דו"ח ה-OECD על הוגנות בחינוך שהמתפרסם לא מזמן מגלה שמצבה של ישראל קשה במיוחד וקיימים במערכת החינוך שלה פערים חברתיים גדולים במיוחד. איך זה משפיע עליכם? - מקס בושושה, י״א 1.
בשלושת תחומי המבחן נרשמה ירידה בהישגי התלמידים הערבים וכן פערי שיא בין תלמידי דוברי עברית וערבית. בקרב דוברי העברית 4% מהתלמידים הצטיינו בכל שלושת התחומים ולעומתם בקרב התלמידים הערבים מספר המצטיינים היה אפסי. 12% מדוברי העברית התקשו בכל שלושת התחומים, לעומת רוב של 53% מדוברי הערבית. נמצאו גם פערים ניכרים בין תלמידים גם על רקע כלכלי, פער שגדל לאורך השנים.
למעשה, משרד החינוך היה שקוע בחשכה. אולם, לאחר פרסום הדו״ח החל המשרד להאבק למען הקטנת פערים אלו ולצאת אל תקופה של אור. כך פורסמה לאחרונה התכנית החדשה לצמצום פערים וקידום שוויון במערכת החינוך. מודל התקצוב החדש מקדם שוויון הזדמנויות. משרד החינוך קבע שעות בסיס לכיתה. הבסיס אחיד ושווה לכולם. התוכנית כוללת: תוספת של מיליארד שקלים (150,000 שעות) לסל שעות התגבור, חיזוק מקצועות ליבה כגון: שפה, מתמטיקה ואנגלית ומערכת החינוך תקצה 6 שעות תגבור לתלמידים מרקע חלש. על פי תוכנית זו, משרד החינוך קבע שעות בסיס לכיתות א'-ט' שוויוניות ואחידות לכולם. התוספת לשעות הבסיס (שעות התגבור) תהייה דיפרנציאלית, בהתאם לעשירוני הטיפוח (גבוה, בינוני, נמוך) של בתי הספר בישראל. כל זה במטרה לצמצם את הפערים בין תלמידים מרקע חזק לתלמידים מרקע מוחלש.
לסיכום, מדינת ישראל היא מדינה בעלת מגוון אוכלוסיות שלאורך השנים לא בהכרח זכו לשויון במערכת החינוך, אך בעקבות התוכניות החדשות וההשקעות הרבות במשרד החינוך כנראה שנזכה לראות בשנים הקרובות שינויים טובים ביחס הכוחות של התלמידים בישראל.
Comments