הספינה "אגוז" והאירועים הקשורים ליחידת "אגוז"

אגוז הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה על עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, והתפרסמה בעקבות טביעתה בליל כ"ג בטבת תשכ"א, הלילה שבין 10 ל-11 בינואר 1961, ואובדן כל 44 נוסעיה. -גלי אברהמי יא3

בשנת 1956, לאחר מאבק לאומי ממושך, קיבלה מרוקו את עצמאותה מצרפת כחלק מתהליך הדה קולניזציה אשר התרחש בשנים אלו בארצות האסלאם. בתהליך זה מדינות רבות בארצות האיסלאם קיבלו את עצמאותן והשתחררו מהקולוניות (מעצמות) ששלטו עליהן. לאחר קבלת עצמאותה, מרוקו אסרה על עליית יהודים לישראל, ובמשך השנים 1956-1961 העלייה ממרוקו נערכה באופן חשאי, בעיקר באמצעות המחתרת היהודית במרוקו. היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם בחשכה, לעלות על ספינות ליעדים אירופאים ומאירופה להמשיך לישראל. בצורה זאת עלו כ-30,000 יהודים במהלך תקופת העלייה החשאית.

הספינה "אגוז", שנשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד", נהגה (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים.

בלילה שבין 10 ל-11 בינואר בשנת 1961, בפעם ה-13 שבה עשתה את דרכה לגיברלטר, טבעה הספינה, ככל הנראה עקב עליה על שרטון, ויחד עמה טבעו 44 העולים שבה, מחציתם היו ילדים. היחידים ששרדו היו שלושה מאנשי הצוות הספרדים. 22 גופות נמצאו, והשאר אבדו במצולות. 22 הגופות הובאו לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק שבאל-חוסימה. את טקסי הקבורה החפוזים ערכו אנשי קהילת יהודי תטואן.

עם נוסעי הספינה נמנה איש "המוסד" חיים צרפתי, שליווה את המעפילים על הספינה ונספה בטביעתה.

אסון טביעת הספינה "אגוז" היה זרז להשגת הסכם ליציאת יהודים ממרוקו, בתנאים מסוימים - ממשלת ישראל נאלצה לשלם כופר בעד כל יהודי לממשלת מרוקו, והעלייה נערכה באמצעות ארגון "היא"ס" שאינו ציוני ודרך מסלול שאינו נסיעה ישירה לישראל, אלא עובר בתחנת ביניים. עד 1964 יצאו ממרוקו כ-80 אלף יהודים במבצע יכין, מרביתם הגיעו לישראל.

על אף שאסון "אגוז" אירע לאחר תקופת ההעפלה, מכונים הנספים, שיצאו מארצם חרף התנגדות השלטון שם, "מעפילי אגוז", ורחובות בשם "מעפילי אגוז" קיימים בערי ישראל, בהן תל אביב, נתניה, בית שמש, רחובות, אשקלון, ירושלים, בת ים ופתח תקווה וכן רחוב ספינת אגוז באור עקיבא. רחובה הראשי של העיר מעלות נקרא "מ"ג המעפילים" על שמם. רבים מציינים את יום טביעת הספינה, כ"ג בטבת, כיום זיכרון לנספי הספינה, ולמורשת עליית יהודי צפון אפריקה.

באשדוד נמצאת אנדרטה לזכר ההעפלה ממרוקו ולנספים בספינה אגוז ולידה טבלת הנצחה להעפלה ממרוקו.

במתנ"ס חצור הגלילית הוקמה אנדרטה הבנויה מדגם מוקטן של הספינה ולוח הנצחה עם שמות הנספים לציון 50 שנה לטביעת הספינה.

בטבריה שיכון ד' קיים סניף בני עקיבא הנקרא "רמת אגוז" לזכרה של ספינת אגוז.

בדימונה הוקמה אנדרטת מ"ד המעפילים האנדרטה בדמות סירה בתוך ברכת מים. על הגלעד חקוקים שמות הנספים על משפחותיהם: צרפתי-אדרי-אלמליח-בן הרוש-דדון-ממן-אזולאי-בן לולו ובודדים. בסמוך 2 קשתות המשלימות את הקשת בככר הסמוכה.

ב-1999 הפיק הערוץ הראשון סדרת טלוויזיה בת 3 פרקים בשם "אגוז". הסדרה, בבימויו של אלי כהן, מגוללת את סיפורם של מעפילי אגוז.

אני חושבת שסיפור זה ממחיש את החשיבות של היהודים באותה התקופה לעלות לישראל וגורם לנו להעריך את כך שיש לנו מדינה עצמאית שאנו חיים בה בשלום.

לצערי, השם אגוז מתקשר לנו לאקטואליה ולאירועים האחרונים שקרו במדינת ישראל. ב12.1.2022 בשעות הלילה, התרחש אסון כבד ביחידת אגוז- יחידת קומנדו מובחרת של צה"ל.

שני קצינים- רב-סרן אופק אהרון בן 28 ורב-סרן איתמר אלחרר בן 26 ממושב בני ראם נהרגו בגלל טעות בזיהוי של קצין אחר, שהובילה לירי דו-צדדי סמוך לבסיס נבי מוסא. כך מסר דובר צה"ל. שני הנהרגים- מפקדי פלגות בחטיבה המובחרת, פונו בעזרת מסוק לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אך שם נקבע מותם. צה"ל החל לתחקר את האירוע. בכירים בצה"ל מסרו כי "זה אירוע מאוד קשה שבו שני מפקדים משמעותיים מחטיבת הקומנדו נהרגו לאחר שהאימון נגמר.

בעקבות אירוע הטרגי שבו נהרגו שני מפקדי פלוגה ביחידת אגוז עקב טעות בזיהוי, צה"ל הודיע היום כי בתחילת בשבוע שלאחר התקרית יהיה יום עוצר אימונים בכל יחידות צה"ל כדי לדון באירוע, בהיבטי בטיחות ותאונות אימונים. בראש ועדת הבדיקה שהוקמה לחקירת האירוע יעמוד אלוף במיל' נועם תיבון.

בתדריך שערך מפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, הוא שיתף בפרטי החקירה הראשונית של האירוע שהתרחש ליד אזור המטווחים בבסיס שבבקעת הירדן. על פי התחקיר הראשוני, לילה קודם לכן נגנב מהמקום מכשיר לראיית לילה, ובתום האימון הלילי החיילים תודרכו על שמירה והלכו לישון.

בשלב זה יצאו מספר מפקדים מהמאהל כדי לחפש את הגנב מהלילה הקודם, מבלי לדעת שבמקביל אליהם יצאו ארבעה מפקדים נוספים, ביניהם רס"ן איתמר אלחרר ורס"ן אופק אהרון שנהרגו מהירי מאוחר יותר.

רביעיית המפקדים עלתה לסוללה כדי לתצפת על המקום, הם מזהים דמות חשודה במרחק של כ-200 מטרים מהם והחלו להתקרב אליה. בשלב זה הם לא ידעו שאותה דמות חשודה היא למעשה קצין.

בשלב מסוים הקצין שמע רעש, הסתובב והיה בטוח שמולו מופיע גנב. רביעיית המפקדים גם כן חשבה כך. הטעות בזיהוי הובילה להיתקלות בין הצדדים מטווח קצר והירי פוגע באלחרר ואהרון. ככל הנראה גם רביעיית המפקדים ירתה לעבר הקצין. מהחקירה עולה כי לא בוצע נוהל מעצר חשוד, אך מפקד פיקוד המרכז ציין כי לפי הוראות הפתיחה באש הם פעלו בסדר. עוד עולה מהחקירה כי הכל קרה תוך שניות, וברגע שהם הבינו שזו טעות בזיהוי הם החלו לטפל בנפגעים.

אחד מהחיילים שהיה בבסיס בעת ההיתקלות הקטלנית סיפר ל-N12 את גרסתו לאירועים: "ביום שלישי נגנב לנו אמצעי לראיית לילה על ידי בדואים פה באזור. עשינו סריקות כל הלילה בתקווה למצוא אותו, כמובן שלא מצאנו. היום זה היה האחרון בעצם לשהות שלנו בנבי מוסא, מפקדי הפלוגות על דעת עצמם החליטו לעשות איזושהי סריקה באזור בשביל לעקוב אם יש דמויות ואנשים שעוקבים בשביל להגיע לגנבה, להראות נוכחות ובמירכאות לנקום בהם. מה שקרה זה שבעצם במקביל קצין אחר החליט לעשות אותו דבר, פשוט על דעת עצמו ולבד".