הסכמי השלום – מאיפה זה בא ולאן זה הולך

הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין שנחתמו בשבוע שעבר הם נקודת מפנה ביחסינו עם העולם הערבי. בכתבה אציג את השתלשלות האירועים וגם - מה תוכלו לראות במדינה שבקרוב תוכלו לטוס אליה בטיסה ישירה-יפתח שלזינגר

מדינת ישראל נמצאה בסכסוך עם מדינות ערב מאז יום הקמתה, בו פלשו צבאות 5 מדינות לשטח המדינה הצעירה והצטרפו למלחמת העצמאות. לאחר שכשלו במשימתן להשמיד את ישראל, החליטו מדינות הליגה הערבית שלא לקיים יחסים עם ישראל ואפילו לא להכיר בקיומה, עד הסכם השלום הראשון, עם מצרים, שנחתם ב-1979 ובמסגרתו ישראל מסרה למצרים את חצי האי סיני (ששטחו גדול מפי שניים משטח ישראל כיום) ובתמורה מצרים החלה לקיים יחסים רשמיים עם מדינת ישראל. הסכם השלום השני עם מדינה ערבית נחתם ב-1994, הפעם עם ירדן, על רקע הסכמי אוסלו שנחתמו בין ישראל לאש"ף.

מאז ההסכמים עם ירדן, בייחוד בשנים האחרונות, התקיימו מגעים מתחת לרדאר בין ישראל למספר מדינות ערביות, ביניהן איחוד האמירויות, ערב הסעודית ועומאן, אך עד לחודש שעבר היחסים עם מדינות אלה לא התקדמו מעבר לכך. ב-13 באוגוסט הודיע נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ על כינון "נורמליזציה" בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, וזאת בתנאי לביטול תוכניות החלת הריבונות על יהודה ושומרון, כשלב לקראת כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. ב-29 באוגוסט ביטל האיחוד חוק משנת 1972 שהגדיר חרם כלכלי על מדינת ישראל. יומיים לאחר מכן המריאה מנתב"ג הטיסה המסחרית הראשונה מישראל למדינה הערבית, ועליה משלחת ישראלית, וטסה מעל שמי ערב הסעודית באישור שלטון המדינה.

ביום שלישי בשבוע שעבר, ה-15 בספטמבר, נחתם על מדשאות הבית הלבן הסכם שלום רשמי בין ישראל לאיחוד האמירויות ולמדינה נוספת – ממלכת בחריין – שהודיעה על הצטרפותה להסכם רק מספר ימים לפני כן. ההסכם נקרא "הסכם אברהם" על שם האב המשותף של היהודים והערבים, ובמסגרתו יתקיימו יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הכוללים חילופי שגרירים, ויתקיימו שיתופי פעולה בתחומים רבים בין המדינות. ההסכם מגיע על רקע אויבות משותפת של ישראל ומדינות המפרץ הסוניות מול איראן, ומסתמנת האפשרות של יצירת קואליציה צבאית נגדה ונגד שלוחותיה במזרח התיכון. הנשיא טראמפ ציין לאחר ההסכם ש-5 מדינות נוספות צפויות להצטרף להסכם בעתיד, בהן כנראה ערב הסעודית, המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון ואחת המרכזיות בעולם הערבי.

בעתיד הקרוב (ואולי רק אחרי סיום משבר הקורונה) נוכל לבקר באיחוד האמירויות הערביות, שבתוכה נמצאות הערים דובאי ואבו דאבי, ומציעה נופים מרשימים, חופים, גורדי שחקים ואיים מלאכותיים. אי אפשר להגיע לדובאי בלי לבקר בבורג' חאליפה, אחד הסמלים המרכזיים של העיר, והבניין הגבוה ביותר בעולם. הבניין, שנחנך בשנת 2010, מתנשא לגובה של 828 מטרים (להשוואה – מגדל עזריאלי שרונה, הגבוה בישראל, מתנשא לגובה של 238 מטרים). מחוץ לבניין נמצא פארק עם בריכות נוי ומזרקות, בהן מזרקה שסילוני המים שלה מגיעים לגובה של כ-150 מטרים.

סמל נוסף של העיר דובאי הוא האיים המלאכותיים הסמוכים לחופיה, הכוללים את שני עצי התמר ואת איי העולם – אוסף של איים מלאכותיים המעוצבים בצורת מפת העולם.

מדובאי נעבור לאבו דאבי, בירת האיחוד, בה אחד האתרים המרכזיים הוא מסגד השייח' זאיד, מבנה אדריכלי מרשים ואחד מעשרת המסגדים הגדולים בעולם, שהוקם בהוראת זאיד בן סולטאן, נשיא המדינה הקודם שאיחד בין האמירויות. למסגד זכתה להגיע השרה מירי רגב לפני שנתיים כשביקרה במדינה לכבוד תחרות הגראנד סלאם, והיא חתמה על ספר האורחים שבו כצעד של קידום שלום בין היהודים למוסלמים.

כל האתרים האלה ייפתחו עבורנו בקרוב, ואיחוד האמירויות מתכוננת לקבל את פני אלפי התיירים הישראלים שצפויים לבקר בה כשזה יתאפשר. בתי מלון במדינה אפילו החלו ללמוד להכין אוכל כשר. ניתן כרגע רק לברך על השלום ההיסטורי ולחכות לפירותיו שבוודאי יגיעו.