top of page

עצמאות בטבע: סיפורם של הכרישים בחדרה


תופעה ימית נדירה בישראל

מדי חורף, בין נובמבר למרץ, מתרחשת תופעה ימית יוצאת דופן מול חופי חדרה. באזור שפך נחל חדרה, בסמוך לתחנת הכוח "אורות רבין", מגיעים מדי שנה עשרות כרישים, רובם ממיני עפרורי וסנפירתן. תופעה זו לא רק שמושכת תשומת לב רבה בקרב תיירים, חוקרים ואוהבי טבע, אלא גם מעוררת סקרנות בקרב הציבור הרחב. הכרישים, בדרך כלל, לא שוחים במים רדודים לאורך החופים, אלא נוטים להימנע מהם. אולם בשפך נחל חדרה מתרחש מצב ייחודי שבו הם מתקרבים דווקא למי החוף.


הסיבה לכך נעוצה בחום המים שנפלטים ממערכת הקירור של תחנת הכוח "אורות רבין", שמזרימה מים חמימים לים. במהלך חודשי החורף, כשהמים בים קרים יותר, כרישים אלו, כמו מיני דגים נוספים, נמשכים לאזור החמים יחסית שהתחנה יוצרת. הגעת הכרישים לשם אינה תופעה אקראית בלבד, אלא חלק מהתנהגות עונתית קבועה שכוללת גם את תיאום דפוסי הציד, מנוחה והתרבות באזור.


המים החמימים אינם הסיבה היחידה לכך שהכרישים נמשכים לשפך נחל חדרה. השפע של דגים באזור מהווה משאב חשוב עבורם. האזור משמש לא רק למנוחה אלא גם כמקום אידיאלי לציד. שפע הדגים שמסתובב בשפך הופך את המקום לאזור מזמין במיוחד עבור כרישים שמחפשים אוכל.





















מדי שנה מגיעים מאות צוללנים, תיירים, חוקרים ואוהבי טבע כדי לצפות בתופעה המרהיבה, שהפכה לפופולרית במיוחד, לא רק בישראל אלא גם ברחבי העולם. צוללנים מגיעים לאזור כדי לחוות את ההתקרבות המדהימה לכרישים, ולעיתים אף צוללים בתוך המים החמימים יחד איתם, תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים. מדובר בתופעה שלא רק מושכת את הציבור הרחב, אלא גם את עולם המדע, שהחל לעקוב אחרי הכרישים והופעותיהם.


הכרישים שמגיעים לשפך הנחל נמדדים באורך של בין 2.5 ל-4 מטרים. רובם אינם מסוכנים לבני אדם, אולם הם נחשבים לטורפי על במערכת האקולוגית הימית, ויש להם תפקיד קרדינלי בשמירה על האיזון האקולוגי בים. הם עוזרים לשמור על אוכלוסיות דגים בריאות ומונעים התפשטות של מחלות או אוכלוסיות דגים לא מאוזנות. מדענים מזהירים, עם זאת, כי כמו כל טורפי על, הכרישים צריכים להישאר בסביבה הטבעית שלהם וצריך להימנע מהתערבות רבה מדי במרחב המחיה שלהם.


הפופולריות הרבה של התופעה, יחד עם הגידול במספר הצוללנים והתיירים, העלו לא פעם את השאלה האם יש מקום לפעול בצורה רגולטורית כדי להבטיח את הגנת הכרישים ואת שלומם של הצוללנים והמבקרים באזור. במשך השנים, התופעה זכתה לתשומת לב גם מחוקרי אוקיינוסים וביולוגים ימיים, שחוקרים את הדינמיקה של ההתנהגות של הכרישים באזור.


הופעות חדשות באביב וטרגדיה בחודש אפריל

למרות שהגעת הכרישים לשפך נחל חדרה נחשבת לתופעה שמתרחשת בעיקר בחורף, השנה (2025) נרשמו הופעות חריגות של כרישים גם במהלך חודש אפריל. מדובר בתופעה נדירה, שמעידה אולי על שינוי במזג האוויר או על שינויים סביבתיים שמשפיעים על התנהגות בעלי החיים. הופעות אלו העלו את השאלות האם מדובר בתופעה חד פעמית או שיש כאן שינוי במזג האוויר שגורם לכרישים להימשך לאזור גם בעונות אחרות.

לצד ההתלהבות והתעניינות הרבים, בחודש אפריל התרחשה טרגדיה מיותרת: ב-21 באפריל 2025, דווח על צוללן שנעדר באזור הכרישים. למחרת, נמצאו שרידי גופתו של הצוללן, עם סימני נשיכה אופייניים שנראו כאילו נעשו על ידי כריש. אירוע זה עורר זעזוע וגרם לחששות בקהילה המקומית. עדי ראייה סיפרו שראו את הצוללן שוחה לבדו, ולאחר מכן הבחינו בסנפיר של כריש צץ בסמוך אליו. ההשערה היא כי היה בלבול בין תנועת הצוללן לבין תנועה של טרף, דבר שגרם לכריש לנסות לתקוף אותו.




האירוע החריג הביא לסגירת החוף ופתיחה בחקירה מטעם המשטרה. רשות הטבע והגנים יצאה בהודעה והזהירה את הציבור לא להיכנס למים באזורים בהם נצפים כרישים. החקירה מעלה את השאלה האם מדובר בטעות בזיהוי של הכריש, או שמא הייתה סיבה אחרת למתקפה. מדענים מדגישים כי כרישים כמעט ואינם תוקפים בני אדם באופן טבעי, ותוקפנות כלפי בני אדם נחשבת לנדירה ביותר.


חלק מהמומחים טוענים כי ייתכן והצוללן עצמו תרם לסיכון שגרם לאירוע. מספר ביולוגים ימיים טוענים כי צלילה חופשית במים עמוקים באזור הכרישים, במיוחד ללא ליווי מקצועי או ציוד מתאים, עלולה להתפרש בעיני הכרישים כהתנהגות של טרף. חלקם אף מציעים כי יש להמעיט בהתלהבות מהתופעה ולבחון את השפעותיה על בעלי החיים עצמם. הצוללים והחוקרים מתמודדים עם האתגר שבשמירה על הזהירות וההבנה המעמיקה של ההתנהגות הטבעית של הכרישים.



מהמחקר לשמירה: האם נצליח להגן על הכרישים?

התופעה המרתקת של הכרישים בחדרה אינה רק אובססיה לתיירים ולחובבי טבע, אלא גם נושא למחקר מדעי מתמשך. מאז 2016, אוניברסיטת חיפה עוקבת אחרי הכרישים באזור במסגרת תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים. החוקרים אוספים נתונים ובלתי פוסקים מנתחים את מסלולי התנועה של הכרישים, את דפוסי השהייה שלהם, והאם הכרישים שמגיעים מדי שנה הם כרישים חדשים או אותם פרטים חוזרים.

תוצאות המחקרים היו מפתיעות. על פי הנתונים שהתקבלו, רוב הכרישים שמגיעים בכל שנה הם כרישים חדשים, כלומר לא מדובר בכרישים שמחפשים מקום קבוע מדי שנה, אלא על כרישים שעוברים באזור כתחנה עונתית. זהו מקום אידיאלי לא רק לציד, אלא גם למנוחה. נתונים אלו מעידים על כך שמדובר באזור חשוב להתנהגות עונתית של הכרישים, ואולי גם אזור רבייה, מה שמוסיף חשיבות רבה לשמירה על האזור.

אולם, לא כל הפעילויות באזור מתבצעות תוך שמירה על כללי זהירות. דייגים חובבים ממשיכים לדוג בחופי חדרה, ולעיתים נלכדים כרישים בקרסים, דבר שמפר את החוק ואף פוגע בכרישים שנמצאים בסכנת הכחדה. מדובר בעבירה על החוק שיכולה לגרום לנזקים חמורים למערכת האקולוגית.


עמותות סביבתיות, כמו "החברה להגנת הטבע", פונות לרשויות ומבקשות להפוך את האזור לשמורה ימית מוגנת, דבר שיבטיח את הגנת הכרישים ויאפשר להם להתנהל בטבע מבלי להיתקל בהתערבות אנושית. כיום, האזור פרוץ כמעט לכל פעילות – דיג, צלילה חופשית ושחייה – ואין שום פיקוח על הפעילויות הללו. הצעותיהם של המומחים כוללות הקמת אזור סגור או מגודר בעונת החורף, עם גישה מוגבלת רק לסיורים מוסדרים.


כרישים, מדע וסקרנות: חינוך דרך הטבע

למרות שהכרישים נתפסים לעיתים כיצורים מפחידים ואכזריים בתרבות הפופולרית, המציאות שונה לחלוטין. הכרישים מהווים חלק חשוב במערכת האקולוגית הימית. הם אחראים לשמירה על איזון אוכלוסיות הדגים, מונעים התפשטות מחלות, ותורמים לבריאות הכללית של הים. בעזרת פעולתם, הכרישים שומרים על איזון טבעי במערכת האקולוגית, ומסייעים למנוע התפשטות של אוכלוסיות דגים שהיו עלולות להפר את האיזון.

בזכות התופעה של הכרישים בחדרה, בתי ספר ומוסדות חינוך ברחבי הארץ החלו לשלב את התופעה בתוכניות הלימוד. תלמידים מבקרים באזור, משתתפים בסיורים חינוכיים, ומלמדים על המערכת הימית, סוגי הכרישים, הקשר בין האדם לסביבה. במקום לפחד מהטבע, הם לומדים ממנו. הילדים נחשפים למדע אמיתי ומעשיר, רואים חוקרים בפעולה ומבינים את חשיבות השמירה על הטבע.


הדבר גם משתלב במקצועות שונים כמו מדעים, גיאוגרפיה, אזרחות ואפילו ספרות ואמנות – כהזדמנות להבין את משמעותנו בעולם ואת ההשפעה שלנו על הסביבה. מדובר בהזדמנות נדירה לחינוך אמיתי, המבוסס על מציאות ומעורר השראה.




Comments


bottom of page