הרשות השופטת בשעת חירום

אז מה הם מרכיביה של הרשות השופטת ובראשם של משרד המשפטים ובג"ץ בשעת חירום? וכיצד הייעוץ המשפטי לממשלה יכול לעזור לממשלה ולקבינט הביטחוני בפירושו של החוק? .

בעקבות התופת של יום שבת ה7.10.2023 וכניסתה של ישראל למלחמת "חרבות ברזל" עברו כל בתי המשפט בארץ, גם בתי הדין לעבודה ובתי דין דתיים לפעילות במתכונת חירום המכונה: "מצב חירום מיוחד". שר המשפטים יריב לוין פרסם הודעה המבהירה את המצב המיוחד: "... אני מודיע כי בשל מצב חירום מיוחד, חלות תקנות 3 עד 5 לתקנות על כלל בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל...". תקנות 3 עד 5 מציינות מספר דוגמאות בנוגע לתהליכים משפטיים שיתאפשרו בתקופה זו.

שר המשפטים הוא בעל הסמכות להודיע על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט בעקבות חוק בתי המשפט המסמיך אותו להתקין סדרי דין בבתי המשפט. במכתבו ציין את תקנות 3-5 לשעת חירום המובאות מתוך "תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), 1991", שהותקנו על ידי שר המשפטים בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991.

התקנות במכתב מאפשרות קיום תהליכים שונים, כגון בקשה לצו הגנה או למניעת הטרדה מאיימת, בקשה דחופה למינוי אפוטרופוס, בקשה לצו מניעה, עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ, עיכוב ביצוע פסק דין וכו'. כמו כן, ידונו בדיוני מעצרים ושחרור בערובה, עבירות פליליות הנוגעות למצב החירום המיוחד ועתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק.

במסגרת תהליך פרסום המכתב, הרשות השופטת הכריזה כי ההודעה של שר המשפטים ניתנה על דעתם של נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט, אשר אישרו את הכתוב בהודעה. במידה ולא תפורסם הודעה חדשה, תוקפה של ההודעה הנוכחית יפוג ב20 באוקטובר בשעה 8:00.

יריב לוין אסתר חיות

שר המשפטים נשיאת בית המשפט

העליון לשעבר

נשאלת השאלה בדבר סמכות משרד המשפטים בהגבלת בתי המשפט בתקופת חירום. בעניין זה התקיים דיון סוער עוד בשנת 2020, שהרי היא שנת התפרצות מגפת הקורונה במדינת ישראל. בתקופת הקורונה עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד הודעות שר המשפטים דאז נגד הפעלת התקנות המדוברות ונגד תוקף התקנות עצמן. לטענתם, הגבלה של פעילות בתי המשפט חייבת להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת משום שאחרת תתקיים פגיעה בעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק, כמו גם בזכות הגישה לבתי המשפט. באפריל של אותה שנה בית המשפט העליון מחק את העתירה והסמיך את המדינה לבחון ולדון על שאלת הסדרת הסמכות להפוך את התקנות לחקיקה ראשית של הכנסת לאחר סיום משבר מגפת הקורונה, אלא שבינתיים חקיקה שכזו עדיין לא קודמה.

אירוע נוסף אשר משפיע משמעותית על מערכת המשפט בימים אלו הוא פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ב16.10.23. אסתר חיות כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון החל משנת 2017 ונתנה את דינה בתיקים חשובים ורבים. היות ועוד לפני שהחל המצב הביטחוני, שר המשפטים החליט לדחות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר היה אמור להביא למינוי נשיא במקומה, השופט יצחק עמית, בהתאם לעקרון הסניוריטי (הוותיק ביותר מתמנה לנשיא). בינתיים ממלא את תפקידיה של אסתר חיות המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן. יש לציין שגם לנשיא בית המשפט העליון יש סמכויות מיוחדות בשעת חירום, היות ונדרש שיקול דעתו המקצועי.

הרשות השופטת יכולה לסייע לממשלה ולקבינט הביטחוני בעניינים הדורשים פירוש של החוק ובסוגיות הדורשות לשון מאזניים אובייקטיבית. סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, הסעיף מבהיר את התקנות והסמכויות בנוגע להכרזת מלחמה בישראל, כמו גם תפקיד הקבינט בעת ניהול המלחמה, הוא סעיף חשוב מאוד בחוק, אשר נעשה בו שימוש ממש לא מזמן על מנת להכריז מלחמה באופן חוקי בישראל.

מסתבר שישנם מספר דרכים לפרש את הכתוב בחוק, תפקיד הקבינט וסמכויותיו בעת ניהול המלחמה הוא תפקיד בעל מקום נרחב לפרשנות. בעבר הלא כל כך רחוק, היה נהוג שהיועץ המשפטי לממשלה מביע את דעתו בנושאים אלו וראשי הממשלה היו פועלים על פי העצה של היועץ המשפטי. סוגיה זו יורדת לשורש סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל, המתייחסת למערכת היחסים שבין ראש הממשלה, שרי הממשלה וכוחות הביטחון – לבין הייעוץ המשפטי ובתי המשפט.

מעורבות היועץ המשפטי המסייע בפרשנות החוק הוא חיוני ואף קריטי על מנת שתתאפשר שמירה על האיזונים והבלמים, ועל מנת למנוע אפשרות של כניסה למלחמה או יציאה למבצע צבאי מטעמים בלתי עניינים ומקצועיים. כמו כן, עצם קיומו של חשש של יציאה למלחמה מטעמים שאינם קשורים לביטחון המדינה, אם יהיה קיים חשש זה בקרב הציבור הרחב עלול להוביל לחוסר יציבות פוליטית. לכן מומלץ שבעת הכרזת מלחמה הגורמים הרלוונטיים ייעזרו בפרשנות הייעוץ על מנת למנוע אפשרות של חוסר יציבות פוליטית בעת מלחמה.

בחודשים האחרונים, נשמעו בקואליציה קולות הקוראים לפיטורה של היועצת המשפטית לממשלה (גלי בהרב-מיארה) ולהפחתת סמכויות הייעוץ. זאת היות והיא יצאה נגד הרפורמה המשפטית

כאשר הגישה חוות דעת חריפה בה כתוב שהרפורמה תוביל לפגיעה קשה באיזונים בין הרשויות במדינה. אף על פי שהרושם שניתן מהממשלה הוא שכל עוד המלחמה נמשכת הצעדים לקידום הרפורמה ייפסקו, ישנם גורמים התוהים האם לאחר כל המהלכים שניסתה הממשלה הנוכחית להעביר הם ישמרו על העצמאות של בתי המשפט והייעוץ המשפטי.

לסיכום, לכל אחד ממרכיביה של הרשות השופטת בתקופת חירום סמכויות שונות ומגוונות. שר המשפטים הוא בעל הסמכות להתקין את התקנות מ1991 אשר קובעות אילו הליכים משפטיים יימשכו ואילו יידחו לאחרי המלחמה. בתי המשפט ובתי הדין דנים רק בעניינים קריטיים שלא סובלים דיחוי או בעניינים הקשורים למלחמה. הייעוץ המשפטי לממשלה עוזר לסייע בפירוש החוק ובייעוץ משפטי בעבור הקבינט הביטחוני. בסופו של דבר מערכת המשפט בישראל כבר מורגלת לתקופות חירום היות והן חוזרות ונשנות בהיסטוריה של מדינת ישראל.