את מלחמת יום הכיפורים, אולי המלחמה הקשה בתולדות ישראל, שבימי המלחמה הראשונים כינה אותה שר הביטחון דאז משה דיין- חורבן בית שלישי, אומנם סיימנו בניצחון. אך הניצחון המוחץ לא ימחק מהזיכרון של הציבור הישראלי את התחושות הקשות בעת המלחמה והחשש הממשי לחורבן המדינה, את המחדלים הרבים שהובילו לה ואת ההשפעות שניכרות בחיינו גם כיום- מהמהפך השלטוני ב- 77 ועד הסכם השלום עם מצרים ב- 1979 . – רונה כרמי
יום שבת, ה-6 באוקטובר, 1:55, נשמעות אזעקות ברחבי הארץ. צבא סוריה ומצרים יוצאים להתקפה משולבת נגד ישראל. למרות ההתרעות שנצטברו, והכתובת שהייתה על הקיר, הערכת המודיעין הישראלי שזכתה לימים לשם "הקונספציה", גרסה כי הסיכוי למלחמה נמוך. עשרה ימים לפרוץ המלחמה, הגיע מלך ירדן חוסיין לביקור סודי אצל ראשת הממשלה גולדה מאיר ורמז לה על העתיד לבוא, על המלחמה שבפתח, אולם תחושת הביטחון הישראלי נותרה איתנה. גם ברגעים האחרונים שההתראות ממשיכות לזרום, לא נסדקה אותה תחושה. למרות כל זאת, ההפתעה הייתה מוחלטת.
המלחמה, הביאה איתה השלכות טרגיות של מתים ופצועים רבים. השכול ששטף את המדינה לא היה נחלת מעטים בלבד, אלא הדפק על דלתות של כמעט כל אזור במדינה והביא לזעם ציבורי ומחאות רבות. אם תרצו, הזעם הציבורי הוביל לתחילתו של מפנה היסטורי- פוליטי במדינה.
לאחר המלחמה הוקמה וועדת חקירה- וועדת אגרנט. אך למרות שוועדת אגרנט קבעה כי אחריות הפוליטיקאים ובראשם גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין מינימליסטית בלבד, סר חנה של גולדה מאיר בעיני הציבור מה שהוביל למחאות רבות ובסופו של יום להתפטרותה.
הכעס הציבורי על מחדלי המלחמה הוביל למפנה הפוליטי הגדול ביותר בחברה הישראלית. "גבירותי ורבותי מהפך" שלוש מילים אלה מפי שדרן החדשות המיתולוגי חיים יבין הפכו לסמל המרכזי המזוהה עם החלפת השלטון והניצחון ההיסטורי של מפלגת הליכוד. לראשונה לאחר חמישים שנה, מפלגת מפאי ויורשיה נחלו מפלה ואיבדו את השלטון לטובת מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין. הניצחון ההיסטורי העיד על כך שהציבור מאס בשלטון מפאי והצביע באופן מחאתי כנגד מי שהיה בעיניו אחראי על מחדלי יום כיפור.
המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, ובשמו המלא מלחמת יום כיפור- שינה את פניי החיים הפוליטיים, החברתיים, המדינאיים והכלכליים במדינת ישראל- ועיקרו בהחלפת השלטון ב77, שלטון שנמשך עד היום למעט הפוגות קצרות של ממשלות רבין וברק והממשלה הנוכחית.