השראה - הכוח המופלא שגורם לנו ליצור

מהי השראה? בכתבה זו אגדיר את המושג, ואציג יצירה אשר עוסקת בנושא. בנוסף, אספר על הדברים אשר מעוררים בי השראה ככותבת. - סביון שחם יא4

לפי ההגדרה המילונית, ההשראה היא "1. כוח או דחף הגורם לאדם ליצור, בעיקר יצירה אומנותית; 2. אדם או דבר המעוררים מישהו ליצור, ולעיתים גם משפיעים מרוחם או מדמותם על היצירה."

לפי ויקיפדיה, השראה מוגדרת כ"השראה היא פעולה במסגרתה חווה ההשראה מקבל קלט כלשהו, בדרך כלל מאחד מחמישה חושים, בעזרתו הוא מצליח לבצע פעולה הנובעת ממצב תודעה גבוהה יותר, כאשר לעיתים הפעולה היא עצם ההיכנסות למצב השראתי".

נתקלתי במספר יצירות שונות העוסקות בעיקרן בנושא ההשראה. לדוגמה, הסופרת אשכר ארבליך בריפמן כתבה ספר בשם "זוטה, מכשפה חסרת השראה". בספר מסופר על זוטה, מכשפה בת שבע וחצי, שמקבלת ליום הולדתה מחברת מדברת שיש למלא את דפיה. ניתן לצייר במחברת ציור או לכתוב שיר, ואף להכין מתכון לשיקוי חדש - אך לזוטה אין רעיון, ולכן היא מחפשת השראה. מרוה ואניס, חברותיה של זוטה, מנסות לעורר בה השראה בדרכים קסומות, אך ההשראה אינה מגיעה בקלות, ויש לגרום לה להגיע בדרכים אחרות.

אמנם לא קראתי את הספר, אך התחברתי לרעיון שהינו מציג. נושא ההשראה אינו מוזכר רבות ביצירות ככלל וביצירות לילדים בפרט, ולכן הערכתי את ארבליך בריפמן על החלטתה לכתוב ספר שמנגיש את הנושא לילדים. בנוסף, אני מסכימה עם המסר המשתמע מניסיונה של זוטה לקבל רעיונות – ההשראה לרעיונות אלו אינה מגיעה בקלות, ואף לא בדרכים קסומות – ויש למצוא דרכים אחרות להשיגה.

נושא ההשראה מעניין אותי משום שכתיבה היא מתחביביי העיקריים. אני כותבת ספרים וסיפורים קצרים מגיל שמונה וחצי, ומאז, אני מחפשת תמיד השראה לעלילות אשר אני ממציאה. אנשים שונים חווים השראה מגורמים שונים, ובאופן אישי, דבר שמעורר בי השראה בצורה משמעותית הוא עלילות וסיפורים שאנשים אחרים המציאו – אני נתקלת בהן בסדרות טלוויזיה, בסרטים, בספרים ועוד.

לעיתים, מעוררות בי השראה דמויות מסוימות, בשל אישיותן או בשל דרכי פעולתן. במקרים אלו, אני מנסה לשלב את הדמות, באופן חלקי, בסיפור שאני כותבת. למשל, ישנה דמות שאני אוהבת בסדרת טלוויזיה שאני רואה. דמות זו עוררה בי השראה מסוימת, ולכן החלטתי להתייחס לתכונות הבולטות של הדמות, ולשלבן באופן מסוים באישיותה של דמות שהמצאתי בעצמי.

במקרים אחרים, מעוררת בי ההשראה עלילת הסיפור דווקא – האופן בו היא נבנית, חלק מסוים בה, או רעיון מרכזי עליו היא נשענת. כאשר גורם אחד (או יותר) מאלו מעוררים בי השראה, אני חושבת על פרטי העלילה אותה אני מפתחת, ומנסה לשלב את אותו הגורם בעלילה שאני ממציאה. לדוגמה, קראתי לאחרונה ספר ובו אהבתי את האופן בו בנתה העלילה בהדרגה את הקשר בין הדמויות הראשיות. לכן, כאשר אני מנסה לבנות את הקשר בין הדמויות בסיפור שאני כותבת בימים אלו, אני מושפעת מן הספר שקראתי, ובונה את העלילה באופן דומה.

בחרתי לכתוב על השראה לגיליון זה, משום שהנושא מעסיק אותי רבות ככותבת. לפני שאני מתחילה בכתיבת סיפור, פעמים רבות אני שואלת את עצמי שאלות כגון: מאיפה כדאי להתחיל? איך אצליח לבנות עלילה ששונה מכל מה שכתבתי עד עתה? מקורן של התשובות נמצא תמיד בהשראה. בכל פעם, אני חווה השראה ממקורות אחרים, ובכך מעצבת את הסיפור באופן שונה. לכן, השראה עבורי היא סוג של כוח או פלא, המסייע לי לשפר את הכתיבה שלי ככלל ואת האופן בו אני יוצרת דמויות ועלילות בפרט.