אנימציה: ממאבק להצלחה

כשאנו יושבים בקולנוע וצופים בסרט אנימציה, אין לנו מושג לגבי היקף העבודה הכרוכה ביצירתו של הסרט. מאחורי הסרטים באורך שעה וחצי, קיימת עשייה קשה ומפרכת במשך כמה שנים וזאת למרות שימוש בטכנולוגיה. השאלה הנשאלת, היא האם זה שווה את זה? האם כל העבודה הקשה שמשקיעים אנימטורים שווה את ההכרה והכסף שהם מרוויחים מהסרט? - שלי שכטר.

אנימטורים הם אנשים בעלי רגישות גדולה מאוד לשני דברים - ניואנסים וקרדיט. ככה זה כשעובדים במהלך כמה חודשים על תנועה של יד אחת בדמות אחת שמופיעה דקות ספורות בשובר קופות הוליוודי, רק כדי לראות את שמם ברשימת הקרדיטים בסוף. הרבה מאוד אמוציות יש בתעשייה הזו, שהפכה לאחד התחומים החשובים והמסקרנים בתחומים המשיקים לתרבות, אמנות ושיווק. מצד אחד, אנימציה מאפשרת ליצור פרסומות, קליפים, סרטים, תשדירי שירות וכל דבר אחר, באמצעות תוכנת מחשב ובדרך כלל עם צוות של יוצרים ספורים. מצד שני, זו עבודה קשה, שכדי לבצע אותה היטב דרושים כישרון, חריצות והרבה מאוד סבלנות. אף את הסרט ״מלך האריות״ שיצא לאחרונה בגרסה ״אמיתית״, נוצר במשך חמש שנים תוך שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה, ציור התמונות ועריכתן.

דוגמה לתעשיית אנימציה שהתחילה ממאבק ועכשיו מצליחה היא דיסני. אולפני האחים דיסני נוסדו לראשונה בלוס אנג׳לס בשנת 1923 והקריירה שלהם התחילה עם יצירת סדרת הסרטים הקצרים האילמים של "אליס בארץ הפלאות". בשנת 1932, חתמה דיסני על עסקה בלעדית עם ״טכניקולור״ למשך שנתיים אשר אפשרה אנימציות בצבע מלא, באותו הזמן, דיסני יצר את הסרט "פרחים ועצים" באמצעות טכנולוגיה זו. בשנת 1934, איגד דיסני כמה מעובדיו והכריז על תוכניותיו ליצור את סרט האנימציה הראשון שלו. ההכרזה לא התקבלה כל כך יפה ועובדיו הביעו חוסר אמון ברעיון וראו בו סיכון ואף פרויקט הסרט כונה "השטות של וולט דיסני". למרות זלזול תעשיית הקולנוע, דיסני המשיך ללא הפוגה עד ייצור הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", הכשרה רבה ופיתוח ניכר נדרשו ליצירת הסרט, מה שגרם לסטודיו להתרחב ולהעסיק עובדים נוספים. זה היה הסרט המרוויח ביותר של כל הזמנים באותן השנים.

כך, המשיכה דיסני ליצור עוד ועוד סרטי אנימציה ולצבור סכומי כסף שלא עולים על הדעת, כך, למשל, במרץ 2016 הופץ הסרט "זוטרופוליס". הסרט זכה להצלחה מסחרית עצומה עם הכנסות של מעל 900 מיליון דולר כבר בשבוע הראשון של ההקרנה, יחד עם זאת, זכה גם להצלחה ביקורתית עצומה. ב-6 ביוני הרוויח הסרט מיליארד דולר והפך לסרט האנימציה השני של אולפני ההנפשה של דיסני שהגיע לסכום זה, כמו כן זכה הסרט בפרס האוסקר לאנימציה המונפשת הטובה ביותר. "מואנה", סרט הרפתקאות ופנטזיה, יצא בנובמבר 2016. הסרט היה הצלחה מסחרית נוספת עבור הסטודיו, הרוויח מעל 600 מיליון דולר ברחבי העולם והיה מועמד לשני פרסי אוסקר.

ומה המצב בישראל?

כעת נמצאים בעריכה 4 סרטי אנימציה שעדיתים לצאת וזאת בנוסף לפריצות דרך אדירות כמו "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים", ששמו את ישראל על מפת האנימציה העולמית. בצד זאת, בישראל כמו בישראל, השוק קטן מדי ולא מעט אנימטורים מעבירים את פעילותם לחו"ל, אם זה בעבודה מול גורמים בחול או אפילו מעבר דירה לשם. את גלגולו של ענף האנימציה בישראל אפשר למקם דרך הביוגרפיה של האנימטור שרון גזית, מרצה בבצלאל. לקראת סיום השירות הצבאי פתח גזית את הסטודיו לאנימציה בסיבובו הראשון - "רק כשפתחתי את הסטודיו הבנתי כמה הדבר מסובך מבחינה טכנית, ממש משוגע. אז היינו עובדים על סרט ומחכים חודש עד שיחזור מפיתוח. הכול היה קשה, אבל מצד שני עם ציפייה מרגשת. אני אהבתי את המגע האישי, אז החלטתי לוותר והלכתי להיות ארכיטקט". ניתן להבין שבארץ אין תמיכה והכרה בתעשיית האנימציה.

למרות ההצלחה של תעשיית סרטי האנימציה בחו״ל, קרי דיסני, לצערנו, לא ניתן לומר זאת על ישראל. האם עלינו לעזור לקדם את הענף גם כאן? אנימציה היא סוג של אמנות אשר נהוגה בכל רחבי העולם. אסור לנו להניא את זה מלהופיע בישראל. התופעה של אנימטורים ישראלים העוזבים למצוא עבודה בחו״ל לא צריכה להתרחש. אנו צריכים לאפשר לתעשיית האנימציה הישראלית לצמוח ולפרוח. אמנות היא אמנות, ואסור לנו לעצור את זה מלהתרחש.