כבר יותר משנה שאין בישראל ממשלה מתפקדת. כיצד הגענו לכן? - נעם אברג׳יל.
כזכור, ביום שלישי ה-9 באפריל 2019, נערכו בחירות לכנסת העשרים ואחת של מדינת ישראל. לראשונה בהיסטוריה של המדינה, הבחירות לא הביאו לכינון ממשלה והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה. הבחירות לכנסת התקיימו כשבעה חודשים טרם מועדן המקורית. בוועדת הבחירות נרשמו 47 רשימות להתמודדות לבחירות, אך לאחר פרישה של 7 מהן התמודדו לבסוף 40 רשימות. מתוכן עברו את אחוז החסימה 11 רשימות.
בבחירות אלו, גוש הימין הוביל, אך מספר המנדטים של הליכוד וכחול לבן היה זהה. על פי המלצת נציגי הרשימות הנבחרות, הטיל נשיא המדינה ראובן ריבלין על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה. בתום 42 הימים שהוקצבו לו להרכבת הממשלה, לא עלה בידי נתניהו לחתום על הסכם קואליציוני עם אף אחת מהסיעות בכנסת הנבחרת. בנסיבות אלו, רשאי היה נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת, אולם הכנסת הודיעה על פיזורה. יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הודיע כי הוא לא מוכן לשבת בממשלה עם החרדים דבר שמנע מנתניהו את היכולת להקים ממשלה, לכן הוחלט על סבב בחירות נוסף.
ביום שלישי ה-17 בספטמבר 2019 נערכו בחירות לכנסת העשרים ושתיים. היה זה נראה כאילו הפעם הכנסת תצא לאור. הבחירות הוקדמו מאחר שהכנסת ה-21 העבירה חוק על התפזרותה בשל כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה. בוועדת הבחירות המרכזית נרשמו להתמודדות בבחירות 32 רשימות (ירידה מן הבחירות הקודמות) אך בהמשך נותרו 32 בלבד.
הבחירות לכנסת התקיימו יותר מ-4 שנים לפני מועדן המקורי. זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שכישלון בהקמת ממשלה מיד לאחר הבחירות הקודמות מוביל לבחירות חדשות. בהתאם לכך, שנת 2019 היא השנה הראשונה שבה התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת בישראל.
היום, כחודשיים וחצי לאחר סבב הבחירות השני, עדיין אין ממשלה וככל הנראה יהיו בחירות נוספות. אולם יש הטוענים כי העובדה שאין ממשלה, גורמת לרשויות המקומיות לקחת את המושכות ולתפקד טוב יותר, כמו למשל קידום תחבורה ציבורית בשבת, כך שלא הכל נראה שחור. אולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש צורך דחוף ובסיסי בממשלה מתפקדת, כי בזמן שאין ממשלה, הממשלה הזמנית מוגבלת ביכולותיה - דבר שגורם לעיכובים בחקיקה וכו׳. כל שנותר, הוא לקוות כי תקום ממשלה במהרה, כזו שתצא לאור באופן מלא.