ארגון הסחר העולמי ופרשת דרייפוס

חודש ינואר זהו החודש הראשון של השנה החדשה, אשר כולנו תמיד רוצים שתהיה טובה יותר מזאת שלפניה ושואפים רחוק. בחודש ינואר התרחשו אירועים היסטוריים רבים, שעל שניים מהם ארחיב בכתבה זו. מה הוא ארגון הסחר העולמי ומי זה דרייפוס?- שירה טורג'מן יא4

ראשית אדבר על ארגון הסחר העולמי. ארגון הסחר העולמי נוסד ב- 1 בינואר 1995 בז'נבה שבשוויץ, ועד ליולי 2001 הצטרפו לשורותיו 142 מדינות. כיום בארגון זה נמצאות 164 מדינות מכל רחבי העולם וגם שטחי מכס עצמאיים.

ארגון זה היינו הארגון הכלכלי העולמי הגדול ביותר, ומטרתו לעודד סחר חופשי בין מדינות. הארגון מסייע להכנת הסכמי סחר בין מדינות, עוזר בסוגיות סחר שבמחלוקת, ומעמיד לרשותן של אזורים שונים בעולם ומדינות מתפתחות סיוע טכני ומקצועי בנושאי סחר.

ארגון הסחר העולמי בעצם היינו גורם המחליף את הסכמי גאטט והארגונים הנמצאים לצידו הינם הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית.

ארגון זה פועל בשלושה אופנים שונים:

• ניהול, תחזוקה ויישום ההסכמים הקיימים

• ייזום וניהול מסחרי בין המדינות החברות

• יישוב סכסוכי סחר בינ"ל בין המדינות החברות

הפעילות השוטפת במסגרת הארגון מתנהלת ב"אסיפה כללית" של המדינות החברות, וכן וועדות שונות.

עקרונות של ארגון הסחר העולמי- לארגון הסחר העולמי עקרונות בסיס אשר מייצבים את ארגון זה וגורמים לו להיות אמין, מסודר, הוגן ובעל רצונות לעזור למדינות:

העיקרון הראשון היינו מניעת אפליה. מניעת אפליה בארגון הסחר העולמי מתבצעת כאשר מדינה המעניקה הטבת סחר למדינה כלשהי, נדרשת להעניק את אותה הטבה לכל חברות על מנת לא ליצור הפליה אפליה בין מדינות שונות.

ארגון הסחר העולמי היינו ארגון המחייב שתהיה שקיפות. שקיפות זו מתבצעת כך שעל המדינות החברות מוטלת חובה לדווח לארגון זה על צעדי סחר בהתאם ובנוסף המדינות מחויבות להגיש לוח מחויבויות לתקרות מכסים ומגבלות סחר אחרות.

יתר על כן עוד עקרון חשוב היינו טיפול מיוחד למדינות מתפתחות. מדינות מתפתחות זוכות להקלות להצטרפות להסכמי ארגון הסחר העולמי. הן מקבלות אישור מיוחד להארכת משך יישום ההסכמים ובנוסף ראוי לציין כי אין קביעה של הארגון מהי מדינה מתפתחת אלא מדובר בהגדרה עצמית הנעשית על ידי כל מדינה.

ארגון הסחר העולמי פועל בקונצנזוס בקבלת החלטות. הארגון והוועדות הפועלות במסגרתו מקבלים החלטותיהם בהסכמת כל הצדדים. העיקרון האחרון של ארגון זה היינו היוצאים מן הכלל - כמו לכל הסכם או הסדר משפטי, גם כאן ישנם חריגים לעקרונות ולכללים שצוינו. יוצאי דופן אלו אלה מפורטים בצורה יסודית בהסכמי הארגון ומהווים חלק חשוב ממכלול ההסכמים.

למרות העקרונות והדברים הטובים שארגון הסחר מבצע כגון עזרה למדינות מתפתחות, ישנן ביקורות על ארגון זה.

ישנן ביקורות על ארגון הסחר העולמי. תחילה הכינוס הראשון של הארגון שנערך בסיאטל בשנת 1999 לווה בהפגנות ענק של אזרחים וארגונים המתנגדים לגלובליזציה- תהליך אשר ארגון הסחר העולמי חיזק אותו.

ההפגנות היו על כך שהחלטות הארגון מתקבלות ללא שקיפות כלל ובכך מונעות מאזרחים מידע ויכולת השפעה על עתידם הרחוק. יתר על כן, בכנס של הארגון שנערך ארבע שנים לאחר הכינוס הראשון, נעשה ניסיון לשתף ארגונים לא ממשלתיים, איגודים מקצועיים וארגוני איכות הסביבה בדיונים של ארגון הסחר העולמי , אך עדיין הוקפה העיר בגדרות ומחסומים, ונפרסו בה אלפי חיילים ושוטרים אשר מנעו מהם לבו ולהביע את דעתם.

נוסף לכך, טענה מרכזית נוספת כנגד ארגון הסחר העולמי היא, שהארגון עוזר בעיקר לתאגידים הבינלאומיים וכלכלות המערב ואינו דואג כלל לרווחת המדינות המתפתחות. ביקורת זו מסתמכת על הטענה שמדינות חלשות נרתעות משימוש במנגנון יישוב הסכסוכים משום שברצונן לשמור על יחסים טובים עם המדינות החזקות וכתוצאה מכך המנגנון משרת בעיקר את המדינות החזקות.

לסיום ארגון הסחר העולמי היינו ארגון המעודד את הגלובליזציה ומעודד סחר בין מדינות וגופים בעולם.

כעת אדבר על פרשת דרייפוס. אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי צרפתי הנאשם במכירת סודות צבאיים של צרפת המדינה בה שירת והיה אזרח לגרמנים. דרייפוס הועמד לדין בשנת 1894 למרות שלא היו עדויות ממשיות נגדו אלא רק בשל העובדה כי היה יהודי.

הוא היה נידון למאסר עולם, ונערך לו טקס משפיל ומזלזל שבו נשללו כל דרגותיו. משפט דרייפוס עורר סערה ברחבי צרפת, וגרם לכתבים רבים שאחד מהם אמיל זולא לפרסם מאמרים.

המאמר שלו נקרא בשם "אני מאשים", שבו האשים את הצבא ואת הממשל בעיוות דין. לאחר דיונים חוזרים טוהר שמו של דרייפוס סופית בשנת 1906, והוא זכה בדרגותיו בחזרה. המשפט זכה לעדים רבים, והשפיע על בנימין זאב הרצל ועל מקס נורדאו, שסיקרו את הפרשה עבור העיתונים בהם עבדו.

אך ב- 15 באוקטובר 1894 התייצב אלפרד דרייפוס לביקורת במשרד המלחמה. כאשר הגיע למשרד הממשלה הוא הובל למשרדו של ראש המטה הכללי, שם הוקרא לו כמה שורות ממכתב, ששימש להפללתו. הוא נעצר מיד באשמת העברת סודות צבאיים לגרמנים, נכלא בבית כלא צבאי, ונאסר עליו לקיים כל קשר עם משפחתו. מאוחר יותר, לאחר שבועות של בידוד ושל חקירות בלתי-חוקיות, הוא נשפט והורשע בבגידה.

ב-5 בינואר נאספו קצינים, פקידים רשמיים, עיתונאים ואורחים מוזמנים לטקס ההדחה הרשמי שלו. מעבר לשערים, צעק המון זועם: "מוות ליהודים".​ וב-5 בינואר התרחשה פרשת דרייפוס בו הדיחו אותו מן הצבא הצרפתי.

חודשיים לאחר מכן העבירו את דרייפוס לכלא באי השדים, הסמוך לחופי גיאנה הצרפתית באמריקה הדרומית. דרייפוס שהה בכלא זה ארבע שנים. הוא היה כלוא בתנאים לא-אנושיים וללא כל אפשרות למגע אנושי. אך בקיץ 1899 נערך לדרייפוס משפט נוסף. בשל מצבו הקשה והמעורער הוא זכה לחנינה מנשיא הרפובליקה והתאחד סוף-סוף עם משפחתו. שש שנים נוספות חלפו עד ששמו של אלפרד דרייפוס טוהר.​

פרשת דרייפוס גרמה להרצל- חוזה המדינה, להבין כי חייבים להקים מדינת לאום לעם היהודי. הרצל נולד בשנת 1860 ובגיל 18 פרש מלימודיו באוניברסיטה בשל האנטישמיות הרבה שהתרחשה ועסק בעיתונות. הרצל תמיד חשב כי הפתרון לבעיית היהודים ולאנטישמיות הרבה הינה הגירה או התבוללת. אך כאשר התרחשה פרשת דרייפוס הרצל הבין כי חייב למצוא ליהודים פתרון אחר שהיינו הקמת בית מולדת לעם היהודי.

פרשת דרייפוס היינה פרשה המעוררת כעס רב בקרב היהודים עקב העובדה כי דרייפוס נאשם רק בשל העובדה שהוא היה יהודי.