ועידת BRICS שהתרחשה אמש הפגישה כמה מן המנהיגים הלא- דמוקרטיים ופופוליסטים הבכירים ביותר בעולם, שלהם מטרה משותפת, רווח. במפתיע, הפציע מזכ"ל האומות המאוחדת בועידה זו. השאלה הגדולה העומדת לפנינו- האם גורטש הגיע על מנת לקדם את האינטרס של כלל האנושות? או שמא להכריז על שינוי משמעותי במדיניות הארגון.
ועידת BRICS 2024 שנערכה בקאזאן, רוסיה, הביאה לחיזוק הגוש הרב-מדינתי, אשר מייצג כיום אלטרנטיבה מעצבת לסדר העולמי המסורתי בראשות המערב. מדובר בכנס משמעותי ביותר, בו התאגדו מנהיגי המדינות החברות בגוש, כולל ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, יחד עם מדינות חברות חדשות שהצטרפו השנה – איראן, מצרים, אתיופיה ואיחוד האמירויות. כמו כן, נוספו 13 מדינות כשותפות בגוש, כמו קובה, אלג'יריה, אינדונזיה וטורקיה, דבר שהמחיש את משיכת הגוש עבור מדינות רבות בעולם, המחפשות חלופות לשיתוף פעולה כלכלי ופוליטי אל מול ההגמוניה של המערב.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום בוועידה הוא יצירת מערכת כלכלית שתאפשר למדינות BRICS להתמודד עם המערכת הפיננסית הבינלאומית הקיימת ולבסס עצמאות כלכלית גדולה יותר מהמערב. בוועידה הוצע לעבור לשימוש במטבעות מקומיים בעסקאות בינלאומיות, ובכך להפחית את התלות בדולר האמריקאי ובמערכות פיננסיות בינלאומיות כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. בנוסף, הוקמה "בורסת דגנים" בשיתוף מוסקבה שתאפשר סחר של מוצרים חקלאיים באופן מרוכז, צעד שנועד לסייע למדינות המשתתפות להבטיח ביטחון תזונתי ולהפחית את התלות בייבוא ממדינות מערביות.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, היה דמות בולטת בוועידה. נאומו נגע במספר סוגיות גלובליות מהותיות והיה עמוס במסרים של קריאה לשיתוף פעולה בינלאומי. גוטרש הדגיש את החשיבות של שותפות רב-צדדית להתמודדות עם בעיות עולמיות כמו שינוי אקלים, העמקת הפערים הכלכליים, המשברים במזרח התיכון ובמקומות נוספים כמו אוקראינה וסודן, והפיגור במימוש היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) שהציב האו"ם. הוא הביע את תמיכתו של האו"ם ביוזמות BRICS להקים מערך כלכלי עצמאי, שכן הוא סבור שמנגנוני הכלכלה הגלובליים הקיימים כיום מפלים מדינות מתפתחות ויש מקום לעדכנם ולהפוך אותם לשוויוניים יותר.
במישור האקלימי, הדגיש גוטרש את חשיבות ההתחייבות להקטנת פליטת הפחמן ויישום יעדי האקלים שנקבעו בוועידת האקלים הקרובה באזרבייג'ן . גורטש הצביע על כך שמדינות BRICS בעלות אוכלוסייה גדולה וכלכלות מתפתחות, נדרשות לקחת אחריות על שיפור והרחבת מאמצי המימון וההתמודדות עם שינוי האקלים.
מזכ"ל האו"ם בכנס בריקס ברוסיה צילום: אתר הוועדה המארגנת של ועידת בריקס
באופן המעיד על אינטרסים פנימיים, גוטרש נקט בקו עדין ביחס למלחמה באוקראינה. הוא התייחס לנושא אך נמנע מלגנות את רוסיה במפורש, במקום זאת קרא ל"שלום צודק בהתאם לאמנות האו"ם ולחוק הבינלאומי". דבריו נתקבלו בביקורת מסוימת על ידי גורמים במערב, כולל אוקראינה, שציפו ממנו לגישה תקיפה יותר, במיוחד לאור העובדה שרוסיה היא המדינה המארחת של הוועידה.
נוכחותו של גוטרש בוועידת BRICS, במיוחד בקאזאן ובנוכחות פוטין, עוררה תגובות מעורבות. באוקראינה ובמערב נטען כי השתתפותו בוועידה יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה לרוסיה ומדיניותה הנוכחית. אפילו נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, ציין במרירות את תזמון דבריו של גוטרש, שנאם ביום שבו נחגג יום האומות המאוחדות. ביקורת זו מבטאת את המתח הגובר בין האו"ם לבין המדינות המערביות בכל הנוגע לאופן ההתמודדות עם רוסיה.
בנוסף, קיבל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ביקורת משמעותית על החלטתו להיפגש עם נציגים מאיראן ולדון עמם, חלק מביקורת כללית יותר על כך שנראה שהוא מתמקד יותר בקידום דיאלוג עם גורמים כמו רוסיה ואיראן מאשר בהשתתפות במאמצים הדיפלומטיים של המערב. החלטתו להיפגש עם מנהיגים של מדינות המעורבות בסכסוכים בינלאומיים, כמו איראן ורוסיה, נתפסה על ידי מבקרים במערב – במיוחד באוקראינה – כ"בחירה בעייתית" אשר עלולה לערער את האמינות של האו"ם ואת מטרותיו לקידום השלום והביטחון הגלובלי.
הביקורת על גוטרש התגברה כאשר הוא דחה את הזמנת אוקראינה להשתתף בוועידת שלום עולמית בשווייץ מוקדם יותר השנה. במהלך כינוס זה, כ-90 מדינות גינו את הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך גוטרש לא השתתף. לאחר שנודע כי הוא בחר להיענות להזמנתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לוועידת BRICS בקאזאן, העלתה אוקראינה טענות שגישה זו אינה מקדמת את השלום ואף עלולה לפגוע במוניטין של הארגון הבינלאומי, אשר אמור להישאר ניטרלי ובלתי-תלוי.
בעוד שגוטרש מנסה לייצג עמדה ניטרלית שמקדמת דיאלוג גלובלי, רבים רואים בכך חוסר עקביות כאשר מדובר במקרים של הפרת זכויות אדם או מעורבות במלחמות, במיוחד כאשר אחד מהצדדים נמצא בתהליך של תקיפת מדינה אחרת.
מעבר לביקורת, יש לציין כי הצגת המסרים של גוטרש בוועידת BRICS עשויה גם לתרום לעיצוב מחודש של סדר היום הגלובלי, שבו מדינות כמו ברזיל, הודו וסין מהוות שותפות מרכזיות למאמץ לשינוי כללי המשחק הכלכליים העולמיים. אם בעבר BRICS נחשבה לארגון שולי, כיום היא מייצגת יותר ממחצית האוכלוסייה העולמית ומביאה להשפעה רבה על מערך הסחר הגלובלי. יש הרואים בכך סימן למעבר מעולם שבו ארה"ב ואירופה מובילות, לעולם רב-קוטבי שבו גם מדינות המזרח והדרום הגלובלי קובעות את סדר היום.
הוועידה הבהירה כי BRICS אינה רק ברית כלכלית, אלא גוש עם חזון פוליטי שאפתני. המדינות החברות בגוש הביעו בוועידה עניין בשינוי המנגנונים הפיננסיים הקיימים והקמת מערכת פיננסית שתשרת טוב יותר את מדינות הדרום הגלובלי. אחת הדוגמאות לכך היא יוזמותיהם להרחבת השימוש במטבעות לאומיים בסחר בינלאומי, מהלך שמפחית את התלות בדולר ובמערכות מערביות. באמצעות מנגנונים כמו בורסת הדגנים, החברות מקוות להבטיח את הביטחון הכלכלי והחקלאי של מדינותיהם, תוך שיתוף פעולה הדדי.
בסיכומו של דבר, תפקידו של אנטוניו גוטרש בוועידת BRICS 2024 שיקף את האיזון הפסול והמורכב שבו נמצא האו"ם כיום, בין המשיכה לארגונים בעלי עוצמה כלכלית, לבין מטרתו הבסיסית של השמירה על זכויות האדם ושמירה על השלום העולמי. גוטרש הציג את BRICS ככוח שמסוגל לשנות את פני המערכת הבינלאומית, אך, כצפוי נמנע מלהביע את דעתו בנושאים שנויים במחלוקת, כמו הסכסוך באוקראינה, והצורך בשלום בכל האזורים המורכבים בעולם. המהלכים והתהליכים שנידונו בוועידה, כמו השימוש במטבעות לאומיים ושינוי מנגנוני הסחר והביטחון התזונתי, עשויים להשפיע רבות על הכלכלה העולמית בשנים הבאות ולהעצים את מעמדו של BRICS כחלופה לשיתוף פעולה בינלאומי.
האם BRICS תוכל להפוך לכוח ממתן בשוק העולמי שיתחרה במוסדות המערביים הגדולים, או שהיא תשמש בעיקר ככלי לפוליטיקה בינלאומית ולריכוז השפעה אזורית? תשובה לשאלה זו תלויה בכמה גורמים: המשך יכולתן של המדינות החברות לפעול כגוש מלוכד, שיתוף הפעולה מול המערב, ובמיוחד השפעתם על מוסדות בינלאומיים קיימים.
גורמים רבים בעלי השפעה,עושים מאמצים גדולים (ומחשידים) להציג את BRICS כ-ארגון כלכלי. בעיקר גורמים שמוצצים חלב מכולם ממהרים להציג את BRICS כחלופה למערב המנותק, כארגון תמיכה אמיתית למדינות ה"מתפתחות". אני חושב ש-כש-תבינו מדוע הודו הצטרפה לארגון - תבינו גם את אופי הארגון.