ברוח החג הקרב ובא, חג הפסח, המבוסס על סיפור יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, בחרתי לכתוב על סרט ישן שראיתי, ואשר מבוסס על סיפור אמיתי, בו יצאה אישה מיוחדת במינה ממצב של מעין עבדות לחירות. שם הסרט "לא בלי ביתי". בסרט המצמרר מסופר על אישה בשם בטי מחמודי - אישה אמריקנית, שמוצאת את עצמה בסיטואציה קשה, בה היא כלואה באיראן ע"י בעלה, במנותק מביתה.
בטי נישאה לד"ר סייד בוזורג מחמודי, רופא ממוצא אירני, שגר בארה"ב, בשנת 1977.
לאחר הולדת בתם "מהטוב", ובזמן קרות המהפכות באיראן (חומייני), רצה הבעל ללכת לבקר את משפחתו באיראן ולהכיר להם את מהטוב, הבת.
בטי בתמימות הסכימה והשניים יצאו לחופשה באיראן שהיתה אמורה להימשך שבועיים בלבד. כבר בשלב הראשוני שלאחר נחיתת המטוס באיראן נחשפה בטי לתרבות והמנטליות הקשה באיראן, שהייתה שונה בהרבה מזו לה היתה רגילה בארה"ב.
בטי וביתה חיכו בקוצר רוח לסיום החופשה וחזרתן הביתה, אך ככל שהזמן עבר החזרה הביתה נראתה רחוקה יותר ויותר, ובלתי אפשרית. בטי הבינה שלבעלה אין כל כוונה לחזור לארה"ב. היא נאבקה והתחננה אך דבר לא עזר, הן הפכו לבנות ערובה המוחזקות על ידו וע"י בני משפחתו, וחוו אלימות מצידם.
בטי הבינה שהיא חייבת למצוא דרך לברוח. ביציאות המעטות שלה מהבית בה היתה מוחזקת, היא קיימה פגישות סודיות עם אחד המוכרים בשוק, שהסכים לעזור לה. בטי החלה לתכנן את הבריחה. אולם הקושי הגדול בכל תכניות הבריחה היה להציל גם את הילדה. בטי לא הייתה מוכנה לעזוב את ביתה בכל מחיר, כי הבינה שאם היא תישאר, היא תגדל לחיי עבדות והשפלה.
הרגשת הייאוש בסרט הייתה חזקה, לאחר שכל תכנית עליה חשבה בטי לא צלחה.
לאחר שנה של ייסורים והשפלות, התגלה קצה של תקווה - נוצרה תכנית שתוביל אותה ואת ביתה לתורכיה, ושם היא כבר תוכל להתחבר לסוכנות האמריקנית ולחזור הביתה.
בטי רקמה תכנית, בה היא נתנה לבני המשפחה לחשוב שהיא תטוס לבדה לבקר לכאורה את אבא שלה, אולם בפועל נמלטו השתיים והחלו במסע ארוך, מסוכן ומתיש, שבסופו הצליחו השתיים לחזור לארה"ב.
יציאה מעבדות לחירות לא חייבת להיות רק במובן של השתחררות משלטון מסוים אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, גם פרסונליות.
הסרט "לא בלי ביתי" הראה מצב "מודרני" לכאורה של יציאה מעבדות לחרות, שלצערנו נשים רבות מצויות בו גם כיום, בארץ ובחו"ל. הסיפור היה מסמר שיער, ותיאר בצורה מדהימה את האומץ והנחישות העצומים שהיו לגיבורה. סיפור הגבורה הזה נתן תקווה והשראה לנשים רבות המצויים במצבה.