אחרי שנים של אפליה: קהילת הלהט״ב יכולה לתרום דם!

במשך שנים רבות נאבקת הקהילה הגאה באיסור על תרומות דם גברים מהקהילה כתוצאה מחשש ממחלת האיידס. סוף סוף אחרי שנים רבות של אפליה ודעה קדומה הוסרו ההגבלות בנושא. -תמרה בייליס יב2

מאז גילוי מחלת האיידס חל איסור על תרומות דם של גברים הומוסקסואליים. למרות שאיסור זה מגיע ממקום של דעות קדומות, מכיוון שאנו יודעים שגם אנשים סטרייטים יכולים לחלות בנגיף האיידס, האיסור עדיין נשאר במשך שנים רבות. כתוצאה מכך הוא חיזק את האפליה נגד הקהילה הגאה ורק אחרי שנים רבות של לחימה נגד איסור ב 19 לאוגוסט 2021 הוסר האיסור לגמרי על ידי שר הבריאות ניצן הורוביץ. השר ציין כי ״אין הבדל בין דם לדם״ ואת חשיבות הצעד הזה לקהילה הגאה בציוץ בבוקר של אותו יום. השינוי בנוגע לאיסור הגיע למשרד הבריאות הישראלי אחרי שינויים דומים במדינות אחרות ברחבי העולם. שינוי זה לא רק פותח אופציות נוספות לתורמי דם היא מכחידה דעות קדומות וסטריאוטיפים שרודפים את הקהילה הגאה במשך שנים עקב האיסור.

איסור זה קיים כבר משנת 1977, האיסור הוצב כתוצאה מחשש להידבקות בנגיף האיידס שבשנים אלה היה מזוהה אך ורק עם הקהילה הגאה, כלומר רק מי שהומוסקסואל נידבק במחלה. למרות שחששות אלה היו רלוונטיות בסוף שנות ה-70׳ בגלל שיעור גבוהה של נשאי איידס בקרב הקהילה כיום האיסור לא בהכרח צודק או רלוונטי. הסטיגמה הזו מצטרפת לרשימה ארוכה של סטיגמות קשות ומזלזלות שהקהילה מזוהה איתה. אחרי כמה שנים שהקהילה גדלה והתגבשה היא החליטה לטפל באיסור זה שגרם להם להרגיש אפלייה והשפלה, להילחם באיסור לתרום דם ולהתחיל הסברה בנושא על מנת לגייס עוד ועוד אנשים למאבק.

ראשית, חברי התנועה ״הצבעים שלנו״ יצאה למסע הסברה בשנת 2003. חברי התנועה הגיעו למוקדי התרמה של מד״א ועודדו אותם למחוק את הסעיף בשאלון של מד״א שאותם חברי הקהילה צריכים לסמן במידה ומחליטים לתרום דם, דבר שהוביל לזריקה של תרומות הדם. המעשה של התנועה ערער את נציגי מד״א שהחליטו לראשונה מזה 36 שנים לשבת ולדבר עם נציגי הקהילה הגאה בנושא ולבצע שינוי.ובכל זאת השינוי שבוצע היה מינורי ולא סיפק את חברי הקהילה שלא הפסיקו להיאבק לשוויון בנושא.10 שנים לאחר מכן הנושא שוב עלה על הפרק כאשר שרת הבריאות בשנת 2013 יעל גרמן שאמרה שתבחן מחדש את הנושא וכך חשפה את הנושא לעיני הציבור הרחב.

חמש שנים לאחר מכן ב 2018 משרד הבריאות לקח צעד קדימה והחליט להוריד את האיסור על תרומת דם לגברים מקהילת הלהט״ב. אך שינוי זה לא היה מלא, אמנם משרד הבריאות אפשר חברי הקהילה לתרום דם אבל הדם שיתרמו לא ישמש כתרומה ישירה של לחולים אלא תרומת פלזמה של הדם. צעד זה הראה את התקדמות המאבק אבל עדיין צמצם את האפלייה.

למרות כל ההסברה של הקהילה ישנם עדיין מתנגדים שמתעקשים על כך שהאיסור ישאר על מנת לשמור על בריאותם. למשל מנהלת בנק הדם אילת שנער טוענת כי היא ״מודאגת משיעור הנשאות בקהילת הלהט"ב״, היא ועוד אנשים רבים מסתכלים על הסטטיסטיקה שבדבר וטוענים ששיעורי ההדבקה אמנם ירדו מסוף שנות ה70׳ אבל הם עדיין גבוהים ביחס לשאר האוכלוסייה ולכן יש לקחת את זה בחשבון. יש שיגידו שטענה זו שנויה במחלוקת ובעצם נובעת ממקום של הומופובי ולמרות זאת יש אנשים רבים שמחזיקים בדעה זאת אפילו כיום בעידן של ״הפוליטיקלי קורקט״. כמובן שדעה כזו יכולה לבוא ממקום הומופובי, ואלו יש אנשים שרואים את הנתונים ולא יכולים להתעלם מהאמת שמוצבת מול עיניהם.

לבסוף אחרי שנים של מאבק בסטריאוטיפים, אפלייה ודעות קדומות קהילת הלהט״ב ניצחה במערכה זו במלחמה לשוויון. סוף סוף משרד הבריאות שבראשו שר הבריאות ניצן הורוביץ חבר ותיק של הקהילה הגאה הוריד את האיסור, ובשנת 2021 אחרי 54 שנים כלל החברה יכולה לתרום דם ללא הבדל של נטייה מינית. אין ספק שביטול האיסור על תרומות הדם הוא צעד שכולם מרוויחים ממנו. האיסור שהיה לא רק הגדיל נתן הצדקה להפלות את הקהילה הגאה אלא גם מנע מהמון אנשים לקבל את תרומות הדם אליהם הם כל כך זקוקים. האיסור שהגיע ממקום של בורות בנושא כיום אינו רלוונטי ולכן צעד זה משרד הבריאות היה בלתי נמנע, הרי חוץ מדעה קדומה משנות ה 70 אין הבדל אמיתי בין דם של גברים להט״בים לבין דם של גברים סטרייטים.