אמצעי לחימה מהתקופה הרומית נמצאו במערה ליד עין גדי, ההערכה היא כי מדובר באמצעי לחימה אשר נתפסו והוחבאו על ידי מורדים יהודים בתקופת המלחמה, זו תגלית מרשימה שהרעידה את עולם הארכיאולוגיה. אז בואו ותשמעו שחפירות הן בעצם מועילות ותורמות לגילויים היסטוריים חשובים.
ביום רביעי ה-6 בספטמבר הוצגו לראשונה בתצוגה ארבע חרבות רומיות וראש כידון, שנמצאו במערה ליד עין גדי. חרבות אלו מתוארכות למאה השניה לספירה, ולימי מרד בר כוכבא. הממצאים הארכיאולוגים נמצאו על ידי ד"ר אסף גייער מהחוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, הגיאולוג בועז לנגפורד מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושי הלוי, צלם רשות העתיקות. "זוהי קפסולת זמן ייחודית" אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות.
ד"ר אסף גייער, בועז לנגפורד ושי הלוי הלכו למערה במטרה לצלם את הכתובת העברית שעל גבי הנטיף בצילום מולטיספקטרלי, שמאפשר לפענח חלקים נוספים של הכתובת שלא ניתן לראות עם העין. כשלפתע מצא ד"ר גייער, בתוך כוך במפלס העליון של המערה, ראש כידון. הם דיווחו את מציאתם לצוות הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות, ולאחר מכן הצוות הגיע וערך סקירה במערה. וכך מצאו את ארבעת החרבות.
בבדיקה ראשונית, בהסתמך על מקום מציאת החרבות, מניחים החוקרים כי החרבות היו שייכים לחיילים רומאים מתקופת מרד בר כוכבא, בין השנים 132-135 לספירה, וכי החרבות נלקחו על ידי מורדים יהודים שהחביאו אותם במערה למטרת שימוש חוזר. על פי ד"ר איתן קליין, ממנהלי פרויקט סקר מדבר יהודה: "סביר שהמורדים לא רצו להיתפס כשכלי הנשק עליהם, במפגש עם השלטונות הרומיים".
שלוש מהחרבות שנמצאו, הינן באורך של 60-65 ס"מ, מזה ניתן להניח שהן 'ספתות' רומיות - Roman Spatha. החרב הרביעית באורך של כ-45 ס"מ, שזיהו כ-Ring pommel sword. חרבות אלו עשויות מברזל, ושלוש מהן נמצאו בתוך נדנים מעץ. יחד עם החרבות נמצאו חפצים אחרים משלימים. חפצים אלו היו עשוים מעץ, ממתכת ורצועות עור. חרבות אלו נשמרו במצב מעולה לאחר 1,900 שנה בזכות האקלים באזור. ד"ר איתן קליין מסביר: "מבחינה אקלימית הממצאים משתמרים שם בצורה יוצאת דופן בגלל החום. למשל, מגילות שעשויות מעור, אבל גם ממצאים נוספים שעשויים מחומרים אורגנים".
בזכות האקלים באזור, נמצאו ממצאים ארכיאולוגים נוספים. אחד הממצאים הכי ידועים הם מגילות מדבר יהודה, שנמצאו לאורך 10 שנים במערות קומראן, בין השנים 1947-1956, הארכה כי המגילות נכתבו בין המאה השנייה לפני הספירה והמאה הראשונה לפני הספירה. בשנת 2016 רשות העתיקות הקימה יחידה לחיפוש ממצאים ארכיאולוגים במדבר יהודה. יחידה זו במהלך של 4 שנים, מצאו סל שמאורך להיות בן 10,500 שנה, שלד של ילדה שחיה לפני 6,000 שנה, פסוקים מספרי הנביאים הכתובים ביוונית, מטבעות שעליהם סמלים יהודיים מימי בר כוכבא, חניתות וראשי חיצים, סנדל בן 2,000 שנה, מסרק כינים גם בן 2,000 שנה ואריגים.
"מדבר יהודה לא מפסיק להפתיע אותנו. אחרי שש שנות סקר וחפירות, בהן תועדו בשיטתיות מעל 800 מערות לאורך 170 קילומטר של קו מצוק, אנו עדיין מגלים במערות אוצרות חדשים." אמר אמיר גנור, אחד ממנהלי פרויקט סקר מדבר יהודה. על פי ד"ר גייער: "זו זכות יוצאת דופן לקחת חלק בתגלית שכזו וההתרגשות היא רבה. הכתובת וכלי הנשק מלמדים אותנו פרק חדש על האופן בו השתמשו יהודים במערות מדבר יהודה בתקופות השונות. עושר הממצאים חושף צד נוסף ומסעיר שעבר על הישוב העתיק בנאות עין גדי".
כמו גילויים קודמים במדבר יהודה, שוב אנו נחשפים לממצאים מרגשים המראים לנו פרק מחיי היום-יום של אבותינו שגרו כאן לפני כ-2,000 שנה. מציאת החרבות במערה שכבר נמצאה בה כתובת בעברית מימי בית המקדש, היא עדות נוספת למסורת ארוכת השנים ולמורשת של עם ישראל.
חשוב שאנחנו, הדור הצעיר, ימשיך להתעניין ולתמוך במציאת ממצאים מתקופת אבותינו מכיוון שמהעבר אפשר ללמוד ולהתפתח כחברה לעתיד טוב יותר.