ילד הפלא הברזילאי

ב 2013, לוקאס, ילד ברזילאי בן 5, נפל שישה וחצי מטרים מחלון, בזמן ששיחק עם אחותו. הראש שלו פגע בקרקע, מה שגרם נזק להמון רקמות מוח. לוקאס נכנס לקומה והלב שלו עצר פעמיים. הרופא אמר להוריו כי סביר שלא ישרוד, ושאפילו אם יחיה, הוא ישאר צמח. לכן כולם היו מופתעים, בלשון המעטה, כשיומיים לאחר מכן הוא התעורר והשתחרר מבית החולים. -אילה שטייף

משפחתו של לוקאס מאמינה ששרד בעקבות תפילותיהם לפרנסיסקו וג׳סינטה, ילדים פורטוגזיים שחיו עד לגילאים הצעירים 10 ו – 9, בתחילת המאה ה20. לטענתם, ב – 13 במאי, 1917, שני הילדים חזו בהופעתה של מריה הקדושה. הם דיווחו כי נראתה ״זוהרת מהשמש, משירה קרני אור בוהקות וחזקות יותר מגביע קריסטל מלא במים הכי מנצנצים ומנוקב בקרניים השורפות של השמש״. (יופי של שפה לבני 10…).

מריה הופיעה לפניהם עוד מספר פעמים, וחלקה עמם סודות, שכללו, בין היתר, תחזיות (שהתבררו כקרובות מאוד למציאות) באשר לסיום מלחמת העולם הראשונה ותחילתה של השנייה. בדיוק מאה שנים לאחר המקרה, נאספו בעיירה בה חיו הילדים כחצי מיליון אנשים, כולל האפיפיור, והתפללו.

אמונה בניסים נפוצה מאוד בכל מקום בעולם. לפי מחקרים עדכניים, 72% מהאמריקאיים ו – 59% מהבריטים מאמינים שניסים באמת מתרחשים. אבל למה? למה כמות כזו של אנשים מאמינה, בעידן כל כך מפותח טכנולוגית ומדעית?

בואו נשקול 3 סיבות אפשריות. כי ככה זה.

הראשונה היא, כי זו פשוט האמת. ניסים באמת מתרחשים כל הזמן. אם ככה, לא מפתיע שאנשים חווים אותם ומאמינים בהם. אלא שפילוסופים מסכימים כי ניסים מערבים הפרה של חוקי הטבע. מעשים כמו ריפוי פציעה אנושה באופן מיידי, או הפיכת מים ליין נחשבים לניסים בעיקר משום שהם הולכים בניגוד למדע – בניגוד לחוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה (כמו שכל אדם יודע, ובטח תלמיד הנדסאים שמרחיב את כל אלו…). אבל הטבע הוא מערכת יציבה. אם החוקים היו מופרים כל הזמן, לא היינו מסוגלים ללכת, לדבר או אפילו לנשום.

מכאן שאפילו אם ניסים אפשריים באופן עקרוני, הם פשוט לא יכולים לקרות הרבה.

הלוואי

סיבה אפשרית שנייה היא האמונה שניסים הם השלכה של משאלות. לפי הגישה הזו, הרבה אנשים מאמינים בניסים כי הם רוצים לחשוב שהם יכולים לקרות. יש אמת בסיבה הזו. אפשר לטעון כי האמונה בניסים רפואיים נפוצה במיוחד כי אנשים רוצים להישאר אופטימיים, להישאר עם תקווה, גם כשהם סובלים ממחלה או פציעה קשה. הדבר אף משמש פעמים רבות כסוג של אפקט פלציבו. יחד עם זאת, עדיין לא ברור לי כל כך הרבה אנשים יאמינו במשהו רק בגלל שהם רוצים שזו תהיה המציאות. רבים רוצים להיות מיליונרים, אך מעטים מועד יאמינו שהם כאלה גם אם הם לא.

זה במוח שלנו.

הסיבה השלישית היא שלאמונה בניסים יש מקורות קוגניטיביים והתפתחותיים. לפי מחקר פסיכולוגי חדש, מנגנון קוגניטיבי שנועד לזהות הפרות של חוקי הטבע קיים כבר מינקות. פסיכולוגים מסויימים טוענים שהאמונה בניסים שרדה זמן כה ארוך משום של ניסים יש מאפיין של ״ניגוד אינטואיציה מינימלי״. זאת אומרת, הם אמנם באים בניגוד לציפיות האינטואיטיביות שלנו, אך לא בניגוד משמעותי מספיק כדי שנזנח את האמונה. הם מציעים בדיוק מספיק אתגר מחשבתי לקונספטים שהכרנו כדי למשוך עניין, אך לא מספיק כדי לבוא בניגוד מוחלט לדפוסים שאנחנו מכירים מהעולם.

התשובה הזו נראית הכי משכנעת. יחד עם זאת, חשוב לומר שאין פירושה שמנסים אף פעם לא יכולים להתרחש. חשבו על דוגמה מקבילה: נניח שפסיכולוגים מגלים שאנשים רעבים נוטים לראות אשליות של ביסקוויטים בארונות שלהם. זה לא אומר שבכל פעם שאנשים רעבים רואים ביסקוויטים בארונות שלהם הם רואים אשליות. בהחלט יכול להיות שבאמת יש להם ביסקוויטים בארונות. באופן דומה, גם אם פסיכולוגים יכולים להסביר שיש מקורות קוגניטיביים והתפתחותיים של אמונות נס, האם באמת יכולים ניסים להתרחש, זו שאלה נפרדת.