הקמת מדינת ישראל – האירועים המכריעים בתולדות התנועה הציונית, והניסים שהובילו לתקומת ישראל

חג החנוכה נחשב כחג הניסים, בגלל שהסיבה לקיום החג היא הנס שנעשה ליהודים. לקראת החג המתקרב, אנחנו בוודאי זוכרים את הנס הגדול של ניצחון המכבים על היוונים, ואת עצמאותה של ממלכת יהודה משלטון זר. -יהב נח אטלס י1

ישנם קווי דמיון בין הניסים שהתחוללו בזמן המכבים וניצחונם, לבין התנועה הציונית. הכתבה מציגה בפניכם את האירועים והניסים החשובים ביותר בתולדות התנועה הציונית, מסיום המאה ה-19 ועד למלחמת העצמאות.

1. קונגרס בזל

האירוע הראשון שהפך את הציונות מתנועה של העם היהודי בלבד לתנועה בעלת חשיבות במישור הבינלאומי, הוא "הקונגרס הציוני העולמי הראשון". הקונגרס (=כינוס) אירע בעיר בזל שבשוויץ, מה-29 עד ל-31 באוגוסט 1897. במקום זה, בנימין זאב הרצל כינס 197 נציגים מרחבי זרמים שונים ביהדות ומעשרות ארצות, ובפעם הראשונה התנועה הציונית החלה להתקיים כארגון גדול עם מטרות ודרכים למימושן.

הישגיו של הקונגרס כוללים:

1. סיקור האירוע הציוני מרחבי העולם.

2. העלאת מציאת פתרון לבית לאומי לעם היהודי, בסדר היום הבינלאומי-פוליטי.

3. פגישה ראשונה כוללת של נציגים מזרמים מנוגדים של הציונות, ומתן הדעות של נציגי הקונגרס בצורה דמוקרטית.

4. התחלת פעילות פוליטית נרחבת של רעיונות התנועה הציונית.

5. פתיחת היוזמות לקונגרסים הציוניים הבאים.

2.החייאת השפה העברית

אחד מההישגים המרכזיים של התנועה הציונית הוא בהחייאת השפה העברית, שלפני כן לא שימשה כשפת דיבור במשך 2,000 שנה.

אליעזר בן יהודה היה יהודי שפעל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 למען החייאת השפה העברית. בצעירותו, בן יהודה הושפע מהציונות, ועלה לארץ ישראל. אליעזר בן יהודה הבין כי עם אינו יכול להתקיים בארצו בלי שפה מאחדת, והוא יזם את יצירתה המחודשת של השפה העברית.

בתחילה דברים כלל לא היו קלים. העברית הייתה שפה שלא השתנתה במשך הרבה מאוד שנים, ואוצר מילים רב היה חסר בשביל לתאר מילים חדשות. בנוסף, קמה התנגדות בקרב היישוב הדתי בארץ ישראל, שטענו כי שפת העברית היא שפת קודש. בן יהודה גם נאלץ להתמודד עם מאסר שהטורקים הטילו עליו בגלל "הסתה למרד".

לאחר שחרורו, אליעזר בן יהודה המשיך לפעול למען השפה העברית, להגן עליה מקרב מתנגדיו, ולהמציא מילים חדשות בשפה. הוא זכור בזכות "מילון בן יהודה", ונחשב למילונאי בזכות המילים החדשות שהוא המציא ומשמעויות אחרות למילים קיימות.

3.הקמת העיר תל אביב

בעקבות העלייה השנייה וישיבתם של הרבה עולים יהודים בעיר יפו, יפו הייתה צפופה למדי, והיא לא יכלה לשאת את האוכלוסייה הרבה שבה. השלטון הטורקי גם הטיל גזרות מיוחדות על התושבים היהודים, והיהודים היו מוכרחים למצוא פתרון. ביולי 1906, נוסדה היוזמה לבניית העיר העברית הראשונה מעבר לגבולות יפו, ע"י אגודת "אחוזת בית".

ב-11 באפריל 1909, במהלך חג הפסח, התקיים אירוע הגרלת המגרשים של שכונת "אחוזת בית" (הנקראת על שם האגודה). כל חברי האגודה השתתפו בהגרלה, ו-66 משפחות ויחידים זכו בחלקות אדמה שנקבעו מראש. באותה תקופה מרבית אדמת העיר תל אביב הייתה מורכבת מחולות לא מיושבים, ולכן הבתים נבנו אחרי ההגרלה.

במבט היסטורי, הייתה חשיבות רבה להקמת העיר תל אביב כעיר העברית הראשונה. בתוך כמה עשורים ממועד ההגרלה, תל אביב הפכה רשמית לעיר, וכיום היא העיר השנייה בגודלה במדינה.

4. תמיכה בינלאומית בפתרון לבית לאומי: הצהרת בלפור

בשנת 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, הצבא הבריטי פלש לארץ ישראל, שנשלטה עד אז בידי הטורקים. היישוב היהודי שמח מאוד מכיבוש ארץ ישראל, כי השלטון הטורקי הקשה מאוד על המתיישבים והחלוצים היהודים בארץ ישראל.

ביום ה-2 בנובמבר 1917, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, שהיה אחראי על ענייני החוץ בממשלה הבריטית, חתם על מסמך שמכריז על תמיכת בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי. ההצהרה היוותה הישג יוצא דופן של התנועה הציונית, לאור העובדה שהאימפריה הבריטית הגדולה העניקה תמיכה והסכמה לרעיון התנועה הציונית.

במישור ההיסטורי הרחב, עיקרי הצהרת בלפור סללו את הדרך להקמת מדינת ישראל.

5.הינצלות היישוב העברי בתקופת מלחמת העולם השנייה

רבים מבני היישוב העברי התגייסו לעזור במאמץ המלחמתי של בריטניה במלחמת העולם השנייה, מתחילתה ועד סופה.

בשלב מסוים במלחמת העולם השנייה, הצבא הגרמני שלט על אזורים הסמוכים לארץ ישראל, ולכן קמה דאגה רבה ביישוב העברי. תקופה זו נקראה בשם "מאתיים ימי חרדה", והיהודים התכוננו למקרה של פלישה לארץ ישראל. לשם כך הבריטים בנו תוכניות ביצורים בצפון הארץ ובשומרון, שמטרתם הייתה להאט ולפגוע בפלישה גרמנית. האיום על ארץ ישראל הוסר סופית כאשר בשנת 1943 הצבא הגרמני הפסיד בצפון אפריקה ונגד הצבא האדום, ומלבד תקיפות אוויריות של הגרמנים והאיטלקים, לא נרשמו אבדות בארץ ישראל מהמלחמה.

6.נס הניצחון במלחמת העצמאות

ההצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם עברה ברוב קולות. ההצבעה הייתה על הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בשטח ארץ ישראל. אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל שמחו מאוד על ההחלטה להקמת מדינה לעם היהודי, אולם הערבים כעסו. יום לאחר תוכנית החלוקה, ב-30 בנובמבר, החלה מלחמת העצמאות. בזמן שלטון המנדט הבריטי, פעלו שלוש מחתרות יהודיות: האצ"ל, ההגנה, והלח"י.

היישוב היהודי נכנס מהר מאוד למגננה: 3 המחתרות שפעלו ביישוב היהודי, החלו להתגונן עד מרץ 1948 בגלל התקפת הלוחמים הערביים.

המגננה נכשלה, והיישוב העברי יצא ל-"תוכנית ד": מטרותיה היו להשיג שליטה על דרכים נוספות בארץ ישראל, על נקודות מפתח בעלות חשיבות צבאית, ולהרחיב את גבולות שטחי המדינה היהודית העתידית.

במלחמת העצמאות, העיר ירושלים הייתה נצורה בידי הערבים. באפריל 1948, ארגון ההגנה יצא ל-"מבצע נחשון", שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך לירושלים ולספק לתושבי העיר מזון וציוד. המבצע הצליח, ותושביה היהודים של ירושלים, לא נכנעו. חשיבותו של המבצע הייתה רבה: היישוב העברי הצליח לראשונה לכבוש יעד בהצלחה, ולשמור על השטח הכבוש להמשך המלחמה. רוח הלחימה גברה בקרב האוכלוסייה היהודית, והמבצע סימן את התחלת כיבושיהם של יישובים ערביים נוספים.

תוך לקיחת סיכונים כבדים, דוד בן גוריון, מנהיג היישוב העברי בארץ ישראל, החליט על הכרזת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

לאחר ההכרזה, צבאות ערב פלשו לארץ ישראל. הממשלה הזמנית הכריזה על פירוק המחתרות השונות, ואיחוד הכוחות לידי צה"ל – צבא ההגנה לישראל. בחודש הראשון לפלישה המשולבת, צבאות ערב ניצחו בקרבות בגלל צבאותיהם המאומנים והגדולים, והיישוב העברי נחל תבוסות.

בחודש יוני החל הסכם בן כחודש על הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים, וצה"ל ניצל את ההפוגה כדי לקבל אספקה ונשק. לאחר שהפסקת האש הסתיימה, מהלך המלחמה השתנה לטובת צה"ל, ולאחר חודשים של קרבות גבורה רבים (נקראו בגלל אורכם "קרבות עשרת הימים"), ישראל שחררה אזורים רבים שנכבשו מאז פלישת צבאות ערב, ואף כבשה יותר ממה שהובטח לה בתוכנית החלוקה.

המלחמה הסתיימה רשמית בחודש יולי 1949, כאשר הסתיימה חתימת הסכמי שביתות הנשק עם מדינות ערב.

לסיכום, בתולדות התנועה הציונית הרבה אירועים יוצאי דופן וניסים אירעו, כמה מתוכם נמנו כאן. היו מהם אירועים בעלי משמעות כתוצאה מאישים חדורי מטרה ויוזמות (קונגרס בזל, החייאת השפה העברית, הקמת תל אביב, הצהרת בלפור), ומהם ניסים שהבטיחו את המשך קיום התנועה הציונית (הינצלות היישוב העברי במלחמת העולם השנייה, והניצחונות כנגד כל הסיכויים במלחמת העצמאות).

בחג החנוכה, זכרו לא רק את הנס שהתקיים בימי המכבים, אלא גם את העובדה שקיום עם ישראל בארצו אינו דבר המובן מאליו.