הניסים בתנך והסבריהם המדעיים

במהלך תקופת התנ"ך יש הרבה סיפורים לא מציאותיים שפחות הגיוני שיקרו בימינו לדוגמא הנחש שמדבר עם חווה, משה קורע את ים סוף ועוד. האם כל האירועים האלה באמת קרו? או שיש להם הסבר אחר מדעי שיותר הגיוני בימינו?

בתנ"ך אפשר למצוא סיטואציות ותיאורי מציאות שלא נשמעים לנו הגיוניים כל כך, ולא מתיישבים עם הטבע כפי שאנחנו מכירים אותו היום. לדוגמא, חיות שמדברות עם בני האדם, שיח שעולה באש אך נשאר שלם, ים שנחצה לשניים ועוד... אם דברים אלו היו קורים היום היינו כנראה מחשיבים אותם כניסים, חוקרים רבים חשבו כך וחקרו את הנושא. לאחר שחקרו גילו שלרוב הניסים האלה שקרו בתנך יש הסבר מדעי שהגיוני יותר ויותר מתחבר עם המציאות של היום.

אחת הדוגמאות לסיפורים אלו זה סיפור עשרת המכות שבספר שמות, לפי סיפור זה ה' הטיל על המצריים 10 מכות כדי שישחררו את בני ישראל. בתקופה זו בני ישראל החשיבו את מכות אלו כנס שאלוהים עשה כדי לשחרר אותם ממצרים אך בעצם יש לכל המכות האלו כמה הסברים מדעים הגיוניים מאוד:

למכת הדם יכול להיות הסבר מאוד פשוט והוא שבאותם ימים לא היו מיקרוֹסקוֹפּים ומעבּדוֹת, לכן הם היו מניחים שכל נוזל שהוא קצת אדום היה דם, ולכן כאשר התפשטה במי הנהר סוג של אצה מיקרוסקופית שצבעה אדום בנילוס מי הנילוס נהיו אדומים ולא ראויים לשתייה, ועם הִתפּרקוּת האצות המים עשויים להיות אפילו רעילים ולכן המצריים חשבו שהמים הפכו להיות דם כאשר בסך הכל הייתה בהם אצה שהפכה את המים לאדומים.

יש גם הסבר מאוד הגיוני למכת הצפרדעים מכיוון שלאחר שהתפשטו האצות האדומות במים ופגעו באיכות מי הנהר הצפרדעים ברחו ממֵי הנילוס, והחלו להסתובב ביבשה במקום ולכן פתאום היו הרבה צפרדעים ביבשה. כידוע, צפרדעים אינן יכולות לשׂרוד זמן רב ביבשה, ולאחר זמן מה רובן מתו. מותם של הצפרדעים והדגים שחיו בנהר הוא שגרם למכה הרביעית(ערוב) ואִפשר לחרקים להתרבות. רוב החרקים יכולים להעביר מחלות לבעלי חיים ולבני אדם וכך קרו כמה מהמכות הבאות.

לכל אחת מעשרת המכות יש הסבר הגיוני שבגללו קרו מכות אלו והאנשים בתקופה לא הבינו נכון את מה שקרה מכיוון שלא היה להם מספיק ניסיון ומדע.

לא רק לעשרת המכות יש הסבר מדעי אלא גם לעוד סיפורים תנכיים. לדוגמא, בספר שמות מסופר על כך שבני ישראל חצו את ים סוף כשמשה חצה אותו לשניים. כיום הסיפור נשמע לנו אינו הגיוני ונשמע יותר כמו נס או סיפור דמיוני מאשר סיפור אמיתי אך לאחר שחוקרים בדקו את נושא זה הם מצאו כמה השערות מדעיות שונות שנשמעות יותר הגיוניות לנו בהווה.

השערה אחת טוענת כי חציית ים סוף בעצם לא הייתה בים האדום, שאנחנו מכירים אלא זוהי הייתה חצייה של מקווה מים אחר בו היו קני סוף. שורה של ארכיאולוגים שבדקו את השערה מצאו תמונות לוויין של מצרים משנות השישים לעומת מצרים כיום, בהן גילו כי בעבר הרחוק הייתה ימה ששכנה בסמוך לסיני. עדויות שנאספו מן השטח מוכיחות שמקווה מים זה, ימת בלה, היה עתיר צמחייה, ונטען שהוא "ים סוף" המקראי.

השערה שנייה לסיפור חציית ים סוף היא שהיו רוחות מזרחיות חזקות באותו רגע שנהגו לפקוד את אזור ים סוף בתקופה זו ובמקום בו יש כבר אזור של מים רדודים אשר חוצה את הים ביחד עם הרוחות זה יהיה ממש כאילו שהים נחצה לשניים ויש מעבר של מים רדודים שאפשר לעבור בהם כך שניתן היה לצעוד מחוף לחוף. החוקרים הסתכלו בתנך ומצאו ראיה להשערה זו בתנך עצמו שם מופיע "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם.". מחקר שנערך ב-2010 על ידי צוות מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספירי ואוניברסיטת קולורדו בארצות הברית אישר אפשרות של קריעת ים סוף כתוצאה מתהליכים הידרודינמיים הנובעים מהשפעת הרוחות על המים בתנאים מסוימים.

אחד הניסים הזכורים ביותר למשה הוא כאשר בספר שמות משה הכה בסלע ויצאו מן הסלע מים ואכן מדובר במאורע חריג. אך כיום, לאחר שמדענים חקרו זאת הם מצאו שאבני גיר, שקיימים בשפע במדבר, הן מסיסות במים ואכן יכולות להכיל נוזלים שנאגרו בהן בכמויות אדירות. למצוא סלע שכזה זו לא מטלה קלה בכלל, אך כן יתכן שאותו סלע שהכה משה אכן היה סלע גיר שהכיל בתוכו נוזלים.

סיפור אחרון שאכתוב עליו בכתבה זו הוא סיפור הסנה הבוער שמתרחש בספר שמות ובו מסופר שמשה חזה בסנה שעלה באש אך בדרך נס אינו נשרף. מדענים רבים העלו את ההשערה שעל פיה משה חזה בתופעה שנקראת "אורות רעידת אדמה". תופעה זו היא תופעה מדעית שגורמת לאבנים ומינרלים להקרין אור, והיא מתרחשת לפני או במהלך תנועות טקטוניות כמו רעידת אדמה או התפרצות געשית. עם זאת, הסבר זה עדיין אינו מספק לגמרי את כל הדעות, ולכן חוקרים העמיקו את מחקרם והעלו את ההשערה כי הפעילות הגעשית שבגללה הופיעו אורות רעידת האדמה ישירות הייתה מתחת לאותו שיח. שזה גרם לכך שהאדמה סביב הסנה הייתה לוהטת מחום. תופעה שכזו אפילו נצפתה בנורבגיה, שם נראה שיח בוער שאינו נשרף באותם התנאים בדיוק.

לסיכום הרבה ניסים בתנך שבתקופה ההיא הגדירו כניסים אינם באמת ניסים ויש להם הסברים מדעיים שיותר הגיוניים בימינו ומסתדרים עם הטבע שאנו מכירים היום.