האם יש הבדל בין ילדים שגדלו במשפחות גאות לבין משפחות שההורים הם גבר ואישה?

האם ילדים שגדלו במשפחות גאות חווים יותר קשיים מילדים שגדלו במשפחות שההורים הם גבר ואישה? האם הם יפתחו יותר בעיות בעתיד? יצאתי לבדוק מה מצאו המחקרים. – איילה זאבי יא4

אימוץ בקרב הקהילה הגאה הוא אימוץ שיכול להתבצע בכמה דרכים:

-אימוץ ממסגרת חיצונית (לדוגמה בית יתומים)

-תהליך של פונדקאות

-אימוץ ילדיו של אחד מבני הזוג על ידי בן הזוג השני

כרגע בעולם 27 מדינות מאפשרות אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים. בשנים האחרונות הנושא קיבל יותר תמיכה, אך עדיין קיימים מתנגדים. במדינות רבות בהן השלטון מתנגד לאימוץ, מתנהלים דיונים פעילים במטרה לשנות את המצב.

גם בישראל התרחשו דיונים רבים סביב הנושא. כבר ב2010 הייתה עתירה לבג"ץ. איתי ויואב היו הראשונים שעתרו וכשנשאלו למה הם עתרו הם השיבו: "לפני 12 רצינו להיות הורים וחיפשנו את האפשרויות שהיו, ראינו שאימוץ לא אפשרי, פונדקאות בחו"ל עלתה ועודנה עולה המון המון כסף ולא נגישה. נכון, בסוף כן הצלחנו להיות הורים הבנו שיש חוק פונדקאות בישראל שפשוט מפלה אותנו. הוועדה לא הסכימה לדון בבקשה שלנו, אז עתרנו".

במשך 12 שנים הקהילה הגאה נלחמה על הזכות הבסיסית שלה לגדל ילדים. המדינה מהצד השני התנגדה וסירבה לעשות את הדבר המוסרי והצודק- להפסיק את האפליה ולתקן את החוק.

בפברואר 2020 קבע בג"ץ שיש לאפשר פונדקאות לזוגות חד מיניים, הוא הקציב לכנסת שנה לתקן את החוק. נקבע שאם הכנסת לא תתקן את החוק- יינתן פסק דין סופי ויאפשר פונדקאות לזוגות חד מיניים. אמנם, הזמן חלף ולא תוקן החוק.

המתנגדים לאימוץ על ידי הקהילה הגאה סבורים שילדים של זוגות חד מיניים נתקלים ביותר קשיים. חוקרים האם זה באמת נכון. הינה כמה דוגמאות למחקרים שבדקו זאת:

מחקר השווה בין קבוצה של 44 מתבגרים להורים חד מיניים, לעומת 44 מתבגרים להורים בני מין שונה. במחקר בדקו הבדלים אצל המתבגרים בנוגע לשימוש בסמים, עבריינות, מערכות יחסים ושתיית אלכוהול. הממצאים היו שלנטייה המינית של ההורים לא הייתה השפעה על תפקוד המתבגרים מכל הבחינות. מה שכן השפיע היה יחסי הקרבה בין ההורים לילדים. מה שמעיד על כך שאיכות הקשר בין ההורים לילדים משפיעה הרבה יותר מאשר הנטייה המינית של ההורים.

בנוסף, בוצע ניתוח תוצאות של 19 מחקרים שבדקו את ההשפעה של סוג המשפחה על הילדים. המסקנה הייתה שלא היה שום קשר בין הנטייה המינית של ההורים להתפתחות הילד מבחינה פסיכולוגית, קוגניטיבית ואף מינית. ההבדל היחיד שנמצא היה בקשר בין הילד להורים: במשפחות של הורים חד מיניים היה קשר יותר טוב עם הילדים לעומת הורים בני מין שונה.

מחקר נוסף, מחקר בריטי מ2013, השווה בין זוגות חד מיניים שאימצו ילדים לבין זוגות של גבר ואישה שאימצו ילדים. המחקר מצא שהזוגות החד מיניים היו פחות בסיכון לסבול מלחץ ודיכאון, יצרו יותר אינטראקציות עם הילדים והיו פחות אגרסיביים כלפיהם, בהשוואה לזוגות של גבר ואישה. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מבחינת התנהגות הילדים בין שתי הקבוצות.

החוקרים משערים שההבדלים בתוצאות נובעים מכך שהזוגות החד מיניים היו צריכים לעבור יותר מכשולים כדי להגיע להורות. כך, בסוף הם הגיעו מחויבים וחזקים יותר מהזוגות של גבר ואישה.

לאור תוצאות המחקרים, רופאים ופסיכולוגים תומכים באימוץ על ידי זוגות חד מיניים. איגוד הפסיכיאטריה בישראל, החברה לרפואת להט"ב והאיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר פרסמו מכתב משותף לשר הרווחה וקראו לו "לאמץ את הדעה הרווחת כיום בקרב אנשי המקצוע, שלפיה הורים להט"ב כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים ולשים קץ לאפליה על בסיס העדפה מינית הקיימת בנושא זה". גם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל סיכמה זאת במכתב משלה: "עמדת המדינה ומשרד הרווחה עומדת בסתירה לממצאים מעולם מחקרי משמעותי ועשיר [...] כמו גם לניסיון המקצועי המצטבר ורב השנים של טיפול פסיכולוגי בילדים והורים, ממגוון רחב של סוגי משפחות. גידול ילדים במשפחות להט"ביות לא משפיע באופן שלילי על בריאות נפשית בקרב ילדים ואינו פוגע בהתפתחותם הפסיכולוגית והרגשית".

בסופו של דבר, מחקרים מצאו שאין בסיס מדעי העומד מאחורי טענות המתנגדים: אין הבדלים מבחינת ההתנהגות של ילדים שגדלים בבית עם הורים מאותו מין לבין ילדים שגדלים בבית עם הורים גבר ואישה. אם כבר, נראה שילדים הגדלים במשפחות גאות זוכים ליחס חם יותר ולקשר טוב יותר עם הוריהם. לנו נותר רק לקוות שביום מן הימים נביא את האפליה הזאת לקיצה וכולנו נהיה שווים.