לכולנו מגיעות זכויות שוות. לכולנו יש את הזכות לחיות בכבוד וזכויות לפרטיות, לקניין ולחיים. לא משנה לאיזה נטייה מינית נרצה להשתייך, תמיד תגענה לנו זכויות טבעיות. – שירה טורגמן
מספר הדיווחים על גילויי שנאה ואלימות נגד להט"בים עלה ב-27% בשנת תשפ"א. בנוסף, דווח על מגמה של אפליה ואי קבלה לעבודה על רקע מגדרי. עפ''י הדו"ח למען הלהט"ב, אחד מתוך חמישה אנשים המשתייכים לקהילה נחשף לאפליה בשל זהותו המינית.
בשנה זו, המרחב המקוון הפך להיות נגיש ושמיש יותר עקב התפרצות נגיף הקורנה. כתוצאה משימוש צפוף ובאופן תמידי במרחב המקוון, הכולל אפליקציות ואתרי שיתוף שונים, בנוסף להתפשטות נגיף הקורונה, התחוללה גם התפשטות והתגברות האלימות והאפליה כלפי אנשים מקהילות רבות וביניהן קהילת הלהט"ב.
כאשר כולנו היינו סגורים בביתנו, הלמידה באופן ממוחשב גרמה לריבוי תופעת האפליה כלפי להט"ב. חלק דיווחו על אירועים בהם הרגישו מסביבתם הקרובה אפליה ורבים דיווחו על אירועי אלימות באינטרנט כלפי הקהילה. בשל המצב הנגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, כולנו היינו באופן יומיומי במרחב בקוון ובאפליקציות מה שגרם להתגברות אלימות.
אירועי האלימות המילולית הופנו כלפי קהילות רבות כמו ילדים, בני נוער ומבוגרים. המרחב המקוון הפך לזירה להקנטות ולשיימינג וכך התופעה המשיכה להתפשט ולהתעצם. גם קהילת הלהט"ב נחשפה לאלימות זו. אלימות מילולית שהייתה נפוצה בקרבם היא אלימות על רקע מגדרי כך שחברי הקהילה סבלו ועדיין סובלים מהאפליה באופן מילולי על רקע מגדרם, זהותם המינית והשייכות שלהם כבני אדם.
לצערי, לא רק אלימות מילולית התחוללה כלפי אנשי הקהילה אלא גם אלימות פיזית. כולנו מכירים את המקרה הנורא שקרה בשנת 2009 בברנוער - בית אגודת הלהט"ב בתל אביב. באירוע זה הופנתה אלימות פיזית מזעזעת כלפי צעירים על רקע מגדרי וזהות מינית. באירוע נרצחו שני צעירים ורבים נפצעו רק בגלל נטייתם המינית. אירוע נוראי אחר היתה רציחתה של שירה בנקי בת ה – 15 במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2015. אירועים נוראיים אלו מדגישים את חוסר הסובלנות כלפי קהילת הלהט''ב ושיש לגנות כל אירוע או שיח הפוגע בהם ושאלימות מכל סוג שהוא לא תוביל לשום מקום.
לכולנו מגיע שיתייחסו כלפינו בכבוד ובשוויון ללא אפליה על רקע מסוים. לכולנו מגיעה הזכות לשוויון כפי כתוב כבר במגילת העצמאות: "כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו, ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר". "הכול שווים בפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכול זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזו ומפני כל הסתה לאפליה כזו".
עפ''י משפטים אלו המצוטטים ממגילת העצמאות ניתן לומר שעוד בהקמת מדינת ישראל, היא הכירה בעובדה שכל בן אדם זכאי לזכויות ולשוויון ללא אפליה כלשהי מטעמי דת, גזע ומין, ובנוסף כי כולם שווים בפני החוק ושאסור להפלות בין תושביה. לכן מתוך דברים הללו ניתן להבין בבירור כי אין להפלות אנשים על רקע מגדרי ושיש לקבל אותם כשווים בין שווים בפני החוק. אסור להפלות אדם לצורכי עבודה לדוגמה או לפעול כלפיו באלימות על רקע מגדרו.
לאור דברים אלו ולמרות האפליה הקיימת עדיין כלפי קהילת הלהט"ב בקרב אנשים מסוימים, עדיין יש הרבה דברים חיוביים המשפיעים כל קהילה זו. ניתן לראות כי למרות שקיימת אפליה במרחב המכוון בחיי היומיום על רגע מגדרי, קיימים אנשים רבים התומכים בקהילה זו ועוזרים להעלות את המודעות לקהילה. אנשים רבים במרחב המקוון מעלים פוסטים ו"יוצאים" נגד האנשים המפלים אותם. בנוסף ניתן לשים לב על גורמים רבים המשפיעים לחיוב על קהילת הלהט"ב כגון הרצאות, אגודות הפועלות למענן וכמובן אירועים רבים כמו ''מצעד הגאווה'' הגורם להם להרגיש תחושת שייכות מסוימת.
בנוסף גורם משמעותי הגורם להשפעה חיובית כלפי קהילת הלהט"ב הינו בג''צ. בפברואר 2020 קבע בג''צ פה אחד כי יש לאפשר לזוגות בני אותו מין להביא ילדים בפונדקאות. עד אז רק זוגות דו מיניים היו יכולים להביא ילדים בפונדקאות והיום כתוצאה מחוק זה גם זוגות חד מיניים יכולים להביא ילדים בפונדקאות. חוק זה, חוק הפונדקאות, מדגיש את הזכות לשוויון המופיעה במגילת העצמאות כי לכולם זכות לשוויון זכויות ללא אפליה של דת, גזע ומין.
לסיכום, למרות האפליה שעדיין קיימת כלפי קהילת הלהט"ב ניתן לראות את המגמה החיובית אליה ואת המודעות הגוברת כלפי הקהילה בקרב רבים מאזרחי מדינת ישראל. חייבים לזכור כי לא משנה לאיזה מגדר האדם שייך, הוא עדיין אדם וזכאי לקבל שוויון זכויות. כולנו בני אדם. כולנו עם רגשות ולכולנו מגיע שלא יפלו אותנו. כולנו שווים בפני החוק.
