top of page

איך שדות תעופה מרוויחים כסף?

גיא איזנבאום

גיא איזנבאום

אחרי שנתיים של משבר הקורונה, כל הזמן אנו שומעים בחדשות על חברות התעופה, על מחירי הטיסות הגבוהים, ועל הביקוש שלא מפסיק לעלות ובתוך השיח- שדות התעופה. שדות תעופה הינם מוקדי פעילות שבהם עוברים מיליוני נוסעים מידי יום, מחזיקים אותנו "בני ערובה" בכל מה שקשור לקניות. קונספירציה או סתם מזימה עסקית?


כל מי שנוסע, כבר מתכנן את התחלת הטיול בנחיתה בדיוטי פרי, שם כבר מתחילים להרגיש את החופשה ולהריח חו"ל. אולם, בעוד אנו ממוקדים בחופשה ובדיוטי פרי, מעטים מאיתנו עשויים לעצור ולחשוב כיצד שדות תעופה באמת מרוויחים מאיתנו כסף. האמת היא ששדות תעופה הם עסקים מורכבים שמייצרים הכנסות ממגוון מקורות, כולל חברות תעופה, שוכרים ונוסעים. במאמר זה, נחקור כיצד שדות תעופה מרוויחים כסף ואיך פסיכולוגיה נכנסת לתמונה.

שדות תעופה מרוויחים כסף בעיקר מחברות תעופה, שמשלמות עמלות עבור נחיתה, חניה, עמלת נוסע ושירותים אחרים. עמלות אלו יכולות להשתנות בהתאם לגודל המטוס ולמשך הזמן שהוא שוהה על הקרקע. בנוסף, שדות תעופה עשויים לגבות עמלות מחברות התעופה עבור השימוש במתקנים ובתשתית של נמל התעופה. עמלות אלו יכולות לכלול דברים כמו טיפול בכבודה, תדלוק ושירותי תחזוקה.

מקור הכנסה נוסף לשדות תעופה הוא מדיירים, כגון חנויות, מסעדות ועסקים אחרים הפועלים בתוך שדה התעופה. עסקים אלו משלמים שכר דירה לשדה התעופה, מה שיכול להוות מקור הכנסה משמעותי. שדות תעופה עשויים גם לייצר הכנסות מפרסום ומחסויות, כגון הצגת פרסומות ברחבי שדה התעופה או מכירת זכויות לשמות של אזורים או מתקנים מסוימים.

לנוסעים יש גם תפקיד מכריע ביצירת הכנסות לשדות התעופה. שדות תעופה רבים גובים עמלת מתקן לנוסע, הנכללת בדרך כלל בעלות כרטיס הטיסה. עמלה זו משמשת למימון פרויקטים תשתיתיים ושיפורים בשדה התעופה, כגון בניית טרמינלים או מסלולים חדשים.

אז איך הפסיכולוגיה נכנסת לתמונה כשמדובר בהכנסות משדה התעופה? להרבה אנשים טיסה הינה חוויה כזו שאמורה לייצר זכרון מתוק, לחלק הינא לחוצה ומלחיצה ושדות התעופה אמורים לספק מענה לכלל הנוסעים. לספק חווויה מרגיעה, מתוך מחשבה על חווית הנוסע, במטרה ליצור סביבה יעילה ומהנה כאחד. משמעות הדבר היא ששדות תעופה משלבים לרוב עקרונות פסיכולוגיים בעיצוב ובפריסה שלהם כדי לעזור לנוסעים להרגיש יותר נינוחים. לא רק זה, כבר בעיצוב, בחלל ואף בתחושה, הוא למעשה מעודד את הנוסעים לקנות ולצרוך, אפילו מבלי באמת שיהיה צורך אמיתי לדבר. החל מרכישת מזון, כשאנחנו לא באמת רעבים, או סתם פרטים שאין בהם כל צורך או שימוש. כלומר, ההנחה היא שברגע שאנו שוהים בשדה התעופה, פסיכולוגית, אנו יותר "רעבים" לקניות", דבר שמשרת היטב את שדות התעופה. שדות תעופה עשויים גם להשתמש בטכניקות פסיכולוגיות כדי לעודד נוסעים להוציא כסף. לדוגמה, "דיוטי-פרי" רבים ברחבי העולם ממוקמים בין הכניסה לשערי היציאה כך שחייבים לעבור בהם וזה מפתה המון אנשים שלא תכננו לקנות כלום לבזבז עוד כסף. בנוסף, שדות תעופה עשויים להשתמש ברמזים עדינים, כמו ריח של מאפים טריים או צליל של מוזיקה, כדי ליצור אווירה מזמינה יותר ולעודד את הנוסעים לבלות יותר זמן בבזבוז כסף בשדה התעופה.

עוד בחווית בתחום יצירת החוויות, שדות תעופה רבים משתמשים באור טבעי ובשטחים פתוחים כדי ליצור תחושת רוגע ולהפחית את רמות הלחץ. זה יכול להיות חשוב במיוחד עבור נוסעים שעשויים להיות חרדים לגבי טיסה או נסיעה באופן כללי. בנוסף, שדות תעופה עשויים לשלב אלמנטים של טבע, כגון צמחים או תכונות מים, כדי ליצור סביבה מרגיעה יותר.

יתר על כך, שדות תעופה עשויים להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את חווית הנוסע ולהגדיל את ההכנסות. לדוגמה, שדות תעופה רבים מציעים כיום אפליקציות סלולריות המאפשרות לנוסעים להזמין אוכל ושתייה מהטלפונים שלהם ולקבל אותם ישירות אל השער שלהם. זה לא רק הופך את חווית הנוסע לנוחה יותר, אלא גם מייצר הכנסה נוספת לשדה התעופה לדייריו.

לסיכום, שדות תעופה הם עסקים מורכבים שמייצרים הכנסות ממגוון מקורות, כולל חברות תעופה, שוכרים ונוסעים. אמנם זרמי ההכנסות עשויים להיות שונים, אך המטרה הסופית היא זהה: ליצור חווית נוסע חיובית ולייצר הכנסות לשדה התעופה ולבעלי העניין שלו. זה דורש הבנה עמוקה של הפסיכולוגיה וכיצד ניתן להשתמש בה כדי לשפר את חווית שדה התעופה לנוסעים ולעודד אותם להוציא כסף.



Comments


bottom of page