אסדת הגז- ההסכם עם לבנון

על כף המאזניים עומדת בימים אלו סוגיה סבוכה, ישראל ולבנון צפויות לחתום בקרוב על הסכם בנוגע לגבול הימי בין המדינות. על פי פרטי ההסכם, שתי המדינות התיישרו לפי ההצעה האמריקנית וקו הגבול יהיה קו האמצע בין הדרישות של הצדדים. ההסכם הוא סוגיה בעלת השפעה כלכלית, מדינית וכפי שאציין בהמשך, גם השפעה בפוליטיקה הפנימית בכל מדינה. הסוגייה הנדונה מעסיקה מאוד את האזור כולו בזמן האחרון. פוליטיקאים רבים יוצאים בהתבטאויות שונות שמשרתות אותם מבחינה פוליטית לקראת הבחירות הבאות.

ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, הגיב בביקורת חריפה על ההסכם המתגבש: "לפיד נכנע באופן מביש לאיומים של נסראללה, הוא נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק, ששייך לכם אזרחי ישראל. הוא עשה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם. ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטח ונכסים ריבוניים. אם המחטף הלא חוקי הזה יעבור זה לא יחייב אותנו". בתגובה אמר ראש הממשלה לפיד: "נתניהו, 10 שנים נכשלת בניסיון להביא את ההסכם הזה, לפחות אל תפגע האינטרסים הביטחוניים של ישראל ותסייע לחיזבאללה בהודעות חסרות אחריות".

ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם על מה נסב הוויכוח בעצם? ישראל ולבנון מתווכחות על שטח ימי בצורת, משולש צר וארוך, בגודל של כ-860 קמ"ר בקירוב. עד היום לא היה הסדר ימי בין המדינות מכיוון שלא היה בעל חשיבות למדינות. אך לאחר שהתגלה הגז הכל השתנה שהרי הוא בעל ערך כלכלי גדול.

העמדה הלבנונית היא שרוב מאגר קאנא שייך ללבנון, בעוד מבחינת ישראל, רוב מאגר קאנה נמצא בגבול הימי של ישראל. האמריקאים עזרו בהגעה להצעת פשרה. ההצעה של המתווך האמריקאי מותחת את הגבול בקו 23, (בהתאם לדרישה הלבנונית הראשונית) , שישראל קיבלה במלואה. היא עושה זאת באופן שישאיר את כל מאגר כריש בשטח ישראל, ואת רובו הגדול של שדה קאנא בשטח לבנון. הבליטה הדרומית של קאנא תישאר בידי ישראל, שאמורה לקבל תמורתה תמלוגים אם וכאשר יופק גז מהשדה. בנוסף, ככל הנראה, האסדה הלבנונית בקאנא תוצב כחמישה ק"מ מול האסדה הישראלית בכריש וזאת על מנת להרתיע את חיזבאללה מלתקוף את האסדות הישראליות (כולל במאגרים הדרומיים יותר: תנין, לוויתן ותמר), מאחר שכל פגיעה באסדה ישראלית תוכל להיענות מייד בפעולת תגמול נגד האסדה הלבנונית.

השאלה היא, למה בהסכם ישראל מוכנה לוותר על חלק ממאגר קאנא? אתם לא תופתעו אם אגיד שגם לסוגיה מהותית זו לאיראן יש קשר. לאיראן יש השפעה חזקה בלבנון בגלל המשבר הכלכלי בה. הם מספקים להם דלק. בעצם, הפקת גז לבנוני תייצב את מצב הכלכלה הלבנונית ותפחית את יכולת ההשפעה האירנית בלבנון ואת התלות שלהם באיראן. איראן היא איום משמעותי על ישראל וההשפעה שלה בתוך מדינה שגובלת בישראל היא מסוכנת מאוד, לכן ההסכם משרת את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. בישראל מקווים שהדבר יהווה פתח לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות ובהמשך, מי יודע, אולי שיתוף פעולה מדיני.

חלק מהאנשים סבורים שנעשו וויתורים משמעותיים שפוגעים במאגר כלכלי של ישראל ונכנעים בעצם לאיום חיזבאללה. לעומת זאת, אחרים רואים בהסכם דבר היסטורי בעל חשיבות רבה שלא גרר ויתורים מצד ישראל. אם תשאלו אותי, העמדה שכל צד תפס תלויה בסיטואציה הפוליטית שהוא נמצא בה (באופוזיציה/ בממשלה) וכמובן שהפוליטיקאים לא יפספסו הזדמנות לעשות סיבוב פוליטי לפני בחירות על חשבון סוגייה בעלת חשיבות רבה למדינה.