על החימום הגלובלי וזיהום הסביבה כולנו שמענו, תהליך שמתקיים מזה 200 שנים בעקבות המהפכה התעשייתית. זו הצליחה ליצור עליה בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ. בעשורים האחרונים כאשר התחילה החברה האנושית להרגיש את הנזק שגורם החימום הגלובלי, התחילה להיווצר מודעות למצב וחלק גדול מהמדינות בעולם החלו בתהליכים להבאת הקטנת הזיהום ובכך לשאוף להקטין או להפסיק את החימום הגלובלי. לאורך התקופה הזו ישראל נחשבה למדינה מזהמת וחשוכת רצון לפתרון - זאת בתירוץ שהיא צריכה להשקיע את האמצעים הכלכליים שלה בביטחון המדינה שנמצא בחשיבות עליונה יותר מהחימום הגלובלי. אך האם ישראל כיום ישראל מציבה לעצמה עתיד חדש? - מקס בושושה, י״א 1.
ראשית, ניתן לראות מאמצים רבים שהמדינה עושה להפחתת הזיהום. דוגמא לאחד הוא תהליך הנטיעה בישראל. מאז הקמת המדינה וגם לפניה היו גופים כמו ׳קק''ל׳ שעסקו בנטיעת עצים בישראל. בנוסף, חגים כמו ט״ו בשבת ועוד מנהגים המקדמים נטיעת עצים הפכו את ישראל למצטיינת בתחום. עם יותר מ-240 מיליון עצים שנטעו, מדינת ישראל היא אחת מתוך שתי המדינות היחידות בעולם שנכנסו למאה ה-21 עם עלייה במספר עצים.
יערות ישראל הם פרי תוכניות הייעור של קרן קיימת לישראל לאורך השנים. קק"ל נוטעת יערות במקומות שבהם לא היו יערות קודם, וגם משקמת יערות שניזוקו משרפות, בצורות, שלג ועוד - מה שגורם לעליית תוכלת החיים של העצים בישראל. נטיעת העצים בארץ מפחיתה את זיהום האויר וכך מפחיתה את שינויי האקלים.
שנית, פרוייקט נוסף וחדש שהמדינה עשתה הוא שיקום אתר "החירייה". בין השנים 1952 ו-1998, רשויות מקומיות בגוש דן פינו את הפסולת שלהן לשטח שנמצא בין נחל איילון לנחל שפירים סמוך לכביש 4. המקום שימש כאתר סילוק הפסולת של המדינה. הוא משתרע על שטח של 450,000 מטר רבוע. במקום נוצר הר זבל ששטחו כ-450 דונם וגובהו כ-70 מטרים מעל פני הקרקע.
במאמצי ענק מדינת ישראל הפכה את האתר לפארק אקולוגי והמקום הפך ממטרד סביבתי ל״כוח ירוק״. הפארק זכה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף של המרכז האירופי לאדריכלות לשנת 2010. כיום ניתן להסתובב באתר ולראות תצפיות לכיוון גוש דן, להנות מאגמים מלאכותיים ושבילי הליכה בטבע.
לסיכום, מדינת ישראל לא מאחרת בתהליכים להפסקת הזיהום ושיפור הסביבה באופן יחסי, אך יש עוד דרך ארוכה עד שנצליח לעצור את החימום הגלובלי ואת הנזקים שהאנושות גורמת לסביבה.