ונציה בסכנת הצפה?

אז כמו שאתם בטח יודעים ונציה היא עיר צפה, עיר שכולה על המים, כדי להתנייד בה חייבים לעבור או על גשרים או להשתמש בסירות או גונדולות (סירות איטלקיות) שנוצרו להתניידות בתעלות בונציה. ונציה נמצאת בסכנת הצפה תמידית, היא כבר כמעט כולה מוצפת במים. האם לאור שינויי האקלים היא בסכנת הצפה?.

בשל ההתחממות הגלובלית, רמת המים ממשיכה לעלות משנה לשנה בלי עצירה. שטפונות הם תופעה שכיחה, והתשתיות והבתים אינם מוגנים מההצפה הצפויה והם בסכנה קיומית, דבר שגרם לאיטלקים לשבת ולחשוב על רעיונות לטיפול בבעיית המים בונציה.

הפתרון שהציעו האיטלקים ובסופו של דבר, נקרא:

'MOSE - 'Experimental Electromechanical Module (רק באיטלקית ראשי התיבות הם MOSE אבל הפירוש שכתבתי הוא השם המלא באנגלית), פרויקט זה אשר נבנה ב-2012 הייתה אמורה לטפל בעליית מפלס המים בונציה זמנית, כלומר לספק זמן לאיטלקים לחשוב על פתרון מוחלט לעליית מפלס המים.

הפתרון שהפרויקט מציע הוא התקנת 78 מחסומים שהתרוממו מהמים ויגנו על העיר מהגאות באמצעות תנודות אלקטרומגנטיות אשר מונעות מהמים לחדור אל העיר ולהציף אותה. הניסיון האחרון לבחון את המערכת גרם לתנודות מדאיגות, והמהנדסים גילו חלקים חלודים. קשה לתפעל בצורה יעילה את המכונות ולכן החלידו ולא תפקדו כראוי.

סכנת הגאות, ה"אקווה אלטה", אשר מציפה את ונציה מדי שנה, בחודשי הסתיו והחורף. MOSE, היה אמור להגן על העיר. אבל בגלל חריגה בעלויות, פרשות שחיתות ועיכובים אשר גרמו נזק גדול לפרויקט. "הפתרון ההנדסי הזה, שיעלה כמעט 6 מיליארד אירו, חייב לעבוד", אמרה שרת התחבורה פאולה דה מיצ'לי אבל עד היום הפרויקט לא מביא תוצאות מרשימות.

השנה תושבי ונציה התעוררו לקול צפירות שמתריעות שמפלס המים יהיה גבוה מ-130 ס"מ, מה שמספיק כדי להציף שוב את העיר העתיקה בלב ונציה במים מלוחים ומלוכלכים. הגאות הגבוהה הביאה לשיא של 53 שנה במפלס המים – 187 ס"מ. זהו מפלס המים השני בגובהו שנמדד אי פעם בעיר.

הפרויקט נמצא לא יעיל, בעיקר מבחינת עלות הפעלתו , צריכת חשמל, אפקטיביות, כוח עבודה, כל אלה לא באמת באו לחשבון ובסופו של דבר המכונה הזאת לא כל כך הצליחה מכיוון שהיא צריכה יותר מ-200 טכנאים מומחים להפעיל את כל הסכרים והמחסומים האלקטרומגנטים לכל אורך ונציה. מרוב שהפרויקט גדול, צריך כמות אנרגיה עצומה כדי להתמודד עם הגלים ולפעול דבר שמעלה את עלויות התפעול שהאיטלקים היו צריכים לשלם עבור הפרויקט, גם תחזוקתו אינה קלה, צריכים כוח עבודה רב וימים של עבודה כדי לבצע את כל הבדיקות ולתקן כל פגם - סה"כ המכונות/הפרויקט היו כישלון מכיוון שלא היו שמישות רוב הזמן ולכן הפרויקט לא כל כך עזר להוריד את מפלס המים בונציה בשנים האחרונות. הפרויקט הנ"ל קיים כעשור ועכשיו ונציה שוב פעם בסכנה קיומית ומנסה למצוא פתרונות יותר תפעוליים ובעלויות נמוכות יותר והפעם לצמיתות וביעילות.

כדי להבטיח את עתיד ונציה, האיטלקים העבירו את עבודות האמנות שנמצאים בה ושומרים על העתקים למקרה שהעיר תוצף כך שההיסטוריה האיטלקית והאומנותית של איטליה הקיימת בונציה לא תיכחד בגלל ההצפות והשטפונות. אפילו ראש הממשלה ג'וזפה קונטה נפגש בחודש יולי עם ראש העיר ונציה בנוסף לנציגי שירותי החירום, ולאחר מכן ביקר בבתי עסק אשר הוצפו. קונטה אמר שההצפות הן "מכה בליבה של המדינה". קונטה הוסיף והגיד שהממשלה תפעל במהירות כדי לסייע לונציה במימון ובמשאבים להתמודד עם ההצפות החריגות.

ראש העיר לואיג'י ברוניארו מעריך שנגרם נזק בשווי מאות מיליוני אירו, ואמר שהשפעת ההצפות על העיר "עצומה". לפי גורמים בוונציה גאות ה"אקווה אלטה"

הציפה כ-80 אחוז מהעיר.

האיטלקים עדיין מנסים למצוא פתרונות להתמודד עם ההצפות. ה-MOSE כפי שתיארתי לפני כן נמצא לא אפקטיבי במיוחד אף שעדיין משתמשים בו ובוחנים אותו ומנסים לתפעל אותו, הרבה פעמים דוחים את ההפעלה שלו מסיבות פוליטיות תקציביות, האיטלקים בוחנים רעיונות נוספים כדי לטפל במפלס המים הגבוה היא באמצעות שכבת זכוכית עמידה מיוחדת שיבנו בגובה המגורים מתחת לגשרים בתקווה שהזכוכית תוכל לעצור מהמים להתפשט - מחסום למים כדי שהמפלס לא יעלה יתר על המידה , דבר זה נמצא בשלב הרעיוני בלבד עדיין לא יצאו לפועל עבודות הבנייה, במיוחד לאחר שהשקיעו ב-MOSE שישה מיליארד אירו והם לא ממהרים להוציא כספים ללא הבנה כי הפתרונות הבאים שיעלו יהיו מוצלחים הן מבחינת שמירת מפלס המים והן מבחינת עלויות תפעול.

ישנן ערים נוספות אשר מתמודדות עם הצפות מרובות וכמה מהן נמצאות בהולנד אני רוצה לדבר על העיר רוטרדם שבה ממוקם אחד הנמלים הגדולים בעולם וכרגע 80% ממנה מתחת לגובה פני הים, היא הודיעה על רצונה להפוך למוגנת מן האקלים וההצפות עד 2025, הדרך בה רוטרדם מתמודדת עם כמות המים האדירה ומונעת הצפות ועם הלחץ הרב על מערכת הניקוז העירונית, היא באמצעות חלוקת העיר לאזורים, באזורים הנמוכים ביותר יצרה פתרונות מקומיים לניקוז המים; מאגרי מים תת-קרקעיים הוקמו ברחבי העיר - אפילו בקומתם התחתונה של החניונים, וגם נבנו כיכרות מים - כיכר עירונית מונמכת שהתושבים יכולים לשבת בה, כשיורדים גשמים היא הופכת להיות מעין אגם ומווסתת את העומס על מערכת הניקוז העירונית.

עיר זו ואחרות הן דוגמא לדרכי פתרון נגד הצפות של ערים כמו ונציה, ערים אלו מביאות תקווה לעתיד טוב יותר עבור ונציה מפני ההצפות מדי שנה.

האיטלקים ממשיכים להתמודד עם בעיית ההצפה של ונציה, זה לא תהליך קצר, וכנראה ייקח זמן רב, על אף הדחיפות. לאנשים יש תקווה, יש אמונה ויש רצון להמשיך את חייהם כהרגלם, ונציה הינה אחת הערים המתויירות בעולם ויש לה ערך היסטורי, אמנותי, ארכיאולוגי רב לעם האיטלקי ולעולם כולו. האיטלקים לא רוצים לאבד את מורשתם ותושבי העיר לא רוצים לאבד את בתיהם.

אני ביקרתי בונציה לפני כשנתיים, לא בזמן ההצפות, וזו עיר מאוד מיוחדת, כיכרות מפוארות, ארמונות, טירות ומוזיאונים מרהיבים ביופיים הם רק חלק מהדברים שונציב מציעה. ברור למה צריך לעשות הכל כדי לשמר את העיר, נחזיק אצבעות למען ונציה בתקווה שתשרוד את ההצפות ולא תשקע מתחת למים כמו אטלנטיס ובמיוחד כדי שתושביה לא יצטרכו להתפנות מבתיהם.