שמש בגבעון דום - ואף על פי כן נוע תנוע

הנס המקראי והמהפכה המדעית.

מי לא ראה את הנוף מהחלון של האוטו בדרך לירושלים, אחרי שעולים על כביש 1, ועוברים את נמל התעופה. בין גבעות השפלה, הרי בנימין והכביש לירושלים חוצים בעמק רחב וירוק, עמק איילון. כיום ניתן לטייל בעמק ולמצוא בו אתרים רבים כגון מנזר השתקנים, מיני ישראל, יד לשריון במשטרת לטרון, פארקים ועוד. אך העמק הפסטורלי הזה לא תמיד היה מקום כל כך שליו. במלחמת העצמאות נערכו בו קרבות רבים בין כוחות צה"ל וחילות הלגיון הירדני בשל שליטתו על הדרך לירושלים. לטרון לא נכבשה במלחמה והיה ללשון ירדנית מוקפת משלושה כיוונים בשטח ישראלי. חלקים מעמק איילון היו שטח הפקר, שטח שאין עליו שליטה בפועל, בין ישראל וממלכת ירדן.

מספר שנים לאחר המלחמה החלו חקלאים ירדנים לעבד חלקות אדמה קטנות בתוך העמק. גם ישראל נכנסה מהצד הדרום מערבי עם כלים חקלאיים כבדים לעבד שטחים בצד שלה, אירוע זה קיבל את השם "מלחמת הטרקטורים". במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את העמק מידי הירדנים וסיפחה אותו לשטחה. אבל החיבור של עמק איילון לעם ישראל לא התחיל במאה העשרים. הסיפור שלנו על הנס הגדול ביותר שקרה אי פעם התרחש בתקופת הברזל, ליתר דיוק, ב-ג' בתמוז ב'תפ"ח.

ספר יהושע, מכיל סיפור מקראי על מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון, מלחמה בין עם ישראל והכנענים. מלחמה שהסתיימה בנצחון ישראלי, שכלל את כיבוש יהודה, הנגב וארץ גושן. מלכי כנען החליטו לא לקיים יחסי ידידות עם בני ישראל. למרות זאת, באו הגבעונים וכרתו ברית עם בני ישראל. הכנענים חששו שהשמועה של הברית תייצר רוח תבוסתנות בקרב הכנענים, שהרי אנשי גבעון היו גיבורים, ולכן החליטו להבהיר בצורה חד משמעית שברית עם ישראל תגרור לבן הברית הגבעוני של ישראל תוצאות קשות: כבוש עירו על ידי שאר מלכי כנען. אדני צדק מלך ירושלים החליט לגייס עוד ארבעה מלכים (מלכי חברון ירמות לכיש ועגלון) מהאזור וביחד צרו על גבעון. מכיוון שהגבעונים לבדם לא היו חזקים מספיק כדי להילחם בחמשת המלכים, הגבעונים מימשו את בריתם עם ישראל וביקשו לגייס את עם ישראל לעזרתם. עם ישראל, שהיה אז בגלגל, הגיע לגבעון במהירות והפתיע את האויב. הבהלה יצרה מהומות והמצור נפסק.

הצבא הכנעני הגדול נמלט דרך מורד בית חורון לעזקה ומקדה. במורד ניתך עליהם מטר של אבני ברד שהרג יותר מהאנשים שלהם מאשר של בני ישראל. על מנת להבטיח ניצחון מוחלט גזר יהושע על השמש שתעמוד במקומה במילותיו המפורסמות: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".  יהושע פנה אל ה' וציווה על השמש והירח להיעצר ולהפסיק את תנועתם, מה שמיד התרחש.

לפי הסיפור המקראי בהחלט התרחש הנס. יהושע גרם לשמש לעמוד במקומה "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

האם באמת היה פה נס? או אולי זה רק סיפור תנ"כי עם הגזמות שנוספו לו במהלך השנים.מה שבטוח שהנס הזה לא נשכח, מלומדים רבים עסקו בו במהלך השנים, אך העיסוק הידוע ביותר התרחש בתקופת הרנסנס. 

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, אשר פיתח את המודל ההליוצנטרי, על פיו השמש נמצאת במרכז היקום, וכדור הארץ נע יחד עם כוכבי הלכת האחרים סביבה. סיפורו "על תנועת גרמי השמים" בשנת 1543 פתח את המהפכה הקופרניקאית שהחליפה את הגישה הרווחת באסטרונומיה, זו שהתבססה בימי יוון העתיקה שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום אותו מקיפים גרמי השמיים.

קופרניקוס היה מאמין אדוק ולכן לא פרסם את ספרו בחייו, שכן ספרו יוצא למעשה נגד הדוגמה הכנסייתית, וניתן להניח שהוא חשש הן מההשלכות האישיות של פרסום כזה, והן מהזעזוע שהדבר יגרום לכנסייה. ספרו התפרסם לאחר מותו והוקדש לאפיפיור פאולוס השלישי. בהקדמתו פונה קופרניקוס לאפיפיור ולמעשה מתנצל על פרסום התאוריה. הוא מבין כי מעשיו ישליכו על הכנסייה ודורשים הסבר. הוא מבקש מהאפיפיור מחילה ומנסה להסביר שהדבר בלתי נמנע. קופרניקוס רואה במעשיו שליחות אלוהית, ולא יציאה כנגד הכנסייה.

 הראשונים לתקוף את התיאוריה ההליוצנטרית היו אנשי הכנסייה הפרוטסטנטית. כבר ארבע שנים לפני פרסום ספרו של קופרניקוס, מרטין לותר העיר הערות מזלזלות על הגישה ההליוצנטרית של קופרניקוס, לפי פרטי התיאוריה, שכבר היו ידועים. התנגדותו של לותר התבססה על המילים ”שמש בגבעון דום”, כלומר שהשמש היא זו שנעה ולא כדור הארץ.  שותפיו הציעו לפסול פרסומים כאלה, ופסלו את תורתו של קופרניקוס על הסף. גם הכנסייה הקתולית התנגדה בחריפות למודל והכניסה את ספריו של גלילאו, שתמכו במודל, לרשימת הספרים האסורים.

גם חכמים יהודים התנגדו לתפיסה ההליוצנטרית בשל חוסר התאמתה עם פסוקי המקרא. הפסוק העיקרי שהוזכר בהקשר זה היה ”שמש בגבעון דום”, ובנוסף גם ”וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת” (קהלת, א', ד').

למרות כל ההתנגדויות התאוריה של קופרניקוס לגבי מיקומה של השמש במרכז מערכת השמש, נחשבת לאחת מאבני הבסיס החשובות ביותר בהתפתחות האסטרונומיה המודרנית והמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי הייתה נקודת הפתיחה של המהפכה המדעית.

ובכל זאת, יש להבדיל בין אמונה דתית לבין מדע. האמונה הדתית לא מצריכה הוכחה ולא ניתנת להפרכה. לעומתה המדע מציב ספקנות מול כל תפיסה כך שכל תפיסה סופה להיות מוחלפת בתפיסה עדכנית יותר.

ולכן מבחינה האמונה הדתית הנס תמיד ישאר נס. ומבחינה מדעית גם התפיסה השוללת את הנס עלולה להתעדכן בעתיד ואולי יום אחד תמצא תפיסה מדעית חדשה שיכולה להסביר את אותו נס מקראי?

בשנת 1985, בעת שהותו בחלל, גילה הקוסמונאט ולדימיר דז'ניבקוב תופעה פיזיקלית חדשה. ההשלכות של הגילוי המדעי הזה היו כל גדולת עד שהוחלט להשאיר אותו בסוד למשך שנים.

בזמן עבודתו, דז'ניבקוב שיחרר בורג פרפר מתוך ההברגה שלו, הבורג השתחרר בעוצמה חזקה והמשיך לרחף ולהסתובב סביב עצמו. עד לכאן הכל נראה טבעי ומתאים למודלים הפיזיקאלים שדז'ניבקוב הכיר, אך לפתע הוא הבחין כי הבורג, מדי כמה סיבובים, מבצע גם היפוך של 180 מעלות, היפוך שדז'ניבקוב לא ידע להסביר.  

אפקט דז'ניבקוב , או אפקט רקטת הטניס, מראה כיצד גוף קשיח המסתובב סביב צירו יכול לבצע את אותם היפוכים. האם אפקט זה יכול לתת הסבר לנס התנכי? האם כדור הארץ ביצע היפוך באותו ב-ג' בתמוז ב'תפ"ח. ובכך עזר ללוחמים של יהושע לתפוס את הצבא הכנעני? האם הנס התנכי יקבל הסבר מדעי?