גניבת זהות

פיתוחים מתקדמים של מערכות אוטומציה מתקדמות ובינות מלאכותיות שתיקחנה על עצמן עבודות רבות בכל רחבי העולם, יקומים שלמים קמים במציאויות מדומות על גבי תפזורות שרתים ברחבי העולם כאשר בקומה תחת כורים מטבעות מבוזרים, אלו הן זרזיף מתמצית זעירה של ההתקדמות הטכנולוגית העדכנית. בעידן שבו בני האדם זורעים את הסביבה שלהם דרך חומרים מוליכים למחצה, איך ניתן שאין הסביבה תזרע אותם בהדדיות?

אט אט, מדינות העולם מתחילות לקלוט נתוני אוכלוסין במארגי מידע עצומים. כתובות, שמות, חשבונות בנק - הכל זורם אל תוך הרשתות הפרטיות והציבוריות.

מדינת סין ידועה במאמציה עתירי המשאבים למען תהליך זה. הממשלה הקומוניסטית מנהיגה מערכת הידועה בשם "אשראי חברתי“. המערכת תוכננה כדי להגיע לכל פינה של המציאות, ברשת ומחוצה לה. היא עוקבת אחרי פעילותו הצרכנית של כל אדם ואחר התנהגותו ברשתות החברתיות, ומתעדת הפרות חוק שביצע כמו עבירות תנועה או ריב עם שכנים. לאחר איסוף הנתונים, הם משולבים לציון "אמינות" מסכם שניתן על סמך חישוב אלגוריתמי. כל אזרח סיני מקבל נתון מספרי של רמת אמינותו ומוסריותו. מכאן ואילך, המדד ישמש גורם מכריע בכל תחום. המספר היחיד הזה יקבע את ההזדמנויות המוצעות לכל אזרח, את רמת החופש שממנה ייהנה ואת המותרות שלהן יהיה זכאי.

200 מיליון מצלמות עוקבות אחרי 1.4 מיליארד בני אדם. המצלמות סורקות עם טכנולוגיית זיהוי פנים בכניסות למתחמי מגורים, בתחנות רכבת מאתרות פושעים ומסכי ענק שתלויים ברחוב ומציגים פנים של אנשים שחצו את הכביש שלא כחוק. לאחר שבעשורים האחרונים שיחרר מעט את אחיזתו בעם הסיני, מתכנן השלטון בבייג'ין לחזק את שליטתו.

הרשויות בסין אינן מסתירות את מאמציהן לפקח על הציבור ואף מדגישות את יכולותיהן. מעבר לכך, הרעיון של פיקוח על האוכלוסייה בסין עשוי לעזור ולגרום לציבור להתנהג כשורה. הפיקוח החדש של סין מבוסס על רעיון ישן: רק סמכות חזקה יכולה להביא סדר למדינה פרועה. גם היורשים של מאו כמהו לסדר, אבל חששו מההשלכות שעשוי להביא עמו שלטון טוטליטרי.

כתמול שלשום, הגנבים והאויבים לא נשארו בעידנים העתיקים, אלו שחלו לפני קימת המרשתת הנגישה-יחסית ב-1991. מקורות הידע כבר אינם נמצאים רק בספרים, אלא גם על גבי המרשתת וכך נהיים נגישים לעוד ועוד בני אדם ברחבי העולם. מקורות המידע נגישים בכל שנה לגילאים קטנים יותר ויותר, וכך קל יותר ללמוד. קל יותר ללמוד ולתכנת תוכנות החל ממשחק ״פונג״ תמים וכלה במתקפה מסוג DDoS שגרם לנזקים בשווי יותר מ-1.2 מיליון דולרים למותגים מרכזיים - מתקפה שנגרמה על ידי נער בן 15 בשנת 2000, או אחת מפרשות האבטחה הגדולות ביותר של השנים האחרונות הגיעה החודש לסיומה עם מאסרו של היו מין נגו – האקר וייטנאמי בן 25 שלפי האישומים נגדו הצליח לגנוב ולאסוף מידע אישי של כ 200 מיליון אמריקאים ולמכור אותם בפורמים מחתרתיים באינטרנט. ההאקר הצעיר נעצר על ידי השירות החשאי האמריקאי והובא למשפט – שם נגזרו עליו לא פחות משלוש עשרה שנות מאסר (בין הפרטים שנגנבו על ידי היו מין נגו היו כתובות, מספרי טלפון, מספרי ביטוח לאומי ואף נתונים פיננסיים כמו מספרי כרטיסי האשראי וחשבונות בנק – ששימשו למשיכה של כ-60 מיליון דולר מאזרחים אמריקאים בין השנים 2007 ל-2013).

האישיויות שלנו כבר ברשת ואנחנו חשופים למתקפות כל העת. למעשה, לפי נתוני חברת ״צ׳ק פוינט״, ביום ה-22 לפברואר האחרון הותקפו 21,896,051 מתקפות במרשתת. אלו הם נתונים מרעידים. יתרה מזאת, כל יום נגנבות זהותיהם של כמיליון קובנות ברחבי העולם דרך המרשתת. גניבת זהות היא אחד ממעשי הפשע הנפוצים במרשתת, שזכו לשם הכולל "פשיעת סייבר". במונח "זהות" במרשתת כוונתנו לאוסף שמות המשתמש והסיסמאות שיש לכל אחד מאיתנו בשרותים הרבים שאנו מנצלים ברשת – חשבונות דוא"ל, שרותי בנקאות, שרותי בריאות, רשתות חברתיות, קשר עם מקום העבודה, קניות מקוונות ועוד רבים. מרבית פשיעת הסייבר במרשתת נעשית על ידי ארגוני פשע מקצועיים. לרשותם עומדים משאבים רבים ובעיקר אנשי מקצוע השולטים היטב בכלים ובשיטות לחדירה למחשבי היעדים.

אם הנפקתם תעודת זהות, ככל הנראה אתם נמצאים במאגר דיגיטלי ממשלתי. בפברואר 2017 אישרה הכנסת תיקון לחוק שהופך נטילת נתונים ביומטריים לחובה במסמך מזהה מטעם המדינה. בהתחשב בכך שבכל שנה מקרי גניבת הזהויות הדיגיטליות מתרבים, בשביל להימנע מגניבה שכזו עלינו להגן על עצמנו טוב יותר.

הנה כמה שיטות לחזק את ההגנה:

• סיסמאות חזקות.

• אימות כפול.

• הגנו על חשבונות המדיה החברתית והמידע שאתם מפיצים בהם.

• הקפידו על הכללים הבסיסיים של גלישה בטוחה.

• עדכנו את התוכנות שאתם משתמשים בהן.