בג"ץ עילת הסבירות

החודש ב-12 בספטמבר התקיים דיון חסר תקדים והיסטורי בבית הדין הגבוה לצדק לגבי עילת הסביות- אז בואו בואו נעשה קצת בדברים..

כתבה זו נשמעת אולי משעממת ולא רלוונטית אלינו הנוער אבל....

אני סבור שבמהלך השנה האחרונה שמעתם רבות בכל מיני מקומות את המושג עילת הסבירות ואת המושג בית דין גבוה לצדק (בג"ץ). כתבה זו נועדה להעשיר את הידע על שני הנושאים הבאים- מערכת השלטון בישראל ובמיוחד על הרשות השופטת ועל חוק עילת הסבירות שמטלטל את המדינה בחודשים האחרונים. לאחר שתבינו את שני הנושאים נבין בנוסף את הקשר ביניהם.

מהו תפקידו של בג"ץ ומהי עתירה לבג"ץ?

במדינת ישראל פועלת השיטה דמוקרטיה פרלמנטרית. בדמוקרטיה פרלמנטרית יש שלוש רשויות המרכיבות את השלטון. הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט העליון/ בג"ץ). בין שלוש הרשויות יש איזונים ובלמים כדי להבטיח את הדמוקרטיה.

אנחנו האזרחים בוחרים את נציגנו לכנסת ונציגי הכנסת בוחרים את הממשלה. לאחר הקמת הממשלה ישנה בכנסת קואליציה (חברי הסיעות התומכות בממשלה ולרוב חלק ממנה) והאופוזיציה (מתנגדות לקיום הממשלה).

לרוב, לקואליציה יש רוב בכנסת ולכן היא יכולה להעביר את המדיניות (הערכים) שלה בעזרת חוקים שיבססו אותה. ברוב המקרים הקואליציה מעבירה חוקים והם נכנסים לספר החוקים של מדינת ישראל.

ישנם מקרים שהקואליציה מעבירה חוקים שלדעת האופוזיציה ו/או תנועות חברתיות אחרות יפגעו בזכויות האדם ו/או בדמוקרטיה הישראלית. במקרים הללו התנועה/המפלגה שדעתם היא כזאת יכולה להגיש עתירה לבג"ץ במטרה שיפסלו את החוק. כלומר, לרשות השופטת יש את הרשות לפסול חוק שחוקק בכנסת. כמובן, בג"ץ פוסל חוק לפי חוות דעתם של השופטים.

אם לדעת שופטי בג"ץ החוק אינו סביר ויכול לפגוע בזכויות האדם ובדמוקרטיה הישראלית זכותם לפסול אותו. זהו אחד האיזונים החזקים שיש במדינת ישראל. העתירות לבג"ץ נבחנות על ידי הרכבים של שופטי בית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון ממונים על ידי הוועדה לבחירת שופטים המורכבת- משר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים.

כלומר, גם בוועדה לבחירת שופטים יש איזונים בין הרשויות השונות. לסיכום, לבג"ץ יש את הזכות לפסול חוקים שלדעת השופטים פוגעים במדינת ישראל.

(תמונה עדכנית של ההרכב המלא של בג"ץ בדיון על חוק צמצום/ביטול עילת הסבירות השבוע)

מהי עילת הסבירות?

עילת הסבירות במשפט אחד היא היכולת של בית המשפט לפסול החלטות של נציגי הציבור אם הן אינן סבירות. החלטה אינה סבירה היא בדרך כלל החלטה מאוד קיצונית. למשל, החלטה שנעשית מתוך ניגוד עניינים או שהוחלטה מתוך שיקולים זרים.

עילת הסבירות עוסקת בנושאים הבאים-

• מינויים פוליטיים

• הכרעות מדיניות

• בחינת שיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין.

במילים פשוטות, אם נציג ציבור ממנה פקיד ציבור שאינו סביר (לרוב פוגע בביטחון המדינה) בית המשפט העליון רשאי לפסול אותו, אם מתקבלת הכרעה מדינית הפוגעת בזכויות האדם בית המשפט העליון ראשי לפסול אותו ואם היועץ המשפטי לממשלה מחליט להעמיד/לא להעמיד אדם חף מפשע/אשם בצורה ברורה וקיצונית בית המשפט העליון ראשי לשנות את ההחלטה.

קצת היסטוריה...

עילת הסבירות החלה במאה ה-16 במשפט הציבורי הבריטי והיא נקראה "מבחן השכל הישר". גם אז עילת הסבירות אפשרה לבתי המשפט לבטא ביקורת שיפוטית על מוסדות השלטון והממשל. משנת 1917 ועד 1948 בריטניה שלטה בישראל (תקופת המנדט הבריטי) וישר לאחר מכן שקמה מדינת ישראל היא הקימה בית משפט ישראלי הדומה מאוד למשפט הבריטי. עילת הסבירות הייתה אחד מן הכוחות שמדינת ישראל העניקה לבית המשפט הישראלי בדומה למשפט הבריטי.

מהו חוק צמצום/ביטול עילת הסבירות?

ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין הציגה ב-4 בינואר 2023 את תוכנית הרפורמה/המהפכה המשפטית. בתוכנית כלולים כמה שינויים גדולים במערכת המשפט הישראלית. כגון, פסקת ההתגברות, שינוי הגדרתו של הייעוץ המשפטי לממשלה, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולבסוף ביטול עילת הסבירות.

לאחר חשיפת המהפכה/הרפורמה המשפטית החל גל מחאות ענק שנמשך עד היום ובינתיים נחקק חוק אחד מתוכנית המהפכה והוא..... ביטול/צמצום עילת הסבירות.

ב-11 ביולי 2023 נחקק בכנסת חוק "תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות)". חוק זה קובע כי בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, השרים וראש הממשלה. כלומר, ראש הממשלה, הממשלה והשרים יוכלו למנות מינויים פוליטיים קיצוניים ככל שיהיו ויוכלו להכריע הכרעות מדיניות הפוגעות במדינת ישראל.

לדוגמה- במידה והשר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר ימנה מנכ"ל, כשבעברו הורשע בעבירות טרור יהודי נגד התושבים הפלסטינים. בית המשפט העליון לא יהיה רשאי לפסול את מינויו מכיוון שהחוק אוסר על בית המשפט לעסוק בסבירות החלטותיהם של השרים. כלומר, השרים וראש הממשלה יוכלו למנות את מי שירצו גם אם הוא עלול לפגוע במדינה.

(תמונת סלפי של כמה מחברי הקואליציה לאחר שחוק צמצום/ביטול עילת הסבירות נחקק בכנסת, 11 ביולי 2023).

עתירה לבג"ץ והדיון בבג"ץ ב-12 בספטמבר

לאחר שהבנו מהי עילת הסבירות ומהו חוק צמצום/ביטול עילת הסבירות אנחנו יכולים להבין שחלק נרחב מהעם מתנגד לחוק שכזה וחושב שהוא יכול לפגוע אנושות בדמוקרטיה הישראלית ובביטחון המדינה.

כפי שקראתם בהתחלה, לראשות השופטת (בית הדין הגבוה לצדק) יש את הרשות לפסול חוק שלדעת השופטים קיצוני ושיפגע במדינת ישראל. גורמים רבים עתרו לבג"ץ נגד החוק ובהם התנועה למען איכות השלטון בישראל ולשכת עורכי הדין.

כפי שהבנתם מהמשפט הראשון בכתבה הדיון התקיים החודש ב-12 בספטמבר. דיון זה נחשב חסר תקדים והיסטורי מכיוון שבפעם הראשונה בתולדות המדינה בג"ץ דן בעתירה בהרכב מלא של 15 שופטים (בבית המשפט העליון יש 15 שופטים).

הדיון נמשך כ-13.5 שעות וכלל המון תוכן. במהלך הדיון הציגו העותרים את עמדתם ואת חששותיהם מהחוק שנחקק. הנאום המרכזי ביותר של העותרים היה הנאום של עורך הדין אליעד שרגא יו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל. עורך הדין הצהיר כי "מרגע כינון הממשלה אנחנו נמצאים במהלך שלם של הפיכה משטרית". בנוסף, נציג היועצת המשפטית לממשלה נאם והכריז כי "כבר נגרמה פגיעה בדמוקרטיה".

מהצד השני (הקואליציה) היו שני נאומים מרכזיים שבהם ה"נאשמים" התגוננו והאשימו את בית המשפט העליון במהומה. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן האשים את שופטי העליון בנקיטת עמדות פוליטיות " אם בית המשפט היה מכבד את שיקול הדעת של הרשויות האחרות ובעיקר את שיקול הדעת של הציבור לא היה צריך לתקן את חוקי היסוד".

בנוסף, סנגור הממשלה עורך הדין אילן בומבך תקף את מגילת העצמאות ושאל את שופטי העליון שאלה רטורית "בגלל ש-37 איש חתמו באופן חפוז בעל מגילת העצמאות זה מחייב אותי?".

לאחר 13.5 שעות, הדיון הסוער נסגר ופסק הדין יגיע בחודשים הקרובים. כשפסק הדין יגיע אנחנו נהיה פה כדי להסביר, להציג את הדעות ולהבין איך יכול להיווצר משבר חוקתי במדינה הקטנה והסוערת שלנו.

(שופטי בית המשפט העליון).