זאת תחילתה של ידידות מופלאה

קרה לכם פעם שפגשתם מישהו וישר הרגשתם שתתחברו איתו ולא ידעתם למה? מסתבר שיש בסיס ביולוגי מאחורי ההשערות שלנו על מישהו חדש שאנחנו פוגשים.- איילה זאבי יא4

מכירים את התופעה שאתם פוגשים מישהו וישר מחליטים שלא תתחברו אליו? הגעתם לכיתה ואתם פשוט יודעים שהשנה אתם לא תסתדרו עם המורה החדשה? או אולי דווקא אתם בטוחים שהילדה החדשה שהצטרפה לכיתה ואתם תהיו חברים הכי טובים? כדי לגבש דעה ראשונית על מישהו חדש שאנחנו פוגשים נדרשות שניות בודדות- וכולנו עשינו את זה לא מעט מאז תחילת הלימודים. השנה התחילה וכולנו פגשנו אנשים חדשים: חלקנו התחילו בכיתה חדשה, ופגשו ילדים חדשים בכיתה וכולנו פגשנו מורים חדשים שילמדו אותנו השנה. על כל בן אדם חדש שפגשנו, אפילו באופן בלתי מודע, שיערנו איך המשך היחסים שלנו הולכים להיראות.

אלו השערות וקביעות שאנחנו עושים אוטומטית, באופן לא מודע, בהתבסס על זמן מועט. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד מצאו שלאותן החלטות חברתיות שאנחנו בוחרים, יש בסיס גנטי. החוקרים מצאו אנזים בחלק במוח שאחראי על מצב רוח ומוטיבציה. גרסאות שונות של אותו אנזים קובעות העדפות חברתיות אצל עכברים. למעשה, עכברים בעלי גרסה דומה- ירצו להתחבר אחד עם השני.

ד"ר קלי, מתמחה באנטומיה ובמדעי המוח, הובילה את המחקר. היו כמה אירועים שהובילו אותה להחליט לחקור על מעורבות גנטית בהעדפות חברתיות. הכל התחיל במשימה שנתנו לה לעשות: בעברה, היא עבדה בחברת תרופות והיא התבקשה לאפיין את ההתנהגות של עכבר עם מוטציה. לעכבר היה חסר חלבון מסויים, חלבון בשם PDE11. היא גילתה שלאותו עכבר יש בעיות חברתיות, הוא מתבודד ולא מתחבר עם עכברים אחרים (עכברים בריאים, ללא המוטציה). ד"ר קלי הבינה שמקור החלבון שחסר לעכבר נמצא במוח. היא קראה במחקר אחר שפגיעה בהיפוקמפוס (חלק במוח שאחראי לזיכרון וניווט) אצל עכברים מובילה להתנהגות אנטי חברתית. מכאן, ד"ר קלי הבינה שהחלבון PDE11 יכול להימצא בהיפוקמופס. היא בדקה בהיפוקמפוס של עכברים בריאים ומצאה שם את החלבון. לאחר מכן, ד"ר קלי קראה שילדים עם אוטיזם נוטים להתחבר זה עם זה. היא החליטה שהיא רוצה לבדוק אם העכברים בעלי המוטציה בחלבון PDE11 ירצו להתחבר זה עם זה. יותר מכך, היא רצתה לקחת את זה הלאה ולבדוק העדפות חברתיות אצל עכברים דומים. כך, התחיל המחקר

החוקרים בדקו העדפות חברתיות אצל שלוש קבוצות של עכברים:

1. עכברים עם חוסר בחלבון PDE11

2. עכברים בריאים

3. עכברים עם מוטציה מסוג שונה באותו חלבון, החלבון PDE11

המחקר מצא שבכל קבוצה העכברים העדיפו להתחבר זה עם זה מאשר עם עכברים מכל קבוצה אחרת: עכברים עם חוסר בחלבון PDE11 התחברו מיידית זה לזה, גם העכברים הבריאים העדיפו זה את זה. בדומה לכך, גם העכברים עם המוטציה הנוספת הקשורה לחלבון PDE11 העדיפו זה את זה. מכאן, מגיעה המסקנה שעכברים שדומים גנטית זה לזה- יתחברו זה עם זה. הממצאים של החוקרים מעידים שבהחלט ייתכן שגם אצל בני אדם קיימים פקטורים דומים שמשפיעים על הבחירות החברתיות שאנחנו בוחרים.

החוקרים משערים שבעתיד תהיה התפתחות בתחום הזה. אם נדע את הבסיס הגנטי בהעדפות חברתיות נוכל לפתח את זה להרבה כיוונים. אולי בעתיד נוכל לדעת מראש לאילו אנשים נתחבר ולאילו לא, נוכל ליצור חברויות ומערכות יחסים חזקות. בנוסף, הממצאים יכולים לעזור לפענח מה שהשתבש במחלות שמאופיינות בקשיים חברתיים (כמו אוטיזם) ועל ידי כך לפתח טיפולים ביולוגיים או חברתיים מותאמים עבור האנשים הסובלים מהמחלות.

בסופו של דבר, בין אם במודע ובין אם לא במודע, אנחנו נמשיך עם ההשערות שלנו לגבי כל בן אדם חדש שנפגוש. ומי יודע, אולי למורה האהובה עליכם, לחבר הכי טוב שלכם ולכם- יש את אותו אנזים משותף שמחבר בין שלושתכם.