יום של חג-יום הילד

יום הילד הבינלאומי הינו יום שחל ב20 לנובמבר מדי שנה. ממתי בכלל קיים יום זה? מה הוא היום הזה, מה המשמעות שלו, איך נחגג ומדוע בכלל יש יום כזה? -רומי יופה יא3

מטרות ומשמעות:

אז מדוע בכלל חוגגים את יום הילד? בעבר, לפני ששמו דגש על זכויות הילדים, הילד היה נחשב לרכוש של הוריו. הוא היה צריך לציית להורים שלו - זה היה מן הראוי שהילד יפנה להוריו במילים "אדוני" ו"גברתי". נוסף על כך, בעבר היה זה דבר מקובל למכור ילדים, לנצל ילדים, להסתכל עליהם כעל רכוש ולא כעל דבר עם רגשות, מחשבות ורצונות. יום הילד שם דגש על כך שהילדים הם יצורים אנושיים שיש להתייחס אליהם ביחס אנושי, להסתכל עליהם כעל שווים ולא כעל נחותים. הנה כמה תחומים שאמנת זכויות הילד שמה עליהם דגש: הבטחת השמירה על עצם החיים - לפי האמנה ילדים זכאים לקבל טיפול רפואי אשר יגן עליהם ויבטיח התפתחות תקינה, כמו קבלת חיסונים נגד מחלות. האמנה מציינת שכל ילד זכאי לתנאי קיום בסיסיים - כמו אוכל וקורת גג. גם כיום קיימת בעולם תופעה של ילדים שמסיבות שונות מוצאים את עצמם ברחובות הערים ונאלצים לדאוג לעצמם לאוכל ולקורת גג. ילדים אלה חשופים לניצול מצד מבוגרים בעלי כוונות שליליות, ולעיתים גם להתעללות גופנית. הם מועסקים בעבודה קשה וממושכת תמורת שכר זעום. מדובר גם בילדים צעירים מאד, האמורים ללמוד בביה"ס, וכך גם נמנעת מהם הזכות לרכוש השכלה וחינוך העשויים להבטיח להם עתיד טוב יותר, אמנת הילד באה לעזור אותם ילדים ולמגר וצמצם את המקרים הללו. עוד קובעת האמנה שיש לשתף ילדים בהחלטות המשפיעות על חייהם כמו למשל, מעבר לעיר אחרת או למגורים בפנימייה מחוץ לבית ובכך להרחיקם מהסביבה המוכרת להם. כלומר האמנה שמה דגש על הזכויות הבסיסיות של הילדים וגם שמה דגש על כך שילדים יש רצונות ומחשבות משלהם ושגם חייהם לא פחות חשובים משל המבוגרים מקבלי ההחלטות.

הנה חלק מהכתוב באמנת זכויות הילד:

1. כל סעיפי האמנה חלים על כל ילד מתחת לגיל 18, לא הבדל של דת, מוצא או גיל.

2. בכל פעולה הקשורה לילדים, טובת הילד היא השיקול החשוב ביותר.

3. באחריות כל מדינה להגן, לטפל ולדאוג לילדים שלא יאונה להם כל רע.

4. הגנה מפני פעולות מזיקות כגון עינויים, ניצול מיני, ניצול בעבודה, התעללות והזנחה, ומסחר בילדים.

5. ילד מיד לאחר לידתו ירשם ותהיה לו הזכות להיקרא בשם פרטי, לקבל אזרחות, להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם.

6. לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה וכו'.

7. לכל ילד הזכות לקבל חינוך וטיפול רפואי.

8. ילד המסוגל לחוות דעה משלו יש זכות להביע דעה כזו.

9. באחריות המדינה להגן על ילדים מפני שימוש בלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרפיים.

10. המדינה מכירה בזכותו של הילד למנוחה ופנאי, לעסוק במשחק ובפעילויות מבדרות המתאימים לגילו, ולהשתתף בחופשיות בחיי תרבות ובאמנויות.

בנוסף לכך, האמנה אוסרת הפעלת גזר דין עונש מוות על ילדים.

על מקור התגבשות הרעיון:

יום הילד הראשון בהיסטוריה חל ביום ראשון השני של יוני 1856. יום הילד היה רעיון של הכומר ד"ר צ'רלס לאונרד, אשר היה כומר מסצ'וסטס. הוא אמנם קרא ליום "יום הוורדים" אך ליום הוורדים היה את אותו רעיון של יום הילד. לאחר כמה שנים שונה שמו ל"יום ראשון של הפרחים" ורק לאחר מכן שונה לשמו הנוכחי - "יום הילד".

יום הילד הבינלאומי הוכרז לראשונה כחג לאומי באופן רשמי על ידי הרפובליקה הטורקית ב-1929, ונקבע ל-23 באפריל, אך נחגג באופן לא רשמי כבר בשנת 1923. אף על פי שהוא לא הוכרז רשמית כחג לאומי עד 1929, תאריך זה כבר היה מוכר בעיתונות ובשלטון כיום שמוקדש לזכויות הילד.

החל משנת 1950 יום ההגנה על ילדים הוכר במדינות רבות. יום הילד הבינלאומי הינו אירוע מאוד חשוב אך בנוסף אליו, לכל מדינה יש גרסה משלה ליום הילד.

ב-20 בנובמבר 1959 הוכרזה באו"ם הצהרת זכויות הילד. בהצהרה מוזכרים עשרה עקרונות הנוגעים לילדים ולזכויותיהם. שלושים שנה לאחר מכן, ב-20 בנובמבר 1989, אימץ האו"ם את אמנת זכויות הילד. האמנה מכילה כללים מפורטים לשמירה על הזכויות שהופיעו בהצהרת זכויות הילד, והיא אושרה על ידי 200 מדינות וביניהן ישראל, בה אישור ההצהרה לווה בתיקון לחוק העונשין, לפיו מתקיימת חובת דיווח על אלימות במשפחה.

זכויות הילד בישראל:

ישראל, החברה באו"ם, אישרה את האמנה בשנת 1991, ובכך קבלה עליה לפעול ברוח הדברים הכתובים במסמך. בשנת 2000 חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. החוק נותן תוקף רשמי לזכויות התלמיד, מול החובות המוטלות עליו. חוק זה הוא ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו"ם. בכנסת יש גם ועדה מיוחדת לקידום מעמד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחקיקה הנוגעת בעניין זה. הדו"ח התקופתי השני של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות הילד הוגש ביוני 2010. בדו"ח מפורטות פעולותיה של ישראל בנושא, ובכללן חקיקה, פסיקה ועבודת משרדי ממשלה וגופים אחרים. הדוח פורסם באתר משרד המשפטים, ופרסום הדו"ח לציבור נכלל באמצעים ליישום האמנה.

בדו"ח שנכתב ב-2010 במטה של האו"ם נמתחה ביקורת על כך שאין בישראל תוכנית פעולה לאומית או ועדה ממשלתית הממונה על הגנה וקידום זכויות הילד. כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה בשטחים הפלסטיניים. מצוין בו כי צווים צבאיים החלים על שטחי הרשות הפלסטינית מגדירים ילד מתחת לגיל 16, בעוד שהחוק הישראלי ואמנת האו"ם מגדירים ילד מתחת לגיל 18. הדו"ח מציין כי גורמים רשמיים בישראל אינם אוספים נתונים מקיפים על מעמדם של הילדים ואינם מפרסמים נתונים שנתיים על הוצאות הממשלה המיועדות לילדים. על פי הדו"ח, ההשקעה בישראל מגן הילדים ועד התיכון נמוכה מהממוצע הבינלאומי.