התקווה לחיסון

בחודש האחרון הגיעה תפנית משמעותית בהתמודדות העולם עם מגפת הקורונה – חברות שונות הודיעו שפיתחו חיסונים אפקטיביים למחלה. מתי החיסונים יגיעו? איך זה ישפיע עלינו? זאת ועוד בכתבה.- יפתח שלזינגר, י"ב 4

כבר בתחילת מרץ, כשנכנסו הגבלות למניעת התפשטות מחלת הקורונה החדשה בישראל ובעולם, והמחלה החלה לגבות קורבנות רבים בסין ואיטליה, הבנו שהמציאות הולכת להשתנות, וזה לא לקח הרבה זמן – ב-14 במרץ הממשלה החליטה על סגירת המשק ומערכת החינוך, ובפסח הוחלט על סגר כללי.

וכך, בפרק זמן קצר ביותר, הנגיף הסיני שינה את חיינו מקצה לקצה, גם בסכנה הבריאותית שהוא הביא ובהצפת בתי החולים שהוא גרם, אך בעיקר באמצעות הגבלות שהממשלה נאלצה להטיל ושינויים שאנו נאלצנו לעשות בהתנהגותנו בשביל להילחם בו. הנגיף גרם לנו להתרחק אחד מהשני, להעביר את הפגישות והלימודים אל המסכים, לצאת פחות מהבית ולהיות יותר בודדים. הנגיף פגע בהכנסות של אנשים רבים וגרם לעסקים לפשוט רגל ולשכירים לפיטורים. הנגיף החריף את המחלוקות שכבר קיימות בינינו, העצים פערים כלכליים, וגרם לעלייה משמעותית במקרים של אלימות במשפחה.

הבעיות האלה גרמו להרבה ממשלות בעולם להבין – העולם צריך פתרון, ומהר. בין הפתרונות שעלו הייתה האפשרות של פיתוח תרופה אפקטיבית וזולה למחלה, אך פתרון זה לא מאפשר חזרה מלאה לשגרה מכיוון שחזרה כזו משמעותה הדבקה המונית, כזו שתקשה מאוד על אספקה של התרופה. אפשרות נוספת היא יצירת חיסון עדר, כלומר הדבקה מבוקרת של חלקים באוכלוסייה בצורה שלא תציף את בתי החולים אך תיצור מצב שבו רוב הציבור מחוסן. לשיטה זו יש מספר חסרון משמעותי – היא שמה רבים הנמצאים בקבוצות סיכון בסכנה בריאותית חמורה, בנוסף לתופעות הלוואי הלא נעימות מהן יסבלו רבים מהנדבקים. שיטה זו מיושמת כעת רק בשוודיה, ולא ברור עד כמה היא אפקטיבית.

הפתרון השלישי שהוצע הוא פתרון מתבקש למלחמה בנגיפים, כזה שהצליח למחוק את נגיפי האבעבועות השחורות והפוליו – חיסון. דרך הפעולה של חיסון היא אימון המערכת החיסונית בגוף לזהות גורמים מזיקים כמו נגיפים, ולחסל אותם לפני שהם מספיקים להשפיע ולהזיק. ניתן לעשות זאת במספר דרכים, לדוגמה באמצעות הכנסת נגיף מוחלש או מומת לגוף, כזה שיגרום למערכת החיסונית להכיר את הנגיף אך לא יוכל לגרום לנזק רב מדי. הבעיה העיקרית עם פתרון זה היא שפיתוח חיסון הוא תהליך ארוך ומסובך שלוקח בדרך כלל מספר שנים.

אז איך מפתחים חיסון? השלבים הראשונים בפיתוח הם השלבים הפרה-קליניים, בהם מבודדים את הנגיף, מגדלים אותו במעבדה (בתוך תאים, בדרך כלל ביצים מופרות), בוחרים את שיטת החיסון ומתחילים בניסויים בחיסון בעלי חיים. השלבים הפרה-קליניים לוקחים בדרך כלל בין שנה לחמש שנים.

לאחר שהניסויים בבעלי חיים מראים שהחיסון יעיל ובטוח לשימוש, מתחילים השלבים הקליניים בפיתוח, בהם מנוסה החיסון לראשונה על בני אדם. ישנם ארבעה שלבים כאלה – בראשון נותנים את החיסון לכמה עשרות מתנדבים בריאים ובודקים את השפעות החיסון עליהם. בשלב השני מגדילים את המדגם ובוחנים את השפעות החיסון באמצעות השוואה לקבוצת ביקורת שמקבלת חיסון פלצבו (מזויף). בשלב השלישי בודקים את החיסון בכמה מרכזים רפואיים על אלפי בני אדם. אם השלב השלישי עובר בהצלחה, החיסון עובר לאישור של הגורמים הרגולטוריים האחראיים על הנושא, ולאחר האישור מגיע השלב הרביעי – שיווק של החיסון למיליוני אנשים ומעקב אחר יעילותו ותופעות לוואי שעלולות להגיע איתו.

כפי שכבר ניתן להבין, תהליך הפיתוח של חיסון הוא ארוך ומסובך. דוגמה מובהקת לכך היא פיתוח החיסון לשפעת, שלקח יותר מעשר שנים. ובכל זאת, בחודש האחרון הודיעו שתי חברות אמריקאיות, פייזר ומודרנה, שהן פיתחו חיסונים לקורונה היעילים ביותר מ-90%. תוצאות אלה מתייחסות לשלב השלישי של הניסויים בחיסונים, שאליו הגיעו החברות לאחר כמה חודשים בלבד – דבר מרשים ויוצא דופן המדגים עד כמה ניתן למתוח את קצה גבול היכולת האנושית כשיש צורך בכך. שני החיסונים פועלים באמצעות הזרקת מולקולת RNA המכילה הוראות לייצור את אחד החלבונים של הנגיף, שאותה מוצאת המערכת החיסונית ומזהה כגורם זר. כעת נשאר לשתי החברות לקבל אישורים להפצת החיסונים מהגופים הממשלתיים, ובעיקר מה-FDA, רשות התרופות של ארה"ב, על מנת להתחיל להפיץ את החיסונים ברחבי העולם. שתי חברות נוספות שנמצאות בשלב השלישי של הניסוי הן ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרהזניקה.

ומתי אנחנו נקבל את החיסון?

מדינת ישראל חתמה הסכמים לקבלת חיסונים גם עם מודרנה וגם עם פייזר. ישראל היא מהראשונות שחתמו הסכם עם מודרנה ולכן אנו צפויים לקבל את החיסונים מיד לאחר ארה"ב, בתחילת 2021. עם פייזר זה לא המצב ולכן כנראה ייקח עוד זמן עד שנקבל את החיסונים שלהם, אך הוסכם שיישמרו לנו 8 מיליון מנות חיסון שיספיקו ל-4 מיליון בני אדם. אתגר שיקשה על הפצת החיסונים בישראל הוא העברת החיסונים בקירור, כאשר החיסון של מודרנה דורש אחסון של 20 מעלות מתחת לאפס וזה של פייזר דורש 70 מעלות.

החדשות לגבי החיסונים הן כמו אור בקצה המנהרה, שמסמל את זה שבקרוב, אולי בעוד כמה חודשים, העולם יראה קצת יותר כמו שהכרנו אותו פעם, ולא כמו הגרסה המוזרה והמבאסת שהוא הפך להיות. אני מאמין שלמרות החלקים השליליים של העניין, נוכל לקחת מהקורונה כמה דברים טובים, ובעיקר להעריך הרבה יותר את מה שיש לנו.