יציאת מצרים - הסיפור האמיתי

כל שנה בליל הסדר, כאשר כולנו יושבים עם המשפחה וחוגגים את חג הפסח, אנו נזכרים בסיפור יציאת מצרים, אחד מהסיפורים הכי מוכרים מספר התנ"ך. הסתוב מספר על סיפור הגאולה של עם ישראל, שהיו עבדים במצרים והשתחררו ממנה מעבדות לחירות, בעזרתו של המנהיג הדגול, משה רבינו. במהלך הסיפור אלוהים מדגים את כוחו הרב והעל טבעי באמצעות הניסים שהוא מחולל, ומחזק את המשמעות של אמונה גם במנהיג, ואת הכוח של בני ישראל המאוחדים.

בין אם אתם מאמינים בכוחו של אלוהים ובהתרחשות סיפורי התנ"ך ובין אם לא, חוקרים ומחקרים רבים מצאו קשר בלתי רגיל בין ההתרחשות של הסיפורים המקראיים לבין התרחשויות ואירועים אמיתיים. בין אם מדובר בממצאים ארכיאולוגיים מלפני אלפי שנים או בסיפורי עם העוברים מדור לדור, רק המחשבה על כך שסיפורים התנכיים אכן התממשו מעידה המון על התרבות ועל המסורת היהודית.

לאורך השנים, סיפורים מקראיים של עמים אחרים סיקרנו חוקרים וארכיאולוגים רבים אשר רצו למצוא הוכחות לאירועים טבעיים שקרו, ושתואמים את הנאמר במקרא. נמצאו אלפי ממצאים מסוגים שונים פה בארץ, כמו מטבעות עתיקים, כוסות וכדים, אשר הוכיחו את קיומם של מנהיגים, נביאים, מלכים וממלכות על אדמת ארץ ישראל. כל ממצא כזה מחזק את הזיקה שלנו לעם ישראל ואת המשמעות הענקית של היותנו העם היהודי המתקיים על אדמת ארץ ישראל העתיקה.

דוגמא לאחד מהממצאים הארכיאולוגים הגדולים והמעניינים ביותר שהתגלו בישראל הוא ארמון דוד המלך אשר נחשף בשפלת יהודה. שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם עוד לא נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות במהלך חפירות בחורבת קיאפה. החוקרים גילו עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית, וזיהו את אחד המבנים כארמון דוד ואת השני כמחסן ממלכתי ענק. חשיבות גילוי הממצאים העתיקים הללו עצומה, מכיוון שהארמון ובית המחסנים הם עדויות לבנייה ממלכתית ולארגון מנהלי בתקופת דוד המלך. לפי ארכיאולוגים "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות". חורבת קיאפה נחרבה ככל כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים סמוך לשנת 980 לפני הספירה.

אחד האירועים שחוקרים רבים חקרו במשך עשרות שנים הוא אירוע יציאת מצרים. סיפור יציאת מצרים הוא מאבני היסוד באמונה היהודית, וכולל בתוכו מספר אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף ובריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך במדבר. המסורת מתייחסת לתיאור המקראי כאל דיווח מדויק של מעשים שהיו, ולכן ארכיאולוגים רבים וחוקרי מקרא מנסים לענות באופן מדעי על שאלת קיום יציאת מצרים ועל הדיוק המקראי.

10 המכות

עשר מכות מצרים הן עשרה פגעים שאלוהים הטיל על העם המצרי, וזאת כתוצאה מסירובו של פרעה לשחרר את בני ישראל ממצרים. המכה העשירית והאחרונה, מכת בכורות, הובילה לשחרורם של בני ישראל וליציאה הגדולה. עשר המכות מורכבות מ10 פגעים אשר הוטלו על המצרים בלבד, ואלו המכות כפי שמופיעות במקרא:

• המכה הראשונה היא מכת דם, שמשמעותה הפיכה של המים בנילוס לדם. הדגים שביאור מתו, ומקור המים והמחיה המרכזי של המצרים נפגע.

• המכה השנייה היא מכת צפרדע, שגרמה להמוני צפרדעים להתפשט בכל ארץ מצרים ולחדור לבתים.

• המכה השלישית היא מכת כינים, בה מיליוני כינים תקפו את המצרים, והם חוו סבל רב בשל גירוד השיער.

• המכה הרביעית היא מכת ערוב, "ערוב כבד" מילא את בתי המצרים ואת אדמתם. על פי הפרשנות המסורתית, הערוב הוא תערובת של חיות טרף.

• המכה החמישית היא מכת דבר, שהיא מגפה המכלה את כל בהמותיהם של המצרים.

• המכה השישית היא מכת שחין, מחלת אבעבועות התוקפת את המצרים וגם את בהמותיהם.

• המכה השביעית היא מכת ברד, היוצרת ברד כבד היורד ושובר את העצים, פוגע בגידולים החקלאיים, והורג את האנשים והבהמות ששהו מחוץ לבתים. בתוך הברד התלקחה אש, ואל הברד נלוו גם קולות מפחידים.

• המכה השמינית היא מכת ארבה, ארבה כבד הגיע לארץ מצרים ואכל את כל הגידולים שעוד נותרו אחרי הברד.

• המכה התשיעית היא מכת חושך, במשך שלושה ימים שרר חושך ואפלה מוחלטת במצרים.

• המכה העשירית, האחרונה והקשה ביותר היא מכת בכורות, בחצות הלילה בט"ו בניסן מת הבן הבכור של כל משפחה במצרים וכל בכור בבהמה.

מומחים ניסו לקשר בין ממצאים ארכאולוגיים לבין הסיפורים במשך שנים, והצליחו למצוא הסבר מדעי לכל אחת מהמכות - אך ההסברים הם כמובן רק השערות לאירועים. התיאוריה הראשונה המסבירה את עשר המכות היא שהתפרצות הר געש באי סנטוריני בין ה1600 ל1620 לפנה"ס היא זו שהתחילה את שרשרת המכות. התרחשות עשר המכות יכולה להיות מוסברת על ידי כך שרוחות נשאו את האפר הוולקני הנוצר כתוצאה מההתפרצות עד למצרים, ובעקבות כך חומצות רעילות אשר נמצאות בו יכלו להפיק מינרל ששמו צינובר. הצבע האופייני למינרל זה הוא צבע אדום בוהק כמו דם, וצביעת המים באדום כתוצאה ממינרל זה יכלה להסביר את המכה הראשונה - מכת דם.

המינרל צינובר

בעקבות צביעת המים של הצינובר, ייתכן שחומציות המים עלתה והבריחה את הצפרדעים שחיו בקרבת הנילוס, וכך מוסברת מכת צפרדע. כתוצאה מההתפרצות של הר הגעש בעלי חיים ואנשים רבים מתו, כינים מסוגים שונים הטילו ביצים בגופות של המתים, מה שיכול להסביר את מכת הכינים. מכת שחין מוסברת על ידי הגשם אשר נהפך לחומצי (גם בשל הצינובר), אשר גרם לפצעים וזיהומים אצל אנשים אשר באו במגע איתו. מכת הדבר מוסברת בכך שהדשא עצמו הפך לרעיל ולכן בהמות שניזונו מהדשא מתו. מכות הברד והארבה מוסברות על ידי הלחות הקיימת והברד, אשר מהווים תנאים טובים לשגשוג ולגדילת הארבה. האפר הוולקני העבה מסוגל גם לייצר חשכה אפלה, וזוהי מכת חושך. בשל ההרס הרב והייאוש בקרב המצרים, המצרים הקריבו את הילדים הבכורים לאלים מכיוון שהקרבתם לאלים תפחית מההרס ומהחורבן במצרים, וזוהי מכת בכורות.

תיאוריה נוספת אשר מסבירה באופן מדעי את עשרת המכות היא תופעה של אצות אדומות, את התיאוריה העלה האפידמיולוג ג'ון ס' מאר, שטען כי אצות אדומות בשם 'אדומיות' שאבו את החמצן ממי נהר הנילוס, כתוצאה מכך מתו הדגים אשר חיו במים, ואולי גם דמם צבע את נהר הנילוס באדום. זיהום הנהר גרם לצפרדעים רבות לברוח מהנילוס, אך חלקם הגדול מתו מכיוון שלא מצאו מזון. ללא הטורף הטבעי של חיידקים, שהוא צפרדעים, אוכלוסיית החיידקים עלתה ועלתה, ונשאה עמה מחלות רבות וקטלניות, שגרמו למוות של בני אדם ובעלי חיים.

'אדומיות'

מכת חושך מוסברת בתיאוריה זו בקיום סופת חול קטלנית שהתרחשה במקביל לשאר האירועים. בשל החושך שהסופה יצרה, גופות שהו ברחובות ללא טיפול והפיצו מחלות רבות, בין השאר מחלות אשר גורמות מוות בקרב ילדים.

סופת חול

קריעת ים סוף

וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

בני ישראל שוחררו מעבדות במצרים על ידי משה, אך כשעזבו את מצרים פרעה התחרט על החלטתו ושלח את צבאו לרדוף אחרי בני ישראל ולהשיבם להיות עבדים במצרים. כשהגיעו לשפת ים סוף, אלוהים חצה את הים לשניים, אפשר לבני ישראל לעבור בבטחה לצד השני ולהמלט מצבא מצרים, בעוד הים נסגר כשצבא מצרים בתוכו, וכל החיילים המצרים טבעו למוות. אחת התיאוריות מסבירה את האירוע העל טבעי הזה כאירוע שמבוסס על חוקים פיזיקליים: רוח מזרחית שנשבה במהלך הלילה שבו נקרע הים "החזירה לאחור" את המים כפי שמתואר בתנ"ך ובקוראן, וגרמה ליכולת לחצות את הים ולחילוץ בני ישראל בבטחה כפי שמתואר במקרא. צוות החוקרים במרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בארצות הברית ואוניברסיטת קולורדו מסרו כי מחקרם, שעוסק בצורה שבה רוח משפיעה על מים, מראה כי רוח אכו יכולה להסיג לאחור מים בנקודות שבהן נהרות מתעקלים ומתאחדים עם לגונות על חופים שונים.

לפי ראש צוות המחקר "הסימולציות מתאימות פחות או יותר למה שמתואר בספר שמות". "אפשר להבין את קריעת הים באמצעות דינמיקת נוזלים. הרוח מזיזה את המים בצורה שעולה בקנה אחד עם חוקים פיזיקליים, ויוצרת מעבר בטוח עם מים בשני הצדדים, ואז בפתאומיות מאפשרת למים לזרום חזרה". דרוז ועמיתיו חוקרים את השפעתם של טייפונים באוקיינוס על מים עמוקים. במחקרו מצא הצוות מקום אפשרי לחצייה האגדית, מדרום לים התיכון, והוסיף אפשרויות שונות של תצורת הקרקע שאולי היתה קיימת אז, וייתכן שהובילה לים להיקרע לשניים. המחקר הראה שרוח הנושבת במהירות של 101 קמ"ש במשך 12 שעות יכולה היתה להסיג לאחור מים בעומק של שני מטרים. "אנשים תמיד התעניינו בסיפור הזה מספר שמות, ותהו אם הוא מבוסס על עובדות היסטוריות", אמר ראש המחקר. "מה שהמחקר הזה מראה זה שתיאור קריעת הים מבוסס באמת על חוקים פיזיקליים".

תיאוריה נוספת וקשורה לקודמת מסבירה שייתכן ושונית אלמוגים ענקית הייתה ממוקמת בים במקום שבו נחצה. על פי החוקרים, מפלס המים בתקופה הזו היה נמוך בהרבה, מה שאפשר לבני ישראל לחצות את הים. המתמטיקאים אלקסי אנדרוסוב ונחום וולצינגר, חישבו והגיעו למסקנה שרוח מזרחית חזקה מאוד נשבה לאורך אותו היום ומוזכרת בתורה, הייתה צריכה לנשוב במהירות 100 קמ"ש כדי לחשוף את השונית ולאפשר את החציה עליה. מתמחה בתופעות ימיות מסביר שלעם ישראל, המוערך כ600 אלף אנשים, היה אמור לקחת 4 שעות לחצות את השונית באורך 6.7 ק"מ, הוא מוסיף שלאחר חצי שעה המים היו אמורים לעלות למפלס המקורי וכך טבעו המצרים.

שונית אלמוגים

עמוד הענן ועמוד האש

"וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם--לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה", (שמות יג כא).

על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן שברא אלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים. הענן הופיע במשך היום, ובלילה החליף אותו עמוד האש שהאיר לבני ישראל את הדרך לכנען.

גם לתופעות של עמוד הענן ועמוד האש יש תיאוריות והסברים מדעיים: את עמוד הענן ניתן להסביר בכך שהעונה הייתה אז אביב, עונה שבה קיימת עננות גבוהה שעשויה להסתיר את קרני השמש. ייתכן שתופעה זו של עננות משמעותית, לפי המחקר, היא מה שבני ישראל ראו במדבר. תיאוריה נוספת לעמוד האש היא שהמראה של עמוד האש הוא בעצם "שביל החלב" אשר נראה במשך הלילה בחודשי הקיץ בכיפת השמיים, כמעין פס אור חיוור החוצה את השמיים מדרום לצפון. צורתה של הגלקסיה והעובדה שאנו נמצאים בתוכה וצופים אל מרכזה, גורמת לכך שכוכבים מרוחקים מאוד מאיתנו נראים צפופים יותר אחד לשני, תופעה הגורמת לנקודות האור שלהם להצטופף לפס של אור שניתן לראותו מכל אזור חשוך. הלילות בהם שביל החלב זורח עם תחילת הלילה ושוקע עם זריחת השמש מתרחשים בדרך כלל בתחילת הקיץ, אך בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים "שביל החלב" הופיע למשך כל הלילה דווקא בלילות האביב. פס האור הזה לפי המחקר הוא העמוד אשר אשר ראו בני ישראל במדבר בלילה וכיוון אותם לכיוון ארץ כנען.

ככל הנראה, גם כל המחקרים והממצאים המסבירים את הניסים האלוהיים לא ישפיעו על משמעותו של החג במסורת היהדות העוברת מדור לדור. בין אם מאמינים בסיפור המקראי כפי שהוא ובין אם לא, אי אפשר להכחיש שמשמעות החג וחשיבותם של האירועים כפי שהוזכרו במקרא היא חלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל. גם אם מגפות קטלניות, רעידות אדמה, אירועים טבעיים וצמחים מסויימים הם אלו שעומדים מאחורי הסיפור, המשמעות העולה ממנו חזקה לאין שיעור ובמיוחד בתקופה כזו, כדאי לזכור שזה נכון. חג שמח!