רשמים מ"מסע ישראלי" – חוויה של פעם בתיכון

בתור תלמיד י"א, שמעתי הרבה על ה"מסע הישראלי", שהוא הטיול השנתי המקיף שלנו השנה, והבנתי שהוא הטיול הכי גדול שאי פעם היה או יהיה לי במסגרת 12 שנות הלימודים. תכלית ה"מסע הישראלי" הינה מסע של בני נוער ברחבי הארץ, יישוביה ואתריה תוך בירור ערכי, רעיוני וחוויתי של זהותם האישית היהודית, הציונית והישראלית. כך, מיד עם סיום חופשת חנוכה, הגענו לביה"ס לפנות בוקר ביום שלישי, 27.12, והתחלנו את ה"מסע הישראלי" שלנו. במבט לאחור, המסע עמד בכל ציפיותיי, ולקחתי מהמסע הרבה חוויות וחברים חדשים. לכל יום ב"מסע הישראלי" היה דגש אחר.

יום ראשון למסע – אני ועצמי

כשיצאנו לדרכנו לפנות בוקר, בחוץ היה עדיין חושך והגשם ירד. אחרי כמה שעות נסיעה הגענו לתחנתנו הראשונה - מכתש רמון, שם עשינו מעגל שכבתי גדול ונפגשנו עם מדריכי המסע. השכבה כולה חולקה ל-4 אחוות, כאשר התלמידים מכל כיתה התמזגו והיו חלק בתוך כל אחווה. האחווה היא הקבוצה שהולכת יחד עם המדריך, ובמשך 5 ימי המסע עשינו הרבה פעילויות ביחד והתחברנו האחד לשני.

במשך שעות הבוקר הלכנו במכתש רמון, ועשינו כמה פעילויות הכרה יחד עם שאר חברי האחווה. עצרנו בכל מיני מקומות בדרך, ובצהריים עשינו פעילות של רפלקציה עצמית, בה כל אחד ישב בפינה אחרת במדבר, וכתב דברים אישיים. החוויה הזאת הייתה משמעותית עבורנו, ובאמצעותה למדתי מה הציפיות שלי מהמסע והגדרתי את איך שאני רוצה להרגיש בהמשך השבוע. המשכנו ללכת עד אחרי הצהריים, ועשינו מעגל שבו דיברנו על רגש האהבה, ועל האם ניתן לאהוב את עצמנו.

בערב בילינו בחאן השיירות במרכז הנגב, ובו כל אחווה סיכמה את היום, וכן אכלנו ארוחת ערב וישנו בשקי שינה (בתוך אוהלים גדולים).

יום שני למסע – אני והאחר

בבוקר עשינו מעגל שכבתי נוסף, בו קיבלנו את חולצות המסע שלנו, ונסענו לדימונה. בדימונה, כל אחווה עזרה לקהילה במקום אחר (למשל קשישים בבית אבות). באחווה שלנו, התנדבנו במרכז תעסוקה בדימונה, שמיועד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 21 שנה ומעלה, אשר יכולים להשתלב בשוק העבודה הכללי. המשפחות מביאות ומחזירות את בני משפחותיהן עם הצרכים המיוחדים, ומלווים אותם אנשים כמו עובדים סוציאליים.

התחלקנו לכמה קבוצות, ואני יחד עם עוד 2 חברים עשינו פעילות של משחקי חברה עם דרי המקום, כאשר העובדות הסוציאליות קבעו את אופן המפגש. מאוד התרשמתי מהמסירות של עובדי המקום, שמוכנים להקדיש שעות רבות מחייהם בשביל לעזור לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, ושמחתי שגם לי יצא פעם ראשונה להתנדב יחד עם האוכלוסייה הזאת.

בצהריים נסענו לאגם דימונה, שם היה עלינו כקבוצה לעבור על אתגרים ולעשות עבודת צוות. בערב נסענו לחאן האחרון שלנו במסע, בחי-נגב.

יום שלישי למסע – אני והארץ

אחרי ארוחת בוקר במקום, נפרדנו זמנית מהנגב ונסענו לאתר בשם תל שֹוֹכֹה בשפלת יהודה. טיילנו וטיפסנו על גבעות והרים, ובמהלך הדרך נגענו בסיפור המקראי המפורסם של דוד וגוליית, שהתרחש לא רחוק משם, בעמק האלה. דיברנו על חשיבותה של ארץ ישראל בקרבנו, ואיך השטח בו אנו גדלים מעצב אותנו.

נסענו בצהריים מתל שוכה לירושלים, וירדנו בעיר העתיקה. דיברנו על המרכזיות של ירושלים ועל התחדשות היישוב היהודי במקום החל מהמאה ה-19, ולעת ערב נכנסנו לרחבת הכותל המערבי, והתפללנו שם. זמן קצר לאחר מכן עשינו עוד מעגל שכבתי, שרנו משירי ירושלים ושירים יהודיים, והלכנו עוד בעיר העתיקה. נסענו באוטובוסים לאכסנייה הראשונה שלנו במסע, ועשינו באחוות פעילות סיכום בה דיברנו על הקשר שלנו לארץ ישראל.

יום רביעי למסע – אני והמדינה

בבוקר יום שישי נסענו להר הרצל, ולי יצא בפעם הראשונה בחיי לעבור ממש בסמוך לקבר של חוזה המדינה, וכן בחלקת הקברים של גדולי האומה (היכן שקבורים נשיאים, ראשי ממשלה, ויו"ר הכנסת יחד עם בני זוגם). בהמשך ירדנו לבית העלמין הצבאי, ובין הקברים הרבים הפנמתי את העובדה שלכל חלל במערכה המתמשכת על תקומת ישראל והגנתה, יש שם וחיים משל עצמו. על מורדות ההר, השכבה נכחה בטקס אותו הכינו מספר תלמידים מהשכבה, והתייחדנו עם אופי המקום והאחריות המוטלת עלינו בהגיענו לגיל הגיוס המתקרב.

בצהריים, כל אחווה התכנסה לעוד מעגל שיח קצר, ונסענו בחזרה אל הנגב. הגענו למצפה רמון זמן קצר טרם כניסת השבת, לאכסנייה נוספת. באחווה עשינו מעגל של קבלת שבת, ובהמשך, חלק מתלמידי השכבה בחרו ללכת לתפילת מעריב של שבת. בחדר האוכל של האכסנייה עשינו קידוש ואכלנו סעודת ליל שבת.

אחרי הסעודה הלכנו למעגלים שוב באחוות, ועשינו פעילות בה כל אחד אמר דברים טובים למי שישב לידו (ונתן סוכרייה מתוך שקית), וכן לעוד חברים במעגל.

יום אחרון למסע – אני והיהדות

בניגוד לכל שאר ימות המסע, לא היינו צריכים להשכים בשבת ב-5 בבוקר, ובמקום זאת היו תה ומתוקים ב-9 בבוקר. כל אחווה הלכה למעגל משלה, ובאחווה שלנו יצאנו משטח האכסנייה והלכנו לגבעה במצפה רמון שהשקיפה על הנוף הרחוק. דיברנו על פרשת השבוע ועל התנ"ך, וכשחזרנו לאכסנייה המשכנו לעסוק בסוגיות כמו אילו דברים מייחדים אותנו כיהודים, וגורמים לנו לקיים אורח חיים יהודי בהכרח. אכלנו ארוחת צהריים, ולקראת סוף היום עשינו מעגל סיכום ופרידה. המשכנו לארוחת ערב (סעודה שלישית של שבת), התכנסנו למעגל שכבתי אחרון, ועשינו הבדלה.

לאחר המעגל האחרון, ירדנו עם התיקים והמזוודות אל האוטובוסים, ונסענו כל הדרך ממצפה רמון להרצליה. כך הסתיים ה"מסע ישראלי" שלנו במוצאי שבת – אחרי 5 ימים של חוויות רבות שייזכרו לכל החיים, והתחיל שבוע חדש.