חופש התודעה- על סדרת סרטי "מטריקס"

בכתבה זו אציג את סדרת סרטי "מטריקס", את ההצלחה שלה ואת הרעיונות העומדים מאחוריה.

סדרת סרטי "מטריקס" בוימה ונכתבה על ידי האחיות ויצ'אוסקי, זוג אחיות אמריקאיות טרנסג'נדריות. סרטן הראשון יצא לאקרנים בשנת 1999 וכבש את העולם מיד בסערה. הסרט הרוויח יותר מ460 מיליון דולר וזכה בשלל פרסים נחשבים, כולל ארבעה פרסי אוסקר על העריכה, האפקטים הקוליים, האפקטים הויזואליים ופסקול הסרט. הסיבה להצלחה המסחררת של הסרט נעוצה בייחודו של הסרט המתבטא בזוויות הצילום, הכוריאוגרפיה של סצנות האלימות בה, התסריט, השילוב בין ז'אנר המדע הבדיוני לפילוסופיה, ובעיקר - הרעיון החזק שעומד מאחוריו, הגורם לכל תפיסת עולמם של הצופים בו להתערער.

במרכז הסרט עומד ניאו, אותו מגלם השחקן קיאנו ריבס, מתכנת ביום והאקר בלילה, שחי בניו יורק של שנת 1999. ניאו מתחיל להרגיש תחושות משונות, מבין שמשהו אינו תקין בחייו אך אינו יודע מה ולמה, עד שבאחד הלילות הוא פוגש בהאקרית המשכנעת אותו להיפגש עם הפושע המפורסם מורפיאוס, שלטענתה הוא יכול לענות לו על כל השאלות ולהסביר את התחושות שהוא חש. במפגש של השניים מוצגת הסצנה המפורסמת, בה מורפיאוס מגיש לניאו שתי גלולות כאשר האחת תגרום לניאו לגלות את כל האמת והשנייה תגרום לו לשכוח את האירועים האחרונים ולחזור לשגרת חייו. ניאו בוחר לגלות את האמת, ומתנתק מן המציאות שחי בה עד כה.

ניאו מתעורר ומוצא את עצמו בתוך תא מלא בנוזלים כאשר גופו מחובר להרבה כבלים, ולאחר תקופת החלמה מורפיאוס אכן מגלה לניאו את האמת. העולם שהוא חי בו הוא בעצם לא ניו יורק של שנת 1999, אלא עולם פוסט-אפוקליפטי מאות שנים אחרי שנה זו. מצב זה נוצר לאחר שבני האדם החלו לבנות מכונות יותר מדי מתקדמות אשר פיתחו לעצמן תודעה והחליטו למרוד בבני האדם. לאחר מלחמה קשה בין בני האדם למכונות הגרמה להרס הכה רב של העולם, המכונות ניצחו וכלאו את האנושות בתוך כלא תודעתי, בתוך מציאות מדומה בשם "המטריקס" המהווה את העולם הישן שניאו לכאורה חי בו, על מנת להשתמש בבני האדם כמקור אנרגיה למכונות. בני האדם הנותרים שנמצאים מחוץ למטריקס מנסים להילחם במכונות על ידי פריצה אליו ומאמינים כי ישנו אדם "האחד" אשר יוביל אותם לניצחון על המכונות ושחרור האנושות כולה, בעקבות נבואה שניבאה האורקל, ישות החיה במטריקס. מורפיאוס מאמין כי ניאו הוא "האחד" וחבורתו נאבקת על מנת לשרוד ולהילחם מחוץ ובתוך המטריקס למען חירות האנושות.

הסרט השני בסדרה, "מטריקס רילודד" והסרט השלישי, "מטריקס רבולושנס" יצאו שניהם בשנת 2003, עם הפרש של חצי שנה ביניהם. "מטריקס רילודד" קיבל בעיקר ביקורות חיוביות וזכה להכנסות עצומות של בערך 750 מיליון דולר, ואילו "מטריקס רבולושנס" קיבל בעיקר ביקורות שליליות וזכה להכנסות פחותות של בערך 430 מיליון דולר. בשנת 2021 יצא הסרט האחרון של הסדרה בשם "מטריקס: התחייה" וזכה להכנסות נמוכות וביקורות מעורבות.

רעיון שחרור התודעה והדילמה בין הטיפשות להשכלה הבא לידי ביטוי בסדרת הסרטים הושפע מרעיונות פילוסופיים כגון משל המערה של אפלטון. משל המערה מציג מציאות בה אסירים חיים בתוך מערה חשוכה ומרותקים בשלשלאות כך שאינם מסוגלים להזיז את ראשם המופנה אל עבר קיר. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה אש שלא נכבית לעולם, המאירה את הקיר בו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפים אנשים החיים מחוץ למערה בעולם המואר והאמיתי, והם מחזיקים פסלים מעל גובה החומה, כך שהאסירים רואים את הצללים שלהם. כך, סבורים האסירים שההתרחשויות על הקיר הן בעצם העולם האמיתי ומפתחים להם תרבות המבוססת על סברה זו. כאשר אחד האסירים מצליח להשתחרר מן המערה ולצאת החוצה, בהתחלה הוא מסתנוור מכל האור שלא היה מורגל אליו אך אז הוא מגלה את נפלאות העולם האמיתי ויכול אף להבחין בצילו שלו. כאשר הוא חוזר למערה לספר זאת לאסירים, שוב הוא לא רואה דבר מכיוון שעיניו התרגלו לאור, הם לא מאמינים לו ואף מסכמים שיירצחו את כל מי שינסה לשחרר אותם ולהוציא אותם מהמערה, כדי שלא יתעוורו גם כן.

בעקבות הסוגיות הפילוסופיות שמעלים הסרטים, פילוסופים רבים כתבו אודותיהם והפילוסוף קורנל וסט אף השתתף בשניים מהם. רעיונות אלה הם שעוררו עניין רב בקרב אנשים והפכו את סדרת הסרטים לאחת מהמצליחות והנזכרות בכל הזמנים.