אונר״א ואיך תשפיע הבחירה להפסיק את פעילותה בישראל - עידו עמיאל י׳2

ב 28 באוקטובר חוקק חוק בכנסת ישראל, המבטל את ההסכם מ 1967, שאיפשר לאונר״א, סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו״ם, לעבוד בישראל. אונר״א מהווה חלק מרכזי מהמציאות ההומניטרית במזרח התיכון מאז הקמתה. וסביר כי השיח סביבה ועתידה, ימשיכו להיות נושא חם במחלוקות הפוליטיות בין ישראל לפלסטינים ובקרב הקהילה הבינלאומית.

אונר״א (סוכנות הסעד והעבודה של האומות המאוחדות לפליטי פלסטין במזרח התיכון) היא גוף שהוקם בשנת 1949 מטעם האו״ם במטרה לספק סיוע הומניטרי, חינוך ובריאות לפליטי פלסטין שנגרמו בעקבות מלחמת 1948. הסוכנות, ששירותיה חלים על מיליוני פליטים פלסטינים, פועלת בעיקר בלבנון, סוריה, ירדן ובשטחים הפלסטיניים. עם הזמן, אונר״א לקחה על עצמה תפקידים נוספים, והפכה לשחקן מרכזי במערכת ההומניטרית במזרח התיכון.

אונרא אחראית על מספר תחומים:

1. סיוע הומניטרי: הסוכנות מספקת מזון, מים, דיור וטיפול רפואי לפליטים.

   
   

2. חינוך: אונר"א מפעילה יותר מ–700 בתי ספר יסודיים ו על-יסודיים במחנות פליטים פלסטיניים בעולם. מתוכם 284 בתי ספר ברצועת עזה, בהם לומדים יותר ממחצית ילדי הרצועה,ובאיזור יהודה ושומרון.

   
   

3. בריאות: שירותי בריאות ראשוניים ניתנים במרכזים רפואיים המנוהלים על ידי הסוכנות.

4. תוכניות נוספות: אונר"א מספקת שרותי בנקאות למיעוטי יכולת, כולל מחלקה שעוסקת במתן הלוואות לעסקים קטנים, ופרויקטים של תשתיות בעיקר במחנות הפליטים. 

חבילות מזון מאונר"א מובלות ע"י עזתים

בעשור האחרון מעמדה של סוכנות אונר״א נשחק, במקביל לצמצום הקשב של הקהילה הבינלאומית למזרח התיכון. העניין בסכסוך הישראלי־פלסטיני פחת, ואת מקומו תפסו השפעת אי־היציבות האזורית על הטרור העולמי וגלי ההגירה לאירופה. 

וכך, בעיני חלק מהמדינות המערביות נעשתה אונר"א מפתרון לבעיה. לדוגמה, בשנת 2011 הודיע שר החוץ ההולנדי שממשלתו תבחן את תרומתה לאונר"א, ובמאי 2018 טען שר החוץ השוויצרי כי אונר"א נהפכה לחלק מהבעיה משום שהיא ממשיכה לתחזק את מחנות הפליטים ואת זכות השיבה במקום לפעול לשילובם במדינות שבהן הם חיים. וכך, אונר״א מתמודדת עם אתגרים רבים, כולל חוסר תקציב, מתחים פוליטיים והזנחה של הסוגיה הפלסטינית בקהילה הבינלאומית. 

גם בישראל, במהלך השנים האחרונות, ובעיקר לאחר מתקפת ה 7 באוקטובר, נושא אונר״א הפך לשנוי במחלוקת. ב 24 ביוני השנה, ניצולי ומשפחות קורבנות מתקפת הטרור של ה 7 באוקטובר הגישו תביעה בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית, המתעדת יותר מעשור של הונאה ושחיתות לכאורה, בסיוע הכספי לרצועת עזה, שחולק באמצעות האו"ם. התביעה סיפקה ראיות על האופן שבו אונר"א הובילה מבצע הלבנת כספים בשווי מיליארד דולרים שמימן את חמאס, תוך צמצום משמעותי של הסיוע ההומניטרי שסופק לתושבי עזה ומילוי תפקיד מפתח במתקפת 7 באוקטובר. עוד אמרו כי אונר"א "חיזקה את חמאס, העבירה לו כספים ומימנה את הרציחות של כל קורבנות 7 באוקטובר". בנוסף נטען כי מתקני אונר"א ובתי ספר בתוך הרצועה שימשו לאחסון נשק וכנקודות כניסה ואספקה למנהרות ולבונקרים. מרכז הפיקוד והשליטה של חמאס לטבח היה ממוקם ישירות מתחת למטה אונר"א בעיר עזה, והשתמש בחשמל ובשירותים אחרים מהמתקן לתיאום טרור במהלך המתקפה. עוד נטען בתביעה שאונר"א נתנה לחמאס לשלוט בכל מערכות החינוך שלה, כך שספרי לימוד עם חותמת האו"ם לימדו דקדוק באמצעות כתיבת משפטים כגון "אבצע ג'יהאד לשחרור המולדת" ו"אזין את המולדת בדמי" ואף לימדה לעתים קרובות את ילדי עזה לספור באמצעות מניית החללים שנהרגו באינתיפאדה בשנת 2014. מוקדם יותר השנה, ישראל העבירה לאו״ם רשימה של מאה עובדים באונר״א שהם פעילי חמאס, אך למעט תשעה עובדים שצוות הבדיקה של האו״ם קבע שהיו מעורבים בטבח השביעי באוקטובר, לא נעשה דבר. יתרה מכך, האו"ם, בתמיכת משרד המשפטים האמריקני, טען במסמך רשמי לבית המשפט בארה"ב כי לעובדי אונר"א שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר יש חסינות מפני תביעה.

לאור הנאמר לעיל, ב 28 באוקטובר השנה, עבר חוק להפסקת פעילותה של אונר״א בישראל. כך שאונר״א לא תוכל להפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטח הריבוני של מדינת ישראל וכך למעשה פעילותה של אונר"א במזרח ירושלים תופסק וסמכויותיו של הגוף יעברו לאחריותה ולשליטתה של ישראל. 

המהלך להוציא את אונרא מהחוק עורר התנגדות רבה, גם בישראל, אך בעיקר מחוצה לה. תומכי אונרא טוענים כי הסוכנות חיונית לסיוע הומניטרי וליציבות באזור, וכי ביטול שירותי הסוכנות עשויים להוביל להחרפת המצב ההומניטרי בקרב הפליטים, עם עלייה בעוני, רעב ומחלות. יש המאמינים כי צעדים כאלה עלולים להגביר את המתיחות בין ישראל לפלסטינים ולפגוע במאמצי השלום. בנוסף, היות ומדינות רבות תומכות באונר״א ופעילותה, יש הסוברים כי הוצאתה מהחוק עשויה לשנות את יחסי הכוחות בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית. כמו כן קיים חשש כי תהליכים פוליטיים אלה עשויים להעלות את המודעות לבעיית הפליטים הפלסטינים ולחזק את התמיכה במאבקם.

אונר״א מהווה חלק מרכזי ואינטגרלי מהמציאות ההומניטרית במזרח התיכון. המחלוקות סביב פעילותה והוצאתה מהחוק בישראל מצביעות על מתחים עמוקים בין צרכים הומניטריים לבין מציאות פוליטית מורכבת. בשעה שהקהילה הבינלאומית מתמודדת עם אתגרים רבים במזרח התיכון, העתיד של אונר״א ושל הפליטים הפלסטינים נשאר בלתי ברור, שכן סביר שיתעורר קושי באספקת שירותי חינוך, בריאות ורווחה, כמו כן ניתן להניח שהמתיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית יגבר עקב המהלך להוצאת אונר״א מהחוק ושהעומס על המערכות הישראליות יגדל, כיוון שישראל תצטרך לספק בעצמה את השירותים שאונר״א סיפקה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמוסדות באונר״א ועובדים מטעמה לקחו חלק במתקפת הטרור על ישראל ב 7 באוקטובר כך שניתן להבין שהמצב באזור מורכב מאוד, והשינוי במעמדה עלול להשפיע בדרכים בלתי צפויות.

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מציג הוכחות למעורבות של עובדי אונר"א בטבח של השבעה באוקטובר במהלך דיון של מועצת הביטחון של האו"ם