קבלה, הכלה ותמיכה אחד בשני, אלה דברים חשובים, אפילו חיוניים, בחברה מודרנית וטובה. אבל כדי להגיע לכך, חייבים להתחיל במקום הרבה יותר בסיסי בעצמנו. אנשים בכלל, ובני נוער בפרט, מתקשים מאוד לקבל ולהעריך את עצמם באמת. אני לא פסיכולוגית, ולא מתיימרת להיות, לכן בכתבה הזו אביא טיפים, רעיונות והסברים של אנשים שבאמת מבינים בתחום, שעונים לשאלה איך נוכל להיות קצת יותר קלים עם עצמנו.- אילה שטייף
מה זה באמת הערכה עצמית?
הערכה עצמית זה להרגיש טוב עם עצמנו, ועם מי שאנחנו. אנשים עם הערכה עצמית:
· מרגישים אהובים ומקובלים יותר בחברה
· גאים במה שהם עושים
· מאמינים בעצמם
אנשים עם הערכה עצמית נמוכה:
· מרגישים רע עם עצמם
· ביקורתיים באופן מוגזם כלפי עצמם וההישגים שלהם
· חושבים שהם לא טובים מספיק
איך נבנית הערכה עצמית? מאיפה היא מגיעה?
הורים, מורים ואנשים אחרים בחיינו. אנשים בסביבתנו יכולים להשפיע על התחושות שלנו עם עצמינו. כשהם מתמקדים במה שטוב בנו, אנחנו מרגישים טוב עם עצמינו. כשהם סבלניים כשאנחנו טועים, אנחנו לומדים לקבל את עצמינו. כשיש לנו חברים ואנחנו מסתדרים בסיטואציות חברתיות, אנחנו מרגישים אהובים.
אבל אם דמויות סמכות מדגישות את הטעויות, נוזפות ומתייחסות לרע יותר מלטוב, זה קשה להרגיש טוב עם עצמך מגיל צעיר. בריונות ועקיצות חוזרות יכולות לפגוע בהערכה עצמית גם כן.
מילים קשות יכולות לדבוק בך ולהשאיר חותם, להפוך לחלק מהדרך בה אתה תופס את עצמך. לשמחתנו, זה לא חייב להישאר כך.
הקול שבראש. הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו (כמו שכולנו זוכרים משיעורים עם לימור) משחק תפקיד חשוב באיך אנחנו מרגישים עם מי שאנחנו.
עם כמה קיטשי שזה נשמע, ההשפעה של הדיבור העצמי הוכחה במחקרים רבים. כדאי לנסות ולשנות את הדרך שהקול הקטן הזה מדבר. במקום מבקר קטן ששופט כל פעולה שלנו, נשנה אותו (משימה גדולה משחושבים), לכזה שבאמת מנסה לעזור.
ללמוד לעשות דברים. אנחנו מרגישים טוב כשאנחנו לומדים שפה, איך לצייר, לרקוד. לעשות ספורט, לכתוב, לרכוב על אופניים. כל דבר שאנחנו לומדים ועושה זו הזדמנות להרגיש טוב עם עצמנו.
אבל לפעמים אנחנו קשים מדי עם עצמנו. אנחנו לא מקבלים שמה שאנחנו עושים הוא טוב מספיק. אם אנחנו חושבים ״זה לא באמת טוב״, ״זה לא מושלם״, ״אני לא יכול לעשות את זה טוב מספיק״, אנחנו מפספסים את ההזדמנות לבנות הערכה עצמית.
בסדר, הבנו. אז מה אפשר לעשות ביומיום כדי לשפר את ההערכה העצמית שלנו?
1) להיות בסביבת אנשים שמתייחסים אלינו כמו שמגיע לנו. יש אנשים שמתנהגים בצורה שהורסת אותנו. אחרים מרימים אותנו למעלה. עם כמה טריוויאלי שזה נשמע, המון פעמים אנחנו מסתובבים עם אנשים שמקשים עלינו, הרבה פעמים מבלי לשים לב באמת. צריך ללמוד להבדיל בין סוגי האנשים, ולבחור לנו את אלה שיעזרו לנו להרגיש בנוח עם מי שאנחנו.
2) לומר דברים נכונים לעצמנו. מה זה נכונים? כאלה שבאמת יכולים לעזור. ״אני גרוע בזה והולך להיכשל במבחן״. אין בזה שום תוכן, שום תועלת, חוץ מלגרום לנו להרגיש גרוע. ״אין לי מושג מה החומר ואני חייב ללמוד״ זה כבר יותר טוב. לא טוב, אבל יותר טוב. כבר יש תוכן, יש דרך פעולה. ״אני רוצה לדעת את החומר אז אני אלמד״ עוד יותר טוב. אין בזה שום דבר מקטין, שום דבר מלחיץ. יש מטרה ברורה והחלטה על פעולה. הרעיון בדיבור נכון הוא לא לשקר לעצמנו, אלא פשוט לדבר כמו שהיינו מדברים אל חבר שאנחנו רוצים לעזור לו, במקום לבן אדם שאנחנו שונאים.
3) לקבל את מה שלא מושלם. זה תמיד טוב לעשות את הכי טוב שלנו. אבל כשאנחנו חושבים שאנחנו תמיד צריכים להיות מושלמים, אנחנו לא יכולים באמת לקבל שום דבר פחות מזה. אנחנו צריכים לקבל את ההכי טוב שלנו. לתת לעצמנו להרגיש טוב לגבי זה.
4) לקבוע מטרות שחשובות לנו ולפעול למענן. אם אנחנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו, צריך לעשות דברים שטובים לנו. אם זה לאכול טוב יותר, לישון יותר, להתאמן, לפגוש יותר חברים, ללמוד יותר. לקבוע מטרה. ואז לקבוע תוכנית איך להשיג אותה.
5) להתרכז גם בהצלחות. אנחנו רגילים כל כך, כחלק מהשאיפה לשלמות, לראות רק את הדברים שלא עובדים. איפה טעינו, איפה קיבלנו ציון נמוך, איפה לא הצלחנו. אבל אם לא נאזן את זה עם טוב, נשקע למטה.
Comments