השתעבדות והתמכרות לטלפונים ולרשתות חברתיות

חשבתם פעם על מספר הפעמים שאתם בודקים את הרשתות החברתיות שלכם? האם זה כמה פעמים בשבוע? פעם ביום? 72 אחוזים מהמבוגרים ברשת משתמשים במדיה החברתית והמשתמש הממוצע מבלה 23 שעות בשבוע במדיה החברתית – זמן השווה ערך למשרה חלקית! מה עם בני הנוער? הרבה יותר גרוע. 95 אחוזים מבני הנוער יש טלפון נייד והמשתמש הממוצע בקרב בני הנוער נמצא כ9 שעות ברשתות החברתיות בלבד ביום.

אנחנו חיים בעידן המדיה החברתית:

2 מיליארד משתמשים ברשתות החברתיות ברחבי העולם

500 מיליון ציוצים נשלחים בטוויטר מדי יום

70 מיליון תמונות מועלות לאינסטגרם כל יום

300 שעות של סרטון מועלות בדקה ב- YouTube

אם אתם רוצים לבדוק אם אתם עלולים להיות בסכנה של פיתוח התמכרות למדיה חברתית, אתם צריכים לשאול את עצמכם את שש השאלות הפשוטות האלו:

1. האם אתם/ן מבלים הרבה בחשיבה על מדיה חברתית או תכנון להשתמש במדיה חברתית?

2. האם אתם/ן מרגישים דחפים להשתמש במדיה חברתית יותר ויותר?

3. האם אתם/ן משתמשים בתקשורת חברתית כדי לשכוח בעיות אישיות?

4. האם לעיתים קרובות אתם/ן מנסים לצמצם את השימוש שלכם/ן במדיה חברתית ללא הצלחה?

5. האם אתם/ן הופך להיות חסר מנוחה או מוטרד אם אתה לא מסוגל להשתמש מדיה חברתית?

6. האם אתם/ן משתמש במדיה חברתית כל כך הרבה כי יש לו השפעה שלילית על העבודה שלך או מחקרים?

אם התשובה לשש השאלות האלה היא "כן", אזי ייתכן שיש לכם או תתפתח לכם התמכרות לשימוש במדיה חברתית. 'ייתכן' מכיוון שהדרך היחידה בה ניתן לאשר זאת היא באמצעות אבחנה של פסיכולוג קליני או פסיכיאטר.

אם עניתם "כן" על כמה שאלות אלה, סביר יותר כי אתה משתמש במדיה חברתית כהרגל וכי מה שאתה צריך לעשות הוא לפעול "Detox Digital" אסטרטגיות פשוטות לאפשר לך להפחית את כמות הזמן המושקע על מדיה חברתית. זה יכול לכלול צעדים פשוטים, כגון כיבוי הודעות קול ולאפשר לעצמך לבדוק את הטלפון החכם שלך כל 30 דקות או פעם בשעה. צעדים פשוטים אחרים כוללים תקופות ביום שבו יש זמן בלתי מאולץ עצמית זמן (כגון במהלך הארוחות פעמים) ולהשאיר את הטלפון החכם בחדר נפרד מהמקום שבו אתה ישן (רק אז אתה לא מקבל את הדחף לבדוק מדיה חברתית לפני השינה, במהלך הלילה, וכאשר אתה מתעורר).

מה עושה אותנו כל כך מכורים?

רשתות חברתיות הן הרחבה של עצמנו.

תקשורת מתרחשת במהלך האינטראקציה עם אחרים ברשתות, והצורך שלנו להיות מחוברים ולפעול עם אחרים הוא אוניברסלי ובלתי נמנע; המסתתר מאחורי האינסטינקט החברתי הזה, צורך חזק עוד יותר במתן משמעות ומשמעויות לעולמנו. להיות בקשר עם אחרים, מאפשר לנו ליצור יקומים חברתיים מסמלים – למשל: שפה, מספרים, מחוות, סמלי הבעה (אימוג'ים) - וחוקים חברתיים, המשותפים לכולם ומבינים אותם.

אימות חברתי הוא חלק חשוב מלהיות אנושי. לייק בפייסבוק כמו לייק או ציוץ מחדש בטוויטר הוא אות חברתי שגורם לנו להרגיש טוב.

פחד של חוסר (FOMO-fear of missing out) הוא דחף גדול של שימוש ברשת החברתית, במיוחד עבור אלה בני שלושים ומטה. שישים ושבעה אחוזים מהמשתמשים אומרים שהם חוששים שהם "יחמיצו משהו".

ד"ר סטפני רוטלדג מסבירה:

"יש לנו מוח המחובר לשיתוף פעולה, פשרה, איפוק, הבנה וניהול של מקום אחד בבריתות משתנות. אנו מבחינים כאשר אחרים עושים משהו שאינו כולל אותנו. הוא יפעיל כמה תגובות הישרדות פרימיטיביות. אנשים מתחת לגיל 30 עדיין נמצאים בתקופה בה הם מקימים את חייהם, מפתחים זהויות אישיות ומקצועיות, הופכים להיות בעלי יכולת כלכלית (יצירת בריתות) וכו '. המיקוד שלהם יהיה בהכרח חברתי." ד"ר סטפני רוטלדג מסבירה

האגו זקוק לפלטפורמה כדי להציג את עצמו ואת הרשתות החברתיות הן התשובה המושלמת. שמונים אחוז מהשיחות המקוונות שלנו הן חשיפה עצמית, לעומת 30 עד 40 אחוזים מהשיחות הלא מקוונות. אנחנו חיים בחברה של 'אני ואני' עם אובססיה של 'העצמי' שמניעה אותנו לעדכן את מצבנו ולתייג את עצמנו בתמונות (אבל רק את אלה שאנחנו נראים טוב כמובן).

השוואה חברתית והערכה עצמית. אנשים משווים את עצמם לאחרים על מנת להעריך רגשות, חוזקות, חולשות, יכולות ופרספקטיבות. 'אישור' של הקשרים חברתיים שלך מחדש גורם לך להרגיש טוב.

הכימיה של המוח. רשתות חברתיות הן ממכרות פיזית כמו גם מבחינה פסיכולוגית. מחקר מאוניברסיטת הרווארד הראה כי חשיפה עצמית באינטרנט שורפת חלק מסוים של המוח, אותו החלק 'נשרף' כאשר לוקחים חומר ממכר, כמו קוקאין.

תקשורת היא טבע אנושי

אי אפשר לתקשר (ואצלאוויק ובית הספר פאלו אלטו, 1967) היא אחת הסיבות לאימוץ הפסיכולוגיה החברתית והקליניסטית. העולם החברתי נבנה באמצעות אינטראקציות בין אנשים: תפקידים, כללים, קטגוריות, סטריאוטיפים, נורמליות, סטייה הם תוצאות של שיתוף אנושי, התוצאה של היותנו בני אדם.

לרשתות חברתיות יש את הכוח כדי להגביר את הטבע האנושי הזה. הם שברו את מחסומי המרחק והזמן, נוכחות ונראות. הם מרחיבים את אפשרויות שיתוף הזהויות. הם ממלאים את הצורך האנושי ביותר במציאת ייחוד פסיכולוגי והגדרה עצמית בהקשר חברתי.

הם הופכים לשלבים שבהם מתבוננים, בודקים, לוקחים חלק ב"בימוי החברתי "; התסריט מתפרש על ידי דינמיקה אינטראקטיבית, כללים חברתיים, רגשות וכן הלאה;

הרחבה של העולם הלא מקוון שלנו

הפרופילים של פייסבוק הופכים להיות "חדרי שינה וירטואליים" של בני נוער (Hodkinson and Lincoln, 2008), שנועדו להיות סביבות וירטואליות להתאמה אישית, לפגוש בני גיל ולשחק בבגרות. מספר מחקרים מראים כי משתמשים חווים את האינטראקציה על מדיה חברתית כהרחבה של היחסים החברתיים הלא מקוונים שלהם, כתוספת לחיים האמיתיים שלהם, ולא כתחליף לכך.

רשתות חברתיות הן הרחבה של האינסטינקט הפסיכולוגי העמוק ביותר שלנו, להיות חברתי רשתות חברתיות הופכות לשלבים ללא זמן וללא מקום.

לסיכום, "כל מדיה היא הרחבה של סגל אנושי" (מרשל מקלוהן). רשתות חברתיות הן הרחבה של האינסטינקט הפסיכולוגי העמוק ביותר שלנו, להיות חברתי.