המלצה על ספר – המשחק של אנדר

כן, לא טעיתם, מדובר באחד מספרי המדע הבדיוני הגדולים בהיסטוריה. כל אוהדי המד"ב שבקהל, וגם כמה שפחות מתחברים לז'אנר, אתם מוזמנים לצלול אל סיפור ילדותו הלא פשוטה של אנדר בבית ספר צבאי ואל מלחמתו נגד הבאגים.

'המשחק של אנדר' הוא ספר מדע בדיוני ידוע זוכה פרסים שכתב אורסון סקוט קארד ופורסם תחת השם ‘Ender’s Game’. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1985, אך הוא עצמו מבוסס על סיפור קצר באותו השם שפרסם הסופר במגזין ‘Analog Science Fiction and Fact’ בשנת 1977. 'המשחק של אנדר' תורגם לעברית מספר פעמים, כשהראשונה שבהן הייתה ב-1994. מדובר בספר הראשון בסדרת אם למספר סדרות המשך, חלקן ממשיכות את העלילה, חלקן מקדמות עלילה מקבילה וחלקן הן בכלל פריקוולים (סדרות ספרים שמתארות התרחשויות קודמות). עם זאת, רבים, ואני בינהם, מאמינים כי מדובר בספר הטוב ביותר שכתב הסופר בעולמו הבדיוני. 'המשחק של אנדר' זכה בפרסי הוגו ונבולה, פרסי מדע בדיוני ופנטזיה נחשבים, ואף עובד לסרט קולנועי בשנת 2013, אבל אין זה מקומי לבקר את איכות העיבוד (לא ראיתי את הסרט).

הספר מגולל את סיפורו של אנדרו (אנדר) וויגין, ילד בן 6 בכדור הארץ העתידי של סקוט קארד, עולם שנמצא תחת איום של הבאגים או הפורמיקים, גזע חייזרים דמוי חרקים. אנדר הוא בן שלישי למשפחת גאונים בעולם בו יש מגבלת ילודה לשני ילדים, ונמצא תחת מעקב של הממשלה עקב הפוטנציאל הגבוה שלו. זאת לפחות עד שמנתקים אותו ממכשיר המעקב ושולחים אותו לבית הספר ללחימה שבחגורת האסטרואידים, אקדמיה צבאית לילדים. חייו של אנדר מתמלאים במהירות במשחקי תודעה וקרבות דמה רציניים להחריד שמאתגרים וקוראים תיגר על יכולותיו האסטרטגיות לצד שפיותו ומצבו הנפשי. רחוק מהבית, מוקף באויבים ובידידים כאחד, אנדר מראה חדות חושים, יכולת הסתגלות, גאונות, חמלה ואכזריות כאחד, בעודו מתגבר על המכשולים שמניחים בדרכו הממונים עליו, אנשים שמתכננים וצופים לו עתיד מיוחד.

אני לא עומדת עכשיו להיכנס לפרטי הסיפור ולנסות לשכנע אתכם לקרוא אותו. מטרת ההמלצה היא לא להמאיס עליכם את הספר או להכביד עליכם יותר מדי, מה גם שקראתי אותו לפני 5-6 שנים, אז אני גם לא זוכרת את כל הפרטים הקטנים. כל מה שאני יכולה לכתוב לכם הוא את ההתרשמות שלי מהספר – איך שאני זוכרת אותו – ובאמת, לדעתי מדובר בספר נהדר. הדמות של אנדר מתוארת בצורה אמינה, ילד צעיר שלא רואה את התמונה המלאה של המבוגרים סביבו, ילד שעבר התעללות, בין אם מצד אחיו או בבית הספר, שלפעמים ערערה ולפעמים חיזקה אותו, פיזית ונפשית. אנדר מנסה כמיטב יכולתו לעמוד בציפיות הגבוהות של הממונים עליו בזמן שהוא משתדל לנהוג בחמלה ונחמדות כלפי סובביו, כשמנגד לעיתים, במודע או בשוגג, הוא פונה לפעולות אכזריות ולא רצוניות שגורמות לקוראים להצטמרר.

העולם העתידני בו אנדר חי, אם מתעלמים לרגע מהאיום החייזרי הדוחק, יכול להראות מאוד דומה לאופן בו נתאר את עתיד עולמנו שלנו. מגבלת ילודה לשני ילדים במשפחה, ניתור ממשלתי של ילדים מבריקים בכוונה לתת להם מסגרת ממשלתית התואמת את יכולותיהם, שולחנות עם צגים דיגיטליים וחיבורי רשת בכל בית ספר, התרחבות הבניה האנושית לחלל הקרוב ודוגמות רבות אחרות, הם רעיונות שאנחנו רואים ושומעים שוב ושוב ברחבי העולם, בדיוני ומציאותי כאחד, גם אם לא בניסוח זה. כל אלה גורמים לעולם בו מתרחש הסיפור להראות מציאותי יותר למרות האיום החייזרי המתמיד שמוזכר פעמים רבות.

בהמלצה על הספר אני מאמינה שחשוב לעסוק גם במבנהו הייחודי. כל פרק בספר מתחיל בפחות או יותר חצי עמוד של שיח בין הממונים על אנדר לפני המשך עלילת הספר. חצי העמוד הזה, מעבר לתחושה מרעננת של מבנה סיפורי חדש, נותן לנו כקוראים מבט למתרחש מאחורי הקלעים, לאופיין האמיתי של הדמויות המשחקות שם, לתוכנית הגדולה שרקמו אנשי הצבא, למאבקי הכוח הרעיוניים ביניהם ולמטרותיהם וכוונותיהם בהבאת אנדר אל בית הספר. עלילת הספר עצמה מחולקת גם היא לשני חלקים: העלילה הראשית שעוקבת אחר חייו של אנדר ומתרחשת בבית הספר שבחלל, והעלילה המשנית שמתרחשת בכדור הארץ ועוסקת בשני אחיו הגדולים של אנדר – פיטר וולנטיין. האחות הבכורה, ולנטיין, היא ילדה חכמה, מתחשבת ולא דומיננטית, מלאת חמלה, טוב לב ולעיתים מביעה פסיביות גדולה. בשונה ממנה לחלוטין פיטר, האח השני, הוא טיפוס דומיננטי, אכזרי, שתלטן, מניפולטיבי ואקטיבי. הוא גאון ממש כמו שני אחיו, אך לעומתם הוא פועל ברשות עצמו בלבד ותמיד שואף הכי גבוה שאפשר, גם אם זה נראה בלתי אפשרי ובייחוד אם עליו לדרוך על אחרים בדרך. העלילה של השניים עוקבת אחריהם כשהם, בעודם ילדים, מחליטים לכתוב מאמרים פוליטיים תחת שמות עט של פילוסופים ידועים, כל אחד מציג את עמדתו של האחר. אמנם מדובר בסוג של משחק עבור צמד האחים, אך עד מהרה הם מקבלים התייחסות ציבורית רצינית. עלילה נוספת זאת נותנת עומק נוסף לדמותו של אנדר כשהיא מסבירה על הרקע המשפחתי ממנו הוא מגיע, ומראה לנו מה באמת מתרחש באותו כדור ארץ בדיוני, עולם מנותק כמעט לחלוטין מבית הספר והעלילה הראשית.

חלק מאוד זכור לי בספר הוא ההתעללות הנפשית שאנדר חווה לאורכו. זאת גם הסיבה שבחרתי להמליץ עליו לגיליון זה (20.11 הוא יום זכויות הילד). אנדר בא מבית עם אח גדול מתעלל, גדל בריחוק מהילדים סביבו, וגם לאחר שהגיע לבית הספר ללחימה הוא לא היה תלמיד רגיל. אחד הדברים, לפחות לדעתי, שמראים בצורה הטובה ביותר את הלחץ הנפשי התמידי שהוא נמצא בו הוא משחק 'המחשב' (אין להם באמת מחשבים) המובנה בו אנדר משחק במהלך שהותו בבית הספר, 'משחק הענק', כפי שהוא מכונה בידי קוראים. אנדר מתחיל לשחק במשחק ההרפתקאות בחיפוש אחר עיסוק נחמד, אך במהרה ניתן להבין שהמשחק מפעיל עליו לא פחות לחץ נפשי מסביבתו. המשחק עצמו לעיתים ביזארי ולא ברור לקריאה, אך אני בכל זאת רואה בו את אחד הדברים הכי מעניינים לקריאה לכל אורך הספר.

הספר הזה מומלץ מאוד, לא רק לאוהדי מדע בדיוני, ותאמינו לי, יש סיבה למקום המיוחד שקיבל בתרבות המד"ב. מה שכן, יש אנשים שיכולים למצוא אותו כקצת קשה לקריאה עקב עומס נפשי ורחמים על מצבו של אנדר. מומלץ בחום!

אורך הספר הוא 262 עמודים.