לא מזמן התקיימה האולימפיאדה (שנדחתה בשנה בשל הקורונה) ואותה אנו כולנו מכירים – זהו אירוע מרשים עם המון ספורטאים.ות מוכשרים.ות שכל אחד מהם נחוש להוכיח שהוא הטוב ביותר, אבל האם אתם מכירים את הפאראלימפיאדה, הידועה גם בשמה "אולימפיאדת הנכים?" יכול להיות, ויכול להיות שלא – בכל מקרה אני בטוחה שתרצו לדעת מיהם הישראלים המוכשרים שהסבו גאווה לישראל וזכו בפאראלימפיאדה.-ניצן ז'2
ראשית, מהי הפאראלימפיאדה?
המשחקים הפאראלימפיים הם אירוע רב-ענפי בינלאומי, בו מתחרים ספורטאים עם מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים העיקריים נערכים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ פאראלימפי, בחורף, בסמוך ואחרי המשחקים האולימפיים, ובחסות הוועד הפאראלימפי הבינלאומי.
ישראל בפאראלימפיאדה:
ישראל משתתפת בכל משחקי הקיץ הפאראלימפיים מראשיתם (1960), וספורטאיה זוכים להישגים נאים ובמדליות רבות. ישראל זכתה עד כה ב-384 מדליות בסך הכל, מהן 129 מדליות זהב, 125 מדליות כסף ו-130 מדליות ארד. היא מדורגת במקום ה-15 הכללי בטבלת מדליות הקיץ בכל הזמנים. ישראל אף אירחה את משחקי 1968 בתל אביב. צפורה רוזנבאום היא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים.
ציפי רובין (צפורה רוזנבאום):
ציפי רובין נולדה ב-1946 היא ספורטאית ישראלית, אלופה ושיאנית עולם פאראלימפית לשעבר.
צפורה נולדה בתל אביב לזוג הורים ואחות גדולה. בגיל 4 וחצי חלתה בפוליו, ונותרה עם רגל שמאל משותקת עם התקן. לאורך ילדותה, סבלה מיחס משפיל מצד חבריה, אך מצאה מפלט בגיל 14, כשפנתה לספורט למספר ענפים: זריקה לסל, הדיפת כדור ברזל, כדור טניס שולחן, והטלת כידון באימונה של האתלטית עדנה מדליה.
היא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים. היא השתתפה ב-8 אולימפיאדות בהן זכתה ב-30 מדליות פאראלימפיות בארבעה ענפי ספורט שונים, מהן 15 זהב, 8 כסף ו-7 ארד (23 מדליות באתלטיקה, 5 מדליות בכדורסל, מדליית כסף בשחייה ומדליית ארד בטניס שולחן) היא מדורגת במקום רביעי בעולם בכל הזמנים בצבירת המדליות בסך הכל ובמקום 13 בעולם בכל הזמנים בצבירת מדליות הזהב.
אורי ברגמן:
אורי ברגמן (נולד ב-1953) הוא שחיין פאראלימפי בעבר ומאמן שחייה כדורמים. דוקטור בפסיכולוגיה שיקומית ועבודה סוציאלית.
ברגמן נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר, בנם השלישי של יעקב ואיטקה ברגמן, ובשנת לידתו חלה בשיתוק ילדים. על אף מגבלותיו הוא החל לעסוק בספורט בגיל צעיר והיה חבר נבחרת הכדור מים של הקיבוץ, אשר שיחקה באותן שנים בליגת העל של נבחרות הנוער. מאוחר יותר הוא הצטרף למרכז הספורט לנכים והגיע להישגים בשחייה.
ברגמן הוא הספורטאי הפאראלימפי השני המעוטר ביותר מישראל בכל הזמנים. הוא השתתף ב-4 אולימפיאדות בהן זכה ב-14 מדליות אולימפיות, 12 זהב, 1 כסף ו-1 ארד. הוא מדורג במקום 28 בעולם בכל הזמנים, בצבירת מדליות הזהב.
יוסף ונגר:
יוסף (יוסי) ונגר נולד ב-24 בינואר 1954 הוא מתרגם ישראלי ובעל חברה הפועלת בתחום. בעברו היה שחיין ומרים משקולות פאראלימפי, זוכה תחרויות רבות.
ונגר חלה בפוליו בגיל שנה. בגיל שש החל לעסוק בספורט נכים ובגיל 15 עלה לישראל והמשיך בפעילותו במסגרת מרכז הספורט לנכים.
הוא אלוף פאראלימפי, בעל 19 מדליות פאראלימפיות, מהן 9 מדליות זהב, הוא השתתף ב-5 אולימפיאדות נכים ומדורג במקום השלישי בכל הזמנים בקרב הספורטאים הנכים הישראלים במספר מדליות הזהב בהן זכה.
ובמקום השני בכל הזמנים בקרב הספורטאים הנכים הישראלים במספר המדליות הכללי אותן צבר (19).
ניצן עצמון:
ניצן עצמון הוא ספורטאי פאראלימפי לשעבר.
עצמון שירת כקצין בחיל השריון ובמלחמת יום הכיפורים היה בדרגת סרן, מפקד פלוגת החרמש של גדוד 100 בפיקודו של אהוד ברק. ב-16 באוקטובר נפצע בקרב החווה הסינית וידו נקטעה. באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) התחרה בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק. הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה 1.59 מטר וזכה במדליית כסף בקפיצה למרחק 5.41 מטר.
באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980) התחרה בקפיצה לגובה וזכה במדליית ארד עם קפיצה לגובה 1.55 מטר.
היה חבר נבחרת כדורעף נכים ואיתה זכה במדליות זהב באולימפיאדות הנכים בשנים 1976, 1980, 1984.
ברוך חגאי:
ברוך (נולד ב-17 בינואר 1944) הוא ספורטאי פאראלימפי ישראלי ומבכירי מאמני ספורט הנכים הוא אלוף פאראלימפי בעל 8 מדליות זהב. חגאי נולד בטריפולי שבלוב למשפחה בת 13 נפשות. בהיותו בן שנתיים חלה בשיתוק ילדים וכעבור חמש שנים עלתה משפחתו לישראל. תחילה גרה המשפחה במעברת קיסריה ולאחר מכן עברה לשכונת מונטיפיורי בתל אביב. בישראל קיבל חגאי לראשונה טיפול במחלת הפוליו ועם הקמתו של מרכז הספורט לנכים, בשנת 1960, השתלב בחוגיו. הוא בלט כשחקן כדורסל והשתתף בנבחרות המרכז למשחקי סטוק מנדוויל ולאולימפיאדת הנכים.
מאז הוא זכה 4 פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית בטניס שולחן ביחידים ומדליית זהב אחת בזוגות, 2 מדליות זהב בכדורסל ומדליית זהב בשחייה.
שלמה פינטו:
שלמה פינטו (1954 - יוני 2011) היה ספורטאי פאראלימפי. הוא אלוף ושיאן עולם פאראלימפי. השתתף בחמישה משחקים פאראלימפיים משנת 1976 ועד שנת 1992 וזכה ב-15 מדליות בתחרויות השחייה, מהן 6 מדליות זהב.
פינטו שירת בחטיבת גולני ולחם במלחמת יום הכיפורים. במהלך הקרבות על החרמון נפצע ושותק בפלג גופו התחתון.
בתקופת שיקומו החל להתאמן בבית הלוחם והיה ספורטאי בענפים שונים: שחייה, בדמינטון וכדורסל כיסאות גלגלים.
באולימפיאדת הנכים סיאול (1988) זכה בחמש מדליות, מהן שלוש מדליות זהב ושתי מדליות כסף. לאחר שפרש פינטו מספורט פעיל, המשיך בריקוד בכיסא גלגלים. פינטו נפטר ביוני 2011, מספר שבועות לאחר שעבר אירוע מוחי. שלמה היה נשוי ואב לשני ילדים.
משה לוי:
משה לוי (נולד ב-1952) הוא אלוף פאראלימפי ישראלי.
לוי נולד בישראל וחלה בשיתוק ילדים בגיל שנה וחצי. בשנת 1962 החל להתאמן במרכז הספורט לנכים ולעסוק בשחייה ובכדורסל. באותה שנה הוא השתתף לראשונה בצליחת הכנרת, בה השתתף במשך 13 שנים. לאורך השנים השתתף לוי בתחרויות בינלאומיות בתחומי הספורט בהם הוא עוסק, בהן שבע אולימפיאדות נכים, וזכה להישגים. הוא זכה ב-7 מדליות זהב, 3 מדליות כסף ו-2 מדליות ארד, בשנים האחרונות הוא חבר עמותת קסם לקידום ספורט נכים הישגי וחבר בנבחרת הכדורסל של העמותה. בין השנים 2003 ל-2004 שימש לוי כמאמן הנבחרת. לוי גם נשוי כיום לפסיכולוגית וספורטאית ספורט נכים - חמדה לוי.
לסיכום:
כל אחד מהאנשים האלו הוא באמת השראה ומודל לחיקוי - ספורטאים פאראלימפיים הם ההוכחה לכך שכל אחד יכול להתגבר על הקשיים ולמצוא את מקומו ואת מה שהוא. אין ספק שכל הספורטאים האלו מביאים גאווה גדולה לישראל, ומייצגים אותנו בכבוד. מגיעה להם.ן המון הערכה! מקווה שנהנתם מהכתבה (:
Comments