גיבורי ההסברה הישראלית

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, תושבי ואזרחי ישראל יצאו לרשתות החברתיות במטרה לחשוף ולהפיץ מידע על המלחמה והסכסוך בין ישראל ופלסטין. בסביבות 20,000 אנשים מסביב לעולם הצטרפו למאמץ ההסברה, וכ-1,500 אקטיביים. אנשים אלו מפיצים מידע על המצב בעשרות שפות שונות.

ב-14 בנובמבר משרד החוץ הודיע על שביתת פעילות ההסברה בגלל חוסר תקציב. סמנכ"ל המשרד לדיפלומטיה ציבורית, עמנואל נחשון, הסביר כי ישראל משקיע כ-300 מיליון שקל בתיירות, ורק 10% מוקדש להסברה. בגלל חוסר הסברה מצד הממשלה, אזרחי ישראל לקחו אחריות על המצב, והתחילו להעלות לרשתות החברתיות.

לפי ניתוח שערך חברה בשם Humanz, פורסמו באינסטגרם ובטיקטוק 7.39 מיליארד פוסטים עם תגיות בעד ישראל. אך לעומת זאת פורסמו 109.61 מיליארד פוסטים עם תגיות בעד פלסטין. דברי אחד ממייסדי החברה, חן: "ב-7 באוקטובר, ביום שהתחילה המלחמה, ראינו ש-10 חשבונות אינסטגרם וטיקטוק עם חמישה מיליון עוקבים או יותר התחילו להקדיש את כל הפיד שלהם לתעמולת הסברה נגד ישראל ולהציג זוועות מעזה. העובדה שביום אחד 10 חשבונות כאלו הפכו לדף תעמולה של חאמס, מייצרת טרנד. זה הסיבה שזה הצליח לצבור תאוצה בעולם".

בעיה גדולה ברשתות חברתיות, במיוחד טיקטוק, הוא האלגוריתם. האלגוריתם אוסף מידע על מה המשתמש מעוניין לצפות בה, ומראה למשתמש רק סרטונים שאיתם יסכים ויעניינו אותו. הבעיה בזה היא שהרבה אנשים נחשפים רק לדעות שאיתם יסכימו, או רואים סרטונים המביעים להם מידע חדש, ומרעים עיניין, אז האלגוריתם מראה להם רק סרטונים דומים. בגלל זה המון אנשים נחשפים רק לצד אחד של הסיפור, ולא לשני. האלגוריתם לא רק מראה מה שיעניין אך גם מה שטרנדי. בזכות זה, המון אנשים נחשפים לסרטונים המסבירים על המלחמה מהצד של פלסטין, ולא יקבלו לראות סרטונים גם על הצד של ישראל. מומלץ לא להגיב לסרטונים אנטי-ישראלים מכיוון שזה רק מפיץ אותם יותר.

דוגמאות לאנשים וארגונים אשר יצאו לרשתות החברתיות למטרת ההסברה:

• דוגמנית ומלכת היופי טיטי איינאו, גייסה את חבריה, וביחד יצאו לרשתות החברתיות והוציא סרטוני הסברה באנגלית, בדבריהן "זה מכוער, זה רוע, זה חמאס".

• אחד מאנשי ההסברה הפופולרים ברשתות החברתיות הוא יוסף חדאד, אקטיביסט ערבי-ישראלי, אשר לאחר ה-7 באוקטובר התחיל במסעת ההסברה ברשתות החברתיות.

• ארגון תגלית יצאו עם בקשה לבוגרי התוכנית. בקשתם היה שבוגרי התוכנית יעלו תמונה של ישראל. לאחר רק שלושה ימים הועלו לרשת בסביבות 125 אלף תמונות, שאליהן נחשפו כ-200 מיליון אנשים.

• מאור אשכר, ישראלית ויהודייה שגרה בלונדון, פעילה במאמץ ההסברה ברשתות החברתיות לעומת עלית השנאה כלפי ישראל בלונדון. בגלל פעילותה היא נבחרה להיות הפנים של הקמפיין נגד אנטישמיות בבריטניה.

• משרתת חיל האוויר, לילך לוגן, יצא גם לרשתות החברתיות, ומכינה סרטוני הסברה באנגלית.

קבוצת פרסום מקאן תל אביב, יצרו קמפיין כדי להסביר לעולם את ההבדל בין פלסטין וחמאס. במילים של מנהלת קריאייטיב ראשית במקאן תל אביב, סיגל עבודי: "חיפשנו אסטרטגיה שתיגע בעולם ותיתן לנו לגיטימציה. יש המון בורות, אנשים לא יודעים מה ההבדל בין חמאס לפלסטינים, מבחינתם אנחנו רוצים לחסל את העם הפלסטיני. היה לנו חשוב להעביר את המסר Free Gaza from Hamas."

הרבה אנשים שמצטרפים למאמץ ההסברה, מתמודדים עם הרבה שנאה, אלימות מילולית ואפילו אלימות פיזית. גם אלא שרק מביעים דעה, מקבלים תגובות שליליות ומעבדים עוקבים. תגובות אלו גורמים לאנשים לחשוש בלהביע את דעתם ברשתות. אך עדיין יש כאלה שתומכים ומשתפים על המצב בארץ, לעומת הסכנות, והם גיבורי ההסברה הישראלית.