האיחוד הגדול

"רק מלחמה אם תבוא תחזיר אותנו הביתה, כמו אהוב לאהובה, כמו אחרי מלחמה, אם תבוא אם תבוא" (מתוך השיר "עיר של קיץ", מאת: מיכה שטרית).

השיר שכתב מיכה שטרית אקטואלי מתמיד ומספר לנו בדיוק את המצב בעם היום. עד מלחמת "חרבות ברזל" כפי שאנו זוכרים היה שסע ענק בחברה הישראלית. לפני כחודש כתבתי כתבה המסבירה על "עילת הסבירות" וכמו בכתבה שלי ובעוד המון כתבות שהתפרסמו בעיתון הוזכר השסע הגדול בחברה הישראלית. בין ימנים לשמאלנים, בין תומכי המהפכה/הרפורמה המשפטית למתנגדיה ובין דתיים לחילונים.

האיחוד בעם

רובנו המוחלט קם בתדהמה ב6:30 בבוקר, בשבעה באוקטובר, מרקטות ששוגרו אלינו מהאויב החיצוני המשותף, ארגון הטרור חמאס.

לאחר האירועים הטרגיים של השבעה באוקטובר התאחדנו והתחברנו כדי לנצח במלחמה הארורה ולחזק את מדינת ישראל מבחינה צבאית, מורלית ואזרחית.

אנשים מכל קצוות החברה הישראלית מתנדבים, תורמים ומעודדים את אנשי ונשות כוחות הביטחון ואת תושבי הדרום שחוו מכה טרגית וקשה במהלך המתקפה. אנו אבלים יחדיו על החללים שנהרגו במהלך המלחמה ומתפללים יחדיו לשובם של כל החטופים שנחטפו ע"י חמאס לעזה.

המלחמה גרמה לנו להבין שיש לנו כל כך הרבה אויבים חיצוניים מסביבנו כך שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות אויבים אחד של השני. בנוסף, הבנו שאם יש שנאה ופילוג בינינו ביטחון המדינה נפגע. אפשר ורצוי להגיד שאחוותנו אחד לשני הגיעה לשיאה במהלך המלחמה. אנו איננו יותר שני צדדים אלא עם אחד מאוחד שעוזר אחד לשני בכדי להביס כל אויב שמטרתו לפגוע בנו.

האיחוד בשלטון (האיחוד הפוליטי)

השסע הגדול ששרר בעם החל בשסע ששרר במערכת הפוליטית; בין הקואליציה (שיזמה את המהפכה/הרפורמה המשפטית) והאופוזיציה (שהתנגדה נחרצות למהפכה/רפורמה המשפטית).

בכל מלחמה יש קבינט בטחוני-מדיני הממונה ע"י ראש הממשלה. הקבינט מקבל החלטות גורליות במהלך הקרב והא מורכב בדרך כלל ממספר שרים בכירים בממשלה ובראשו עומד ראש הממשלה.

מיומה הראשון של המלחמה (השבעה באוקטובר) החלו להישמע דרישות מהעם ומהדרג הביטחוני שתוקם ממשלת אחדות. הרצון לממשלת אחדות החל בגלל מתקפת הפתע על ישראל וחוסר המוכנות של הצבא. העם הבין כפי שכתבתי בתחילת הכתבה שבשביל שכוח הבטחוני יהיה בשיאו אנו צריכים להיות מאוחדים וכך גם השלטון. תקוותו של רוב העם היה שמפלגת "המחנה

הממלכתי" בראשות בני גנץ תכנס לממשלה. העם קיווה שהרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי אייזנקוט יכנסו ויפעלו כחלק מהקבינט הביטחוני. זאת מכיוון שיש להם ניסיון צבאי רב בפיקוד ובניהול מלחמות. (בני גנץ פיקד על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן גם כן כנגד החמאס ועל מבצע צוק איתן, גדי אייזנקוט בשנים 2017–2018 פיקד על מהלך אסטרטגי בעוטף עזה כנגד מנהרות הטרור של חמאס.)

ב-11 באוקטובר, ביום החמישי ללחימה, בני גנץ ובנימין נתניהו הכריזו על הצטרפותו של המחנה הממלכתי לממשלה. בנוסף לבני נוספו לממשלה ולקבינט גדי אייזנקוט, גדעון סער, יפעת שאשא-ביטון וחילי טרופר שלכל אחד יש ניסיון בתחום אחר הקשור ללחימה.

למחרת, ה-12 באוקטובר הממשלה הושבעה בכנסת ברוב גדול. ממשלת האחדות תקפה רק למשך זמן המלחמה, והממשלה תתעסק רק בנושאי הביטחון ולא באף נושא אחר לרבות המהפכה/הרפורמה המשפטית. למרות הצטרפותה של מפלגת "המחנה הממלכתי" לממשלה, מפלגת "יש עתיד" (המפלגה השנייה הכי גדולה בכנסת, בראשות יאיר לפיד) לא הצטרפה לממשלה מכיוון שהמפלגות הקיצוניות הימניות עדיין נמצאות בה.

האחדות מהעם הקרינה לשלטון וכרגע ישנו שלטון אחדות/חירום שמטרתו המרכזית היא לנצח במלחמה!

(תמונה של השר החדש והרמטכ"ל בדימוס בנימין גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בהכרזת הממשלה ב-11 באוקטובר בקריה בתל אביב.)

ככל שהמלחמה מתקדמת האיחוד בעם מתחיל להיחלש, מכיוון שמתחילים לדבר על המחדל הנורא שקרה בשבעה באוקטובר. מחדל שהוא לא פחות גדול ממחדל מלחמת יום הכיפורים. עולות המון שאלות וכולנו נשאל אותן לאחר המלחמה. לכן, לצערנו, לא בטוח כלל שהאיחוד בעם ובשלטון יימשך לאחר המלחמה. גם אם היום אין צדדים באופן ברור, מתחת לפני השטח קיימות מחלוקות עמוקות וגדולות.

לסיכום, בכתבה זו הבנו מהו הרקע לאיחוד הגדול שנוצר בעם ובשלטון, והוא האויב המשותף "חמאס" שמאיים עלינו כמדינה וכעם בארץ ישראל. בנוסף, הבנו את פרטיה של ממשלת האחדות/החירום החדשה שנוצרה למען הלחימה. לבסוף הבנו שלא בטוח שהאיחוד שנוצר יחזיק מעמד לאחר המלחמה (בשלטון ובין חלקי העם).

בנימה אישית, אני מקווה שהאיחוד בעם ימשך גם לאחר המלחמה כי כוחנו באחדותנו! אם האיחוד בעם ימשך לא תהיה ברירה לשלטון וגם הוא יצטרך להתאחד! תהיו אנשים טובים ובמיוחד בימים האלה תתנדבו/תעזרו/תתרמו לאנשים שצריכים ולאנשי/נשות כוחות הביטחון הגיבורים.