ג'ון גלן מקיף את כדור הארץ

בחודש פברואר ג'ון גלן הקיף את כדור הארץ 3 הקפות, כשהוא האסטרונאוט האמריקני הראשון לעשות זאת. -איילה זאבי יא4

אחד מהאירועים המשמעותיים שהתרחשו בחודש פברואר הוא הקפת כדור הארץ. ב20.2.1962 ג'ון גלן הקיף את כדור הארץ כאשר הוא האמריקאי הראשון שעשה זאת.

שיגור אנשים לחלל החל בתקופת המלחמה הקרה וסיבותיו היו מלחמת יוקרה בין המעצמות יותר מאשר צורך מדעי טהור. שיגור אנשים לחלל תרם בעיקר בפיתוח הטכנולוגיות הנלוות הדרושות למסע שכזה.

לתוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית ניתן שם מיוחד: תוכנית מרקורי. השם ניתן על שמו של האל מהמיתולוגיה הרומית- מרקוריוס. מרקוריוס מזוהה כסמל למהירות ולכן התוכנית נקראה על שמו. כמו כן, מרקורי הוא כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש וכתוצאה מכך הוא מקיף את השמש במהירות הגדולה ביותר, שזהו עוד סמל למהירות. התוכנית כללה כמה שיגורים: 20 שיגורים לא מאוישים, שתי טיסות תת מסלוליות וארבע טיסות מסלוליות מאוישות. התוכנית יצאה לפועל על ידי נאס"א. היא החלה לפעול בשנת 1959 ונמשכה עד 1963, המטרה המרכזית הייתה לשגר בן אדם למסלול המקיף את כדור הארץ. בתאריך 20.2.1962 הוגשמה מטרה זו כאשר ג'ון גלן הקיף את כדור הארץ בטיסת החלל המסלולית האמריקאית הראשונה, שנקראת מרקורי- אטלס 6.

ג'ון הרש גלן הבן נולד ב18.7.1921 ונפטר ב8.12.2016. הוא היה אסטרונאוט, טייס קרב ופוליטיקאי מהמפלגה הדמוקרטית. הוא היה האסטרונאוט האמריקאי השלישי שהגיע לחלל והראשון להשלים הקפה של כדור הארץ. כשהיה בן 77 הוא יצא למשימה בחלל וממשימה זאת הוא קיבל את התואר האסטרונאוט המבוגר ביותר בהיסטוריה.

מועד השליחה המתוכנן של גלן למשימה היה בנובמבר. אך המועד נדחה שוב ושוב: בהתחלה בשל בעיות טכניות ולאחר מכן בשל תנאי מזג האוויר שלא התאימו לשיגור. לבסוף, ב20 לבפרואר גלן שוגר לחלל במשימת מרקורי 6 כאשר מיליוני אנשים צופים בשיגור שלו מהטלוויזיה. גלן ביצע שלוש הקפות סביב כדור הארץ בזמן של 4 שעות, 55 דקות ו23 שניות. גלן תיאר מה שהוא ראה מהחלל: הוא תיאר סופת חול מעל אפריקה, סופת ברקים מלמעלה ואת אורות העיר פרת' (אוסטרליה) שהודלקו לכבודו. גן גם צילם תמונות של כדור הארץ ושל השקיעה הנראים מהחלל. ג'ון גלן גם דיווח על ההרגשה של להיות בחלל, לאמריקאים לא היה מידע על כיצד שהות בחלל, בתנאים של חוסר משקל על גוף האדם, תשפיע.

במהלך הטיסה היו לגלן כמה בעיות שהוא נאלץ להתמודד עימן: השליטה האוטומטית של כיוון הפניית החללית לא תפקד בצורה שבה הוא היה אמור וגלן היה צריך לשלוט בו ידנית- במהלך הטיסה, החללית נפרדה מהמשגר כמו שצריך, אך הייתה שגיאה באחת המערכות שגרמה לבזבוז יתר של דלק במהלך שינוי זווית הגישה. מהירות החללית במסלול הייתה 7,843 מטרים לשנייה. החללית התחילה את ההקפה הראשונה שלה כשכל המערכות פועלות כשורה. החללית חצתה את האוקיינוס האטלנטי, חלפה על פני האיים הקנריים ולאחר מכן על פני ניגריה. עד אז פעלו מערכות החללית ללא תקלות. אחרי שחלף על פני ניגריה, גלן היה צריך לקחת פיקוד על החללית, על מנת להפנות את חרטום החללית לכיוון תנועתה. כאשר התחיל זאת, הוא שם לב שהנתונים שהציגו המחוונים המורים על זווית הגישה של החללית אינם תואמים לזווית האמיתית של תנועת החללית שראה מחלון החללית. בכל מקרה, גלן היה מרוצה מכך שהוא עם הפנים קדימה ולא הפוך.

בנוסף, במהלך הטיסה התקבלה אזהרה שמגן החום של החללית רופף (אך מאוחר יותר התברר כי אזהרה זו הייתה אזהרת שווא)- התגלה כי יש בעיה עם חיישן השליטה על מערכת הנחיתה, חיישן הנקרא "מקטע 51". בהוואי הייתה תחנת מעקב אשר ביקשה מגלן לעדכן את מצב פרישת ערכת הנחיתה לאוטומטי. אם האור יידלק, ניתן יהיה לבצע את הנחיתה כאשר יש שמירה על מערך הנחיתה. כך גלן הבין שקיימת בעיה עם מגן החום, ושייתכן שהוא משוחרר. הנורה לא נדלקה וגלן דיווח שגם אין רעש ורעשים של התנגשות תוך כדי תמרונים (שהיו מופיעים אם מגן החום היה חופשי). תחנת הקרקע התלבטה על תוכנית הפעולה, חלקם חשבו שצריך לנתק את מערך מנועי הבלימה וחלקם חשבו שצריך לשמור עליו כדי לשמור שמגן החום יישאר במקומו. מנהל הטיסה, כריס קראפט, ומנהל המשימה וולטר ויליאמס החליטו בסופו של דבר לשמור על המערך. אחרי הנחיתה התגלה כי הבעיה הייתה בחיישן עצמו, התברר כי מגן החום ומערך הנחיתה היו מקובעים במקומם במהלך הטיסה.

למרות בעיות אלו, גלן עבר את הטיסה בשלום והצליח לעמוד במשימתו. בשעה 19:43 באוקיינוס האטלנטי, סמוך לבהאמה, לאחר השלמת שלוש הקפות נחתה החללית וספינת חיל הים האמריקני הוציאה אותה מהים.

כאשר גלן שב בחזרה לכדור הארץ לאחר משימתו בחלל, הוא הפך לגיבור לאומי: נערך מצעד חגיגי לכבודו בפני קהל עצום של ארבעה מיליון אנשים. במצעד גלן נסע ברחוב ברודווי בניו יורק בזמן שסרטי נייר הושלכו לעברו מגורדי השחקים. גלן גם נאם בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס האמריקני. העובדה שגלן הפך לגיבור לאומי גרמה לנשיא קנדי לתת הוראה לנאס"א לא לשלוח את גלן למשימות מסוכנות, כך נמנע מגלן לחזור לחלל. בנוסף, גלן הפך להיות ידיד קרוב של משפחת קנדי. הוא היה עם רוברט קנדי בקליפורניה בזמן רציחתו ובהלוויתו הוא היה אחד מנושאי הארון שלו, הוא גם העניק בשם ארצות הברית את הדגל המקופל לאלמנתו ובנו.

באמצע שנות ה90 גלן היה חבר בוועדת הסנאט לענייני הזדקנות. הוא החל להתעניין בהשוואה בין תופעות הקשורות להזדקנות לבין תסמינים שליליים שהתגלו אצל אסטרונאוטים שהיו בחלל במשך הרבה זמן. ההתעניינות הזאת גרמה לנאס"א להחליט על שליחת אסטרונאוט זקן במסע של מעבורת חלל, המטרה הייתה לבדוק את השפעות השהייה החלל על גוף זקן. גלן ראה את עצמו כמועמד מושלם למשימה הזאת. וכך, בגיל 77 גלן חזר לחלל בפעם השנייה. בטיסה, נערך ניסוי על גלן: נלקחו מגופו דגימות דם באופן קבוע אשר נבדקו במסגרת הניסוי. בטיסה היו ניסויים אשר תפקידם היה להשוות את התגובות הביולוגיות (בעיקר של תפקוד הלב) ביחס לאסטרונאוטים הצעירים יותר בטיסה. בנוסף, גלן היה אחראי על הצילומים במהלך הטיסה. כשהמעבורת עברה מעל מערב אוסטרליה, בעיר פרת' הדליקו אורות לכבודו כמו בפעם הקודמת. כאשר צוות המעבורת וגלן חזרו לכדור הארץ הם זכו למצעד נוסף בניו יורק שהיווה שיחזור למצעד שנערך לכבוד גלן 36 שנה לפני כן.

מאז משוגרים אנשים לחלל בכדי לבצע ניסויים פיזיקליים וביולוגיים בתנאים של אפס כבידה. חוקרים את כדור הארץ, האקלים, השפעות האדם על הסביבה ועוד מחקרים התורמים רבות למדע.

הישגיו של גלן כחלוץ בתחום החלל תועד בספר ובסרט "הצוות המובחר", לצד טייסי מרקורי נוספים. טום וולף, מחבר הספר, כינה את גלן "הגיבור האמתי האחרון שהיה אי פעם לאמריקה". בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב2012 לציון 50 שנה לטיסתו, גלן הגיב: "אני לא חושב שאני כזה". "אני קם כל יום ויש לי את אותן הבעיות שיש לאחרים בגילי. באשר לניתוח תשומת הלב שקיבלתי אשאיר את זה לאחרים".