עניין זה הינו חלק משגרה. כל תקופת זמן, מודיעה אחת מסוכנויות דירוג האשראי השונות "לפתע" על הורדת דירוגה של ישראל. במפתיע, כל בר מינן והעוסקים במלאכה שוטחים טענותיהם על ידיים ערלות, וגרורה זו ממשיכה לגדול כלא כלום. כעת, לאור הצורך הבסיסי לשמור על השוק החופשי של מדינת ישראל, יש להבין מהן הנסיבות שגרמו למצב זה ומהן הפעולות הדרושות לשיפור המצב.
המלחמה הנוכחית, שהתפרצה במפתיע וגררה את מדינת ישראל לעימות נוסף עם כוחות אויב, מהווה גורם מתסיס נוסף שמשפיע על הדירוג הכלכלי של ישראל. מצבי חירום ביטחוניים מגבירים את הוצאות הביטחון, מגבילים את הפעילות העסקית, ופוגעים באמון המשקיעים בזמינותם של משאבים כלכליים לפיתוח ולצמיחה. המשמעות היא שכאשר מדינה נאלצת להפנות משאבים לאתגרים ביטחוניים, היא עומדת בפני קשיים כלכליים מבית, שיכולים להחמיר את מצבה הפיננסי. לכן, אי-הוודאות הביטחונית, בשילוב חוסר היציבות הפוליטית הפנימית, מהווים מצע פורה לפגיעה באמינות הכלכלית.
לצד המתיחות הביטחונית, חוסר היציבות הפוליטית המתמשך משחק תפקיד מכריע במצבה הכלכלי של ישראל. תדירותן של מערכות הבחירות, הקושי בהקמת קואליציות מתפקדות, והתפרקותן המהירה של ממשלות משדרים לשווקים הבינלאומיים ולמשקיעים תחושת חוסר ודאות. כאשר מדינה משדרת אי-יציבות פוליטית, הדבר משפיע על יכולתה ליישם מדיניות כלכלית ארוכת טווח ולתכנן מהלכים פיסקליים, מה שמעורר דאגה בקרב סוכנויות דירוג האשראי. התוצאה היא ירידה בדירוג, שמשפיעה לא רק על גיוס הון, אלא גם על יכולתה של המדינה להתמודד עם אתגרים בטווח הארוך, כמו המלחמה הנוכחית.
במקביל, יש לציין את הרפורמות המשפטיות שעומדות במוקד המחלוקת הפוליטית. הרפורמות במערכת המשפט נתפסות על ידי רבים, בארץ ובחו"ל, כפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים ובשלטון החוק, בעל חשיבות תדמיתית מכרעת עבור בחירת מקומות השקעה למשקיעים זרים.
בנוסף, סכסוך פנימי זה מייצר חוסר יציבות פנימי נוסף ומגביר את החששות בקרב משקיעים בינלאומיים. כאשר קיימת תחושה שמערכת המשפט אינה יציבה או שמבנה הכוח במדינה משתנה באופן חד, הדבר נתפס כגורם סיכון שעלול להשפיע לרעה על כלכלה. התוצאה היא עלייה בפרמיות הסיכון והקצאת דירוג נמוך יותר.
בזמן שהמתח הביטחוני גובר והלחץ הפוליטי מביא לחוסר יציבות, ישראל ניצבת גם בפני בעיה תקציבית משמעותית. העלייה בהוצאות הביטחוניות בשל המלחמה הנוכחית, לצד הגירעון התקציבי ההולך וגדל, גורמת למדינה להידרדר מבחינת איתנות פיננסית. ככל שהוצאות המדינה עולות בשל התחייבויות ביטחוניות וכלכליות חדשות, היא נאלצת להגדיל את החוב הלאומי. כאשר החוב גבוה מדי, הסיכון שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות גדל, מה שמקשה עוד יותר על שמירה על דירוג אשראי יציב.
ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה, ממנו דרוש פתרון למצוקה ההולכת וגדלה. כתוצאה מירידת דירוג האשראי של ישראל, ישנה השפעה ישירה על העלות של גיוס הון בשווקים הבינלאומיים. דירוג נמוך יותר משדר למשקיעים כי קיים סיכון מוגבר במתן הלוואות או בהשקעות במדינה, ולכן ישראל נאלצת לשלם ריביות גבוהות יותר כדי למשוך משקיעים. הדבר משפיע על התקציב הציבורי, שכן תשלומי ריבית גבוהים מקטינים את יכולת הממשלה להשקיע בתחומים קריטיים, כמו חינוך, בריאות ותשתיות. בתגובה לכך, השקעות פרטיות מקומיות עלולות להיפגע, במיוחד כאשר המגזר העסקי נאלץ לשאת בנטל של עלויות מימון גבוהות יותר.
הפגיעה אינה נעצרת כאן: ירידה בדירוג האשראי מעלה את הסיכון לשוק ההון המקומי. ירידות חדות בשווי המניות, במיוחד בשילוב עם המצב הביטחוני, עלולות לגרום למשקיעים לצאת מהשוק הישראלי ולהסיט את ההון שלהם לשווקים בטוחים יותר. פיחות בערך השקל והפסדי הון בבורסה מקשים על חברות לפעול בשוק המקומי, ומגבילים את צמיחת המשק.
כדי לשמר את דירוג האשראי ולהימנע מהתדרדרות נוספת, ישראל צריכה לפעול במספר מישורים בו-זמנית, תוך מתן מענה הן לאתגרים הביטחוניים והן לאלה הכלכליים והפוליטיים:
ייצוב המערכת הפוליטית: על ההנהגה לשאוף ליציבות פוליטית ולמנוע משברים פוליטיים נוספים. על ידי יצירת קואליציות רחבות, המאפשרות לממשלה לתפקד בצורה חלקה וללא הפרעות, ניתן להפחית את חוסר הוודאות ולעודד אמון בשווקים. בנוסף, לאור התקופה הרגישה, כדי לשמור על היציבות הפוליטית, יש להימנע מעיסוק בסוגיות חוקתיות-ערכיות.
שמירה על איזון בין הרשויות: יש להבטיח שהשינויים המשפטיים המתבצעים ייעשו בצורה שקופה, תוך שמירה על עצמאות מערכת המשפט והגנה על זכויות הפרט. הדבר ישדר יציבות שלטונית ויחזיר את אמון הציבור ואת המשקיעים במערכת. יתרה מזאת, המשקיעים הזרים יעדיפו לשים כספם במדינה המתנהלת בצורה דמוקרטית ושומרת על זכויות האדם, לאור הרצון לשמור על העקרונות המנחים חברה דמוקרטית ולהזדהות עמה.
ניהול תקציבי אחראי: יש להקפיד על ניהול תקציבי קפדני, תוך התחשבות בצרכים הביטחוניים הדחופים ובמקביל לתכנון אסטרטגי להורדת החוב הלאומי. פתרונות כמו צמצום הוצאות מיותרות והגדלת הכנסות באמצעות רפורמות כלכליות והפחתת תהליכים רגולטוריים עשויים לעזור ביצירת תקציב מאוזן יותר.
שיפור יחסי חוץ כלכליים: במקביל לטיפול במתחים הביטחוניים, על ישראל לחזק את קשריה עם שותפויות כלכליות בינלאומיות, במיוחד בשוק האירופי והאמריקאי. קידום שיתופי פעולה כלכליים יכול לעזור לישראל להתמודד עם האתגרים, להגדיל את ההשקעות ולהפחית את הסיכון הפיננסי.
תכנון כלכלי לשיקום לאחר המלחמה: על המדינה להכין תוכנית כלכלית לשיקום המשק לאחר המלחמה, שתתמקד בהחזרת העסקים לפעילות מלאה, בעידוד יזמות ובהחזרת המשקיעים הזרים. תוכנית כזו תסייע ביצירת אקלים של יציבות כלכלית, שתורם לשיפור הדירוג.
לסיכומו של עניין, ירידת דירוג האשראי של ישראל אינה אירוע נקודתי, אלא תוצאה של שילוב מורכב של גורמים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים. השפעותיה ניכרות הן בעלות המימון הממשלתי, הן בהשפעה על שוק ההון המקומי, והן על השקעות זרות. כדי להתמודד עם האתגר ולהימנע מהידרדרות נוספת, יש צורך בייצוב המערכת הפוליטית, שמירה על שלטון החוק, ניהול תקציבי אחראי ופעולה לשיקום המשק לאחר המלחמה. כל אלו חיוניים לשמירה על אמון השווקים ולחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית.
Commentaires