חג המולד: ראיונות עם נערים נוצרים מרחבי הארץ.

אין אדם שלא שמע על החג שכל חורף סוחף את העולם ומטביע אותנו בתוכן וקפיטליזם. אך כמה מאיתנו באמת חוגגים אותו? חוץ מסרטים וטיקטוקים, כמה אנחנו באמת יודעים על החוויה המיוחדת של ציון חג המולד? ראיינתי מספר נערים נוצריים מרחבי הארץ כדי ללמוד על החוויה ממקור ראשוני.

אם תלכו לדיזינגוף סנטר או למקס סטוק, תמצאו כמות רבה של מוצרים הקשורים לחג המולד. עובדה זאת מפתיעה במידה מסוימת, משום שרק 1.9% מתושבי מדינת ישראל והגדה המערבית הם נוצריים.

כדי לגלות עוד על חווית חג המולד, ראיינתי את לורן מסעד, תלמידה בת 15 מנצרת, אחת הערים עם ריכוז הנוצרים הגבוה במדינה ועל פי הברית החדשה, המקום בו נולד ישו.

לפי לורן, בכל שנה בתי ספר וכנסיות מארחות את "שוק חג המולד", שבו קיוסקים ודוכנים שמוכרים מוצרים הקשורים לרוח החג, והכסף שנאסף מהמכירות נתרם לעמותות. היא מוסיפה ואומרת: "זאת מן מסורת ללכת ולתלות את הקישוטים, להרגיש את רוח החג, לקנות בשוק או להתנדב אצל הדוכנים".

לשאלתי לגבי מסורות משפחתיות ענתה: "המסורת שלי ושל משפחתי היא ללכת לבית של סבתא שלי בערב ולהישאר ערים עד הבוקר, (בוקר חג המולד) שבו נותנים ופותחים מתנות, אוכלים בשר וסטייק כחלק מהחגיגה. המשפחה שלי במיוחד אוהבת לטייל ברחבי העולם ולחגוג את החג במקומות שונים ברחבי העולם."

בכל בית ספר יש טקסים ואירועים לכבוד החגים; שאלתי את לורן על מסורות מיוחדות לכבוד החג בבית הספר שלה: "בבית הספר שלנו אחת המסורות לקראת החג היא לשחק 'סנטה סודי' עם הכיתה שלנו, שהוא משחק שבו ילדי הכיתה כותבים את השמות שלהם על פתקים, וכל ילד מקבל פתק עם שם סודי, ואז קונה לילד הזה מתנה שהוא נותן לו ביום החג. אנחנו חוגגים קריסמס בבית הספר שלנו בכך שאנחנו מקשטים אתת המסדרונות ושמים מוזיקת קריסמס. בבתי ספר נוצריים יש גם משהו שנקרא חדר תפילה, שבו אנחנו מתפללים ולומדים על ישו."

תלמידים נוספים סיפרו חוויות דומות:

אצל זיין אבוגוש מאבו גוש (תלמיד בן 15), בית הספר מקשט את עץ החג, וכולם שרים שירי חג מולד. כאשר שאלתי על הפן האישי של החגיגות, הוא ענה: "אנחנו מזמינים את המשפחה שלנו מכל העולם והם כולם באים (המשפחה מאמריקה/צרפת/בריטניה/אירופה בכללי). המסורת המיוחדת אצלנו היא שאנחנו נותנים מתנות פעמיים במקום רק פעם אחת במן משחק קהוט."

ללין בת ה15 משפרעם יש גם מסורות שהיא חוגגת עם משפחתה: "כל ערב חג מולד כולם מתארחים בבית משפחתי, והצדדים של שני ההורים באים, כך שזה הופך לבערך 30 אנשים אז זאת מסיבה שלמה. אנחנו עושים "סנטה סודי"(דומה למה שלורן ציינה מוקדם יותר) ואז אוכלים ארוחה ענקית שכולם עוזרים להכין ואז לנקות! בזמן הארוחה ילדים מכינים משחקים כמו קריוקי ופינג-פונג (כמו משחקי הבירה רק עם מיץ), וכל שנה אנחנו מוסיפים דבר חדש. למשל, שנה שעברה אנחנו עטפנו מתנות וכל אחד היה צריך לנסות לפתוח אותם עם כפפות תנור. זה מאוד מצחיק, יש המון מוזיקה ואנחנו רוקדים ושרים עד בערך שלוש בלילה." בבית הספר של לין, יש פעילויות הדומות לאלה שבבית הספר של לורן. "יש לנו שניים מהם: הראשון הוא סנטה סודי, שבו צריך גם לכתוב חמישה דברים על האדם שקיבלת והכיתה צריכה לנחש מי זה, והשני הוא שאנחנו מקבלי שעתיים של זמן חופשי לקשט את כל הרצפות של הכיתות עם מוזיקה."

אך עם כל החגיגות והשמחות, בלתי אפשרי לשכוח שהנוצרים בישראל הם עדיין מיעוט, כך שלא לכולם יש את הפריווילגיה של קהילה. כמצופה, סרגיי ממודיעין (תלמיד כיתה י') מספר על מציאות שונה: "אני משער שאנחנו כנראה המשפחה היחידה עם קשר לנצרות בעיר מודיעין, כך שאין קהילה. בית הספר שלי מאוד מכוון לחינוך וטכנולוגיה, כך שהדבר הכי קרוב למשהו שקשור לחג המולד זה שאולי מישהו יציין את זה. אבל שוב, כולם יהודים."

בראיונות, קיבלתי נקודת מבט חדשה ונפלאה על הצדדים השונים והמנהגים הרבים של החג במדינה.

אני מקווה שהצלחתי לחשוף גם אתכם, בצורה יותר אותנטית לחג המולד לחג האהוב.