אין זה נותן סמכות עליונה להיות מעל החוק ומעל העקרונות המוסריים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך אמונה בקדושת הכסף הציבורי, משהו שכנראה חלק מנבחרי הציבור שכחו לדאבוני הרב.

לסיכום, הצורך ביצירת תוכניות פיננסיות רחבות ומתקדמות בשיקומה של הכלכלה הישראלית הינו הכרחי וחיוני לקיומה של מדינה מתפקדת עם שלטון סמי- מתפקד מתוך צורך לצאת מהמשבר הכלכלי הנורא ביותר שהתרחש במדינת ישראל משחר ההיסטוריה.

אין ספק שמדובר בפסיקה משמעותי במידה מסוימת, מאידך מדובר בעניין ציבורי חשוב שלא קשור אך ורק לבית המשפט ולחוק אלה גם לציבור הכולל וראוי היה כי נושא זה ידון בבית המחוקקים, אך הרשות המחוקקת החליטה שלא לקבוע דבר חקיקה בנושא והתוצאה היא הפסיקה של בג"ץ בנושא.