יום פיית השיניים הבינלאומי

ה28 בפברואר הוחלט כיום פיית השיניים הבינלאומי. יום זה נקבע כיום המוקדש לפיית השיניים. כולנו מכירים את פיית השיניים וכולנו קיבלנו מתנות ממנה, אבל מהו באמת הסיפור שלה?-איילה זאבי יא4

כולנו זוכרים את פיית השיניים. בכל פעם שנפלה לנו שן היינו מתרגשים, מחכים לה. היינו מחכים ללכת לישון בידיעה שמחר בבוקר תופיע מתנה. הלכנו לישון, שמנו את השן מתחת לכרית ובבוקר הופיעה מתנה שפיית השיניים הביאה לנו. דורות של ילדים שנפלו להם השיניים גדלו עליה, שמחו לקבל מתנות, פתקים ואפילו ממתקים (באופן אירוני). אותם דורות של ילדים שגדלו על פיית השיניים, בוחרים להמשיך בסיפור ולגדל עליה גם את הילדים שלהם. אבל מי היא פיית השיניים? מאיפה המנהג בא? מהו המקור של פיית השיניים? מה התפקיד שלה בתרבות וביחסים בין ההורים לילדים?

מי זאת פיית השיניים?

פיית השיניים היא דמות דמיונית, אגדה. הדמות הומצאה על ידי הורים כדי לרכך ולהפוך את תופעת נפילת שיני החלב אצל ילדיהם לחיובית ומשמחת. שיני חלב אצל ילדים מתחילות לנשור באופן טבעי בדרך כלל בגילאי 5-6, זהו לא תהליך נעים. ההורים רוצים שהילדים יחוו את החוויה בצורה חיובית וכאן בא התפקיד של פיית השיניים, שבזכות המתנות שלה כשנופלת שן זה לא כזה נורא. על פי האגדה, פיית השיניים מתגנבת בלילות לבתים של ילדים שנפלו להם השיניים. אותם ילדים דאגו להניח מתחת לכרית את השן שנפלה להם, פיית השיניים לוקחת את השן שנפלה להם ובתמורה נותנה להם מתנות. כך, אירוע נפילת השן (שהוא אמנם תהליך טבעי אך לא כולל שמחה באופן טבעי) הופך להיות אירוע משמח, כאשר הילד שנפלה לו השן מקל תשומת לב ומרגיש גאווה.

איך נראית פיית השיניים?

מנהג פיית השיניים הוא בינלאומי, לכן יש פערים בין החיצונית של פיית השיניים במקומות שונים בעולם. למרות שיש שינויים במראה שלה וגם באופי שלה בין מקומות שונים, מחקרים מצאו כי היא קיימת בהמון המון תרבויות שונות ומרחוקות בכל העולם. פיית השיניים קיימת במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה וגם דרום מרכז אמריקה

במערב אירופה, במדינות כמו צרפת, בלגיה ושוויץ, פיית השיניים לובשת צורה קצת שונה. אצלם פיית השיניים היא עכבר. העכבר הוא עכבר קטן ששמו בצרפתית הוא "La petite souris" (העכבר הקטן). גם במדינות דרום אמריקה זהו עכבר. הוא מכונה "העכברון פרז".

אם היו שואלים אותנו כיצד אנחנו מדמיינים שפיית השיניים נראית רובנו כנראה היינו מדמיינים "פייה" בדמות של פייה כמו שציירו לנו אותה בדיסני: דמות קטנטנה, זוהרת, בעלת כנפיים שקופות ושרביט שאיתו היא יכולה לעשות קסמים. בכל התרבויות בהן פיית השיניים קיימת בתור פייה, התיאורים שאנשים מדמיינים אותה אחידים, למרות הריחוק הגאוגרפי בין התרבויות.

ב1984 נערך מחקר על ידי רוזמרי ולס. במחקר נשאלו הנבדקים על מגדרה של פיית השיניים. נמצא כי 74% מהנשאלים האמינו שפיית השיניים היא נקבה, 12% מהנשאלים האמינו שפיית השיניים אינה זכר או נקבה, ו-8% מהנשאלים האמינו שפיית השיניים יכולה להיות זכר או נקבה. כשהחוקרת נשאלה על ממצאיה ומה לדעתה הסיבה אליהם היא ענתה: "טיפוס הפיה הבסיסי הוא של טינקרבל, עם הכנפיים והשרביט. אבל יש גם פיות יותר מבוגרות ואפילו כמה אנשים שחושבים על פיית השיניים כגבר, ארנבת או עכבר". פיית השיניים תועדה המון בספרות ובסרטים, שם היא מוצגת בתור מגוון של דמויות כמו: ילד עם כנפיים, דרקון, איש מכונף המעשן סיגר, בלרינה מעופפת, שני גמדים, עטלף, דוב, רופא שיניים ועוד.

ניתן להבין שלפיית השיניים יש איזשהו מודל בסיסי של פייה שרוב האנשים מאמינים שכך היא נראית. כיוון שהיא דמות מומצאת המופיעה בכל כך הרבה תרבויות שונות, בכל מקום היא לובשת צורה קצת שונה, אך היא תמיד קיימת ותפקידה זהה.

מתי ואיפה נולדה פיית השיניים?

המנהג של החלפת את שיני החלב הנופלות בכסף או מתנות החל כבר בימי הביניים, ככל הנראה במאה ה-13. ההתחלה הייתה באזור צפון אירופה, התיאור הראשון של המנהג נמצא באוסף כתבים מהמאה ה13 המתעד את המסורות הנורדיות (נקרא באיסלנדית "אדה"). בימי הביניים היו כמה וכמה אמונות ואגדות הקשורות לשיניים של ילדים. באנגליה לדוגמה, הילדים חונכו לשרוף את שיני החלב שלהם, כי הם האמינו שכך הם יחסכו סבל בעולם הבא. בסקנדינביה, לוחמים נהגו לקשור שיני חלב של ילדים סביב צווארם כהגנה כי האמינו ששיני חלב של ילדים מביאות מזל טוב.

מסורות ואמונות אלה היו נהוגות בעבר, הגלגול העכשווי שלהן לרעיון של "פיית השיניים" תועד לראשונה ב- 1908: מאמר שהוצג בעיתון הציג את רעיון פיית השיניים והמליץ לאימהות להשתמש ברעיון כדרך שכנוע את הילדים לעקור את השן. בשנת 1927 נכתבה הצגה קצרה בשם "פיית השיניים" על ידי אסתר ווטקינס ארנולד . בבתי ספר רבים התחילו להציג את ההצגה. רבים נחשפו לרעיון של פיית השיניים, ומאז פיית השיניים "נכנסה" לבתים רבים, נכתבו עליה שירים, ספרים ואפילו קיים סרט על פיית השיניים.

אילו דברים נותנת פיית השיניים?

לאורך ההיסטוריה, גודל וסוג הפרס שפיית השיניים נתנה השתנה לפי כמה דברים: התרבות, המדינה, המצב הכלכלי של המשפחה, סיפורים של הילדים על מתנות שחבריהם קיבלו, מידת היצירתיות וההשקעה של ההורים ועוד. ב2013 נערך סקר על ידי חברת כרטיס האשראי ויזה ונמצא כי הילד האמריקני מקבל בממוצע 3.70$ על כל שן הנופלת לו.

בארץ, ישנו מגוון רחב של מתנות שהילד יכול לקבל: פתק עם ברכה, כסף, משחק קופסא, ואפילו שיחת טלפון מיוחדת מהפייה (ההורים שומרים מספר טלפון של חברה המתחזה לפייה השיניים. הם קוראים לה באנשי הקשר "פיית השיניים" ואפילו שמים תמונה של פייה. כשהיא מתקשרת מעבירים אותה לילד הנרגש, שמקבל ממנה ברכה).

הורים, ילדים ופיות שיניים

למרות שכולנו יודעים שפיית השיניים לא אמיתית, אנחנו שמחים שהיה לנו אותה ורובנו כנראה נמשיך במנהג עם הילדים שלנו. במחקר שבדק מה קורה אחרי הגילוי על כך שפיית השיניים לא אמיתית נמצא ש75% מהם דיווחו שהם בכל זאת אהבו את הרעיון ונהנו מהמנהג, 20% היו ניטרליים ורק כ- 3% דיווחו שהם לא ימשיכו עם זה בעתיד, כשיהיו להם ילדים משלהם.

לפיית השיניים יש גם תפקיד בהקשר של החוויה המשותפת וה"משחק" שחולקים ההורים עם הילדים. יש כאן מנהג, החיבור בין מה שההורה חווה כילד וההעברה של המסורת הלאה, זה יוצר מימד מיוחד של קירבה ואמפתיה. פיית השיניים מאפשרת להורה להסביר ולתווך לילד ערכים של עצמאות והתבגרות, בצורה משחקית ומהנה שגם הופכת את חווית נפילת השן לחוויה טובה.

איך פיית השיניים נעשתה כל כך אהובה?

ילדים קטנים אוהבים להאמין בדמויות דמיוניות, הדמיון שלהם מפותח ובילדות הם נחשפים להרבה סיפורי אגדות. פיית השיניים היא אחת מהאגדות שהילדים נחשפים אליה ומהר מאוד היא הופכת להיות חלק מחייהם כיוון שיש לה תפקיד הקשור ברווח שלהם. פיית השיניים מתאימה לאופי התמים של הילדות ולדמיון המפותח של הילדים.

המקור של המנהג החל כדי להפוך את נפילת שיני החלב שהיא לא חוויה כל כך טובה בפני עצמה, לחוויה מרגשת וחיובית. הורים רבים מספרים לילדיהם על פיית השיניים ובכך מרגשים אותם עם מתנה או כסף שמופיעים מתחת לכרית בבוקר במקום השן. הילדים מתרגשים מתשומת הלב שניתנת להם ומההפתעות שהם מקבלים והם מצפים לנפילת השן. ההורים נהנים מתגובת הילדים ומתרגשים מכך שנופלות השיניים לילד כיוון שזהו שלב המעיד על כך שהילד גדל.

המנהג כל כך אהוב שאפילו למרות שילדים רבים מגלים שפיית השיניים מומצאת והיא אינה קיימת באמת, הם ממשיכים לצפות למתנה וההורים ממשיכים במסורת, למרות שהאמת התגלתה.

לסיום, פיית השיניים הופכת את חווית נפילת השיניים של הילדים לחוויה טובה ושמחה. המנהג של קיומה הוא מנהג שנהוג בכל העולם כבר הרבה מאוד זמן וכנראה גם הולך להישאר לעוד הרבה זמן.