דראג- טשטוש קווי מגדר או חצי אישיות אמיתית וחצי במסווה?

הכירו את תרבות הדראג שתגרום לכם להיפתח אל חיים שונים ומרתקים וקבלו השראה מאמנים שונים מרחבי העולם! - רותם נבו

אז מה זה בכלל דראג?

דראג זאת אומנות בעלת גוונים רבים; יש כאלה שמגדירים את התופעה כ"גברים הלבושים כנשים" ו"נשים הלבושות כגברים" אך זה בעצם הרבה יותר מההגדרה היבשה הזאת.

בכל אחד ואחת מאיתנו שוכן חלק אקסטרווגנזי ואומנותי באישיות; וכשאמני הדראג מופיעים, הם מוציאים את החצי החבוי הזה שלהם החוצה, אשר יכול להיות שונה לחלוטין מההתנהגות שלהם בחיי היום יום.

בשביל חלק מהם, הלבוש, האופנה והאיפור הם אמצעים לביטוי והגדרה עצמית ובשביל החלק האחר זאת פשוט עבודה- גילום דמות שהם לא בהכרח מרגישים מקושרים אליה במציאות.

למה כדאי לכם להיכנס אל סצנת הדראג ואף להתנסות בזה

בימים אלו, סצנת הדראג שואפת תאוצה עם סדרות כמו "המירוץ לדראג של רופול", והדראג מתחיל לחלחל אל חייהם של אנשים.

דראג עוסק בקבלת השונה, הרחבת אופקים, חופשיות ופיתוח היצירתיות.

יש אנשים הסבורים כי דראג זה לא חינוכי ומסרבים בתוקף לקבל את התופעה הזו, אך הם מפסידים ערכים חשובים שיכלו להקנות לעצמם ולילדיהם;

הרי מי מאיתנו לא נהנה כשפרדי מרקורי הופיע בדראג עם השיר "i want to break free"

ביחד עם להקת קווין בקליפ המפורסם משנות השמונים, ואף המשיך ולבש בגדי דראג בהופעות החיות?

או כשמלכת הדראג קונצ'יטה וורסט ("הגברת עם הזקן") ניצחה באירוויזיון 2014 לאחר שתושבי ארצה הקימו תנועה נגדה על מנת למנוע ממנה לגשת לתחרות ולייצג את ארצם בטענה שהאירוויזיון "יהפוך לחממה למעשי סדום"?

עלינו לשחוק את התפיסה האומרת כי דראג וביטוי עצמי שונה מהנורמה זה דבר רע, מפחיד, או לא חינוכי, ולקדם את הערכים שיהפכו אותנו לבני אדם טובים יותר.

עוד קצת על תרבות הדראג

דראג מושפע רבות מסצנת הפופ והגלאם; אמנים כמו דיוויד בואי, ליידי גאגא, שר, ודיאנה רוס, היוו השראה להרבה אמנים מהדור הישן של הדראג וממשיכים להוות השראה לדור הדראג של היום.

יש המון אמני דראג שמגדירים את עצמם בראש ובראשונה כחקייני סלבריטאים, אשר מחקים לרוב בצורה קומית דמות מפורסמת (שלרוב מקושרת עם קהילת הדראג).

כשמדונה שחררה את הקליפ "VOGUE", הייתה זאת הפתעה גדולה בסצנת הנשפים שבניו יורק, האנשים שם אשר פיתחו והתמקצעו בסגנון הופתעו לגלות שלפתע זה הפך למיינסטרים. סגנון הריקוד VOGUE מזוהה רבות עם אמני דראג ועם הקהילה הקווירית עצמה; בהופעות דראג, נפוץ לראות אמנים אשר רוקדים בסגנון זה ומבצעים ליפסינק.

גם בישראל, סצנת הדראג פורחת, כשבשנה שעברה הגיעו הרבה מלכות דראג מפורסמות ממדינות שונות להופיע בארץ, ואמני הדראג המקומיים מקבלים חשיפה כשעוד ועוד אנשים אשר גילו דראג רק לאחרונה פונים אליהם בבקשה להופעות, או אפילו כדי ללמוד ולהתנסות בדראג בעצמם.

כשאנשים רוצים להתחיל לעשות דראג, בדרך כלל יש להם מנטור/ית שמדריכים אותם לאורך התהליך, אך יש אנשים שבצעירותם לא שמעו בכלל על המושג דראג ולא היה להם אף אדם שישמש להם לדוגמה- ולרוב, אנשים אלה שמים כמטרה להפוך למודל לחיקוי עבור צעירים/ות דרך פלטפורמות שונות.

בשביל לעשות דראג, לרוב צריך כישורי איפור טובים כדי להעביר את האשליה ואת האומנותיות. מלכת דראג אחת סיפרה שכשהייתה קטנה, אהבה מאוד לצייר והיא התחילה לצייר הרבה ציורים של איזושהי דמות שהיא המציאה, ויום אחד החליטה לצייר אותה על פנייה במקום על דף נייר, וכך החלה לעסוק בדראג.

הדור החדש של הדראג

למרות שרוב מלכות הדראג החלו בנעילת נעלי העקב של אמם כשהיא לא בבית, היום ישנם אלפי אמני איפור צעירים אשר לא מפחדים להיות פתוחים עם העולם ולעורר השראה בהרבה צעירים נוספים.

באינסטגרם, ביוטיוב, ובהרבה פלטפורמות אחרות ישנם הרבה סרטוני הדרכה של איפור יצירתי אשר מצליח ליצור אשלייה ולתפוס את עינייהם של צופים רבים.

הדור החדש של אמני האיפור והדראג הרבה פעמים מקבל ביקורת על כך שכל מה שחשוב להם זה המראה והאיפור – "היכן האישיות? הידע על ההיסטוריה של הקהילה שלנו?"

חשוב לדעת מהיכן באנו, ועל המאבקים של חברי קהילת הדראג שאיפשרו לכל הדבר להיות מאוד פתוח ומשוחרר בימים אלה.

עוד דבר שחשוב לציין הוא שבעוד שמלכות הדראג צוברות יותר ויותר תאוצה, מלכי הדראג לא מובאים לידי ביטוי מספיק בחברה של ימינו וחשוב לא להשאיר אותם מאחורי הקלעים- לא להתעלם או לשכוח אותם, ומפני שאין מספיק מלכי דראג שמשמשים כמודל לחיקוי בקרב קהל גדול, הצעירים של היום הרבה פעמים לא מודעים אליהם בכלל.

לסיכום, תפקידנו כדור הצעיר של מתבגרים הוא לקבל ולהכיל את השונה.

עלינו לזכור שיש ביכולתנו ללמוד מכל אחד ולהתפתח כבני אדם.

תפזרו חיוביות ואל תשפטו אנשים אשר מביעים את האני האמיתי שלהם באמצעות הופעה חיצונית, לשון דיבור, ודברים מסוג זה.