יום זכויות האדם

זכויות האדם הן סוג של גישה או רעיון הכולל אוסף של זכויות בסיסיות, הקובע כי זכויות אלה מגיעות לכל אדם מעצם היותו אדם. תפקידן להגן על האדם בחברה האנושית. הן מחייבות את השלטון לפעול כנגד אנשים המפרים את זכויות האדם של האנשים שסביבם, וכך לאפשר לציבור לנצל ולהנות מזכויותיו הטבעיות.

תחילה, לאנשים היו זכויות רק כאשר היו נמצאים בקבוצה כלשהי שמכבדת אותם, כמו משפחה. לאחר מכן, המאה השישית לפני הספירה, כורש הגדול, מייסד הממלכה הפרסית, כבש את העיר בבל ושחרר את כל העבדים. "הצהרת כורש" הינה הכרזת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה; הוא הצהיר כי אנשים הם אלה שצריכים לבחור את דתם. רעיון זכויות האדם התפתח בעיקר במאות ה-17 וה-18 במהלך עידן הנאורות, כשאר החלה צורת חשיבה חדשה – ליברלית ודמוקרטית.

2 מסמכים מרכזיים בהיסטורית זכויות האדם הם מגילת הזכויות שכלולה בחוקת ארצות הברית והצהרת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית.

היסטורית זכויות האדם בקצרה -

במאה ה-13: המגנה כרטא אשר נתנה לאנשים זכויות חדשות וגרמה לכך שהמלך כפוף לשלטון החוק גם הוא. במאה ה-17: העצומה לזכויות שקבעה את זכויות האזרח. במאה ה-18: הכרזת העצמאות של ארצות הברית, הצהרה על הזכות לחיים, חופש ואושר. בנוסף לכך, הצהירו בצרפת כי כל האזרחים שווים בעיני החוק. במאה ה-20: ההכרזה האוניברסלית לזכויות אדם באו"ם, המסמך הראשון שפירט 30 זכויות אדם, אליהן זכאי כל אדם באשר הוא.

בעקבות מלחמת העולם השנייה, ב-10 בדצמבר 1948, הוכרזו זכויות האדם באו"ם. במסמך, מנוסחים העקרונות העיקריים למתן הזכויות והזכויות הבסיסיות. לכן, משנת 1950 ועד ימינו, מצוין ב-10 בדצמבר יום זכויות האדם. מטרתו להנציח את הכרזת זכויות האדם, ובכך להעלות את המודעות בקרב החברה לזכויות הבסיסיות שיש לכל אדם במהלך חייו.

זכויות האדם מתחלקות ל-3 קבוצות: זכויות טבעיות, זכויות אזרחיות או פוליטיות וזכויות חברתיות. הזכויות הטבעיות הן הזכויות הבסיסיות שיש לכל אדם. לדעתי, הזכויות החשובות מבין ה-30 הנמנות במסמך האו"ם הן: הזכות לחיים, לחירות מכל הבחינות, לביטחון, לשוויון ולפרטיות. זכויות אזרחיות עוסקות בעיקר ביחסים שבין הפרט למדינה, כוללות את חופש התנועה, חופש מצפון, חופש הדת והמחשבה ועוד. זכויות חברתיות, עניינן בעיקר בהגשמה העצמית של אדם. כגון: הזכות לחינוך, לדיור, לבריאות, לקיום בכבוד ועוד.

זכויות האדם הן זכויות בסיסיות ולכן ישנן מחלוקות רבות על זכות ואופייה. זכויות הן דבר יחסי: הן ניתנות מהמדינה לאזרחיה, כך שהן ניתנות לשינוי ולשלילה במצבים שונים. קיימים 2 מצבים עיקריים בהן לא מיישמים את הזכויות באופן מוחלט; כאשר 2 זכויות מתנגשות, למשל ההתנגשות בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד, ישנה מגבלה על חופש הביטוי כך שניתן לשמור על זכות לכבוד ולא לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי; או כאשר אדם פוגע בזכויות של האחר, הוא נענש וכתוצאה מכך חלק מזכויותיו נשללות, כמו שלאדם הנכנס לכלא נשללת הזכות לחירות.

ישנם ארגונים ופעילים רבים הפועלים כולם למען קיום ושמירה על זכויות האדם. דוגמא לפעיל זכויות אדם הוא מרתין לותר קינג; הוא לקח חלק פעיל והנהיג את המאבק למען שוויון האנשים האפרו-אמריקנים בארצות הברית. דוגמא לארגון זכויות אדם היא האגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון זכויות האדם הגדול והחשוב ביותר בישראל. הם פועלים למען זכויות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה כמו נשים, או נאבקים למען נושאים חשובים כמו פלורליזם דתי.

זכויות האדם בישראל מוסדרות ב-2 חוקים מרכזיים – כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. ארגונים רבים פועלים למען הזכויות בישראל ומקפידים עליהם.

זכויות האדם הן הדבר החשוב ביותר שקיים בחברה. תפקידן להגן עלינו כחברה אנושית ולכן הן כה חשובות. ללא זכויות וחוקים למען שמירת הזכויות, עלולה להיות אנרכיה, כל אדם יוכל לפעול כרצונו ולפגוע באנשים סביבתו. בעקבות זאת, מוטב שנשמור על הזכויות שלנו ושל הסובבים אותנו.