ליבי בלזורסקי הינה סקיפרית אשר עבודתה היא להעביר יאכטות של עשירי העולם בין המרינות השונות. בשנת 2007, כשאיש עסקים איטלקי ביקש ממנה להעביר את ספינתו מהמלדיביים חזרה לאיטליה, זה נראה עבורה כעוד עבודה רגילה, שהיא וחברה הטוב הסקיפר האיטלקי פייר, יבצעו במשך 3 שבועות עד שיגיעו ליעדם. אך הם לא ידעו לאיזה מסע מטורף הם עומדים לצאת. - רונה שוורץ ז2
הסיפור המצמרר של ליבי ופייר, זוג סקיפרים שרק ביצעו את עבודתם, ישאיר אתכם בפה פעור.
ליבי ופייר התחילו את מסעם במלדיביים, שם קיבלו את "מפתחות" הספינה והתחילו להושיט אותה צפונה, כשהתכנון היה לעלות לכיוון מפרץ עדן והים האדום, אך ביום השישי להפלגתם הכל השתבש. באמצע הלילה, כאשר ליבי הייתה במשמרת ופייר ישן בתחתית הספינה, ליבי שמעה פיצוץ אדיר שהתברר כמשקולת בתחתית הספינה שנשברה, וגרמה לספינה לשקוע. היא ופייר הבינו שאם לא יפעלו במהרה, הם ישקעו יחד איתה. הם החליטו החלטה אמיצה ופשוט נמלטו מהספינה כשחגורות ההצלה על גופם. באותו לילה ירד גשם חזק מאוד, אך בכוחות משותפים הם הצליחו לקחת איתם גם את הרפסודה של הספינה, 12 ליטר מים ומעט מאוד ציוד הצלה. האוכל ומכשירי הקשר שלהם טבעו. מהר מאוד הם הבינו שעד שימצאו אותם הם חייבים קודם כל – לשרוד. הדבר הראשון שהם עשו היה לשאוב מים מן הרפסודה על מנת שלא לטבוע. פעולה זו הייתה מאמץ קשה עבורם, אך הם לא וויתרו. ליבי סיפרה שעל מנת לחסוך באנרגיה ולא להתעייף, הם לא דיברו ולא זזו כלל.
עוד הוסיפה כי הדבר הקשה ביותר עבורה היה השהות במים המלוחים מאחר והייתה לה תחושה שהם "אוכלים" את העור, ובשל התחושה הלא נעימה, היא רצתה להתקלח יותר מאשר לאכול. ביום החמישי עברו שתי אוניות סוחר, אונייה אחת במרחק של 300 מטרים והשנייה במרחק של 200 מטרים, אוניות אלה לא ראו את הרפסודה. ליבי ופייר התאכזבו עד מאוד, אך שמחו שהאוניות לא דרסו אותם, מפני שמרחק זה נחשב למרחק קרוב בין שני כלי תחבורה באוקיינוס. לאחר תשעה ימים בלב האוקיינוס ללא אוכל או מקלחת חמה, מחשבה שמישהו יבוא לחלץ אותם נראתה להם מחשבה לא מעשית. מוקדם מאוד בבוקר של היום העשירי לאחר ששרדו בתנאים מאוד קשים, עד כמעט בלתי אפשריים, פייר וליבי שמעו רעשים, הם ראו עוד אונייה באופק אשר התקדמה לכיוונם. אנשי הצוות שהיו על האונייה היו המומים, הם לא הבינו כיצד השניים הצליחו לשרוד במצב כזה על גבי הרפסודה, וחילצו אותם על ידי אוניית גורר מפנמה. רק על הסיפון הבינו ליבי ופייר עד כמה מזלם גדול: למרות כל הקשיים הרבים, הם שרדו. לאט לאט הם הבינו את עוצמת החוויה שעברו.
כשבועיים לאחר מכן, פייר חזר לאיטליה, וליבי לישראל. ליבי התראיינה לערוץ 2 (כיום ערוץ 12), מספר ימים בודדים לאחר חזרתה לארץ וסיפרה על המקרה והקשיים הרבים שחוותה. למרות כל מה שעברה, ליבי החליטה שלא תתן לחוויה זו לטלטל אותה ובליבה גמלה ההחלטה שהדבר הנכון ביותר עבורה יהיה לחזור מיד לעבודתה כסקיפרית היות ואהבתה האינסופית לים לא השתנתה.
ליבי התראיינה גם לתוכנית "אחד למיליון" עם נסלי ברדה ושיתפה גם שם על החוויה הקשה שעברה.
ובנימה אישית, לפני שחקרתי על המקרה לא הכרתי סיפור זה היות והוא התרחש לפני שנולדתי. בסיפור זה גיליתי כמה אומץ לב ונחישות יש בליבי. ליבי מעוררת השראה ביכולת שלה להלחם ולעשות כל שהיה אפשר על מנת לשרוד, וגם לאחר חזרתה לישראל לא נתנה לפחד שלה לשתק אותה, אלא חזרה ישר לעבוד והתגברה על החששות איתם התמודדה. הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לחזור אל הזירה ולהתמודד עם הקשיים, דבר מאוד לא פשוט - אך בעיניי היא גיבורה אמיתית.
תודה רבה לכם על הקריאה! מקווה שהסיפור שחלקתי עמכם היה מעניין.
