לא הרבה מודעים, אולם ממש כמו לפסח או לפורים, גם לחג החנוכה יש ספר, שמספר את תולדות עם ישראל בזמן מרד המכבים. למעשה קיימים 4 ספרים (א' עד ד') על החשמונאים, אך אין מקומם בתוך ספרי התנ"ך; הם נשמרו בעיקר בכתבי יד יווניים, עד שתורגמו מחדש לעברית במאות האחרונות.
ספר חשמונאים א'
הספר מתאר את הסיפור הקלאסי והמוכר של התקוממות היהודים עקב גזירות אנטיוכוס אפיפנס, המלך ששלט בממלכה הסלאוקית (יש לזכור שבזמן מרד החשמונאים לא הייתה אימפריה יוונית אחת בעולם, אלא מקבץ של ממלכות בעלות תרבות יוונית במערב אסיה וביוון של ימינו). הספר מתאר בקצרה את תולדות ארץ יהודה מאז כיבושה בידי אלכסנדר מוקדון ועד עליית אנטיוכוס. ערב פרוץ המרד, ישב בעיר מודיעים (בקרבת מודיעין של ימינו) מתתיה הכהן, ושלטונות אנטיוכוס הפצירו בו להקריב זבח יווני מפאת מעמדו וחשיבותו. מתתיה סירב, וכאשר יהודי אחר עלה להקריב על הבמה, מתתיה הרג אותו, וברח יחד עם בניו אל ההרים.
המרד צבר תאוצה, ורבים מבני העם החלו להתארגן כנגד גזרות אנטיוכוס, ולמען הקמת ממלכה יהודית עצמאית ביהודה (אחרי למעלה מ-400 שנה בהן העם היהודי היה נטול מדינה משל עצמו). אחרי מספר קרבות, שוחרר בית המקדש בכ"ה בכסלו שנת 164 לפנה"ס. בניו של מתתיה המשיכו את המרד ונחלו ניצחונות בעוד כמה קרבות, אולם הצבא הסלאוקי הכריע אותם ושלט על יהודה. יחד עם זאת, הסלאוקים הגיעו להסכם מחודש עם היהודים, במסגרתו ליהודים הותר לחיות ע"פ חוקיהם ומנהגיהם (שנאסרו בידי אנטיוכוס).
היהודים שוב נלחמו והשיגו את עצמאותם מידי הממלכה הסלאוקית, והשתלטו בהדרגה על חבלי ארץ. בנוסף, יהודה המכבי כרת ברת עם הרומאים, ובנוסח הברית הוסכם שהרומאים יבואו לקראת היהודים אם יאוימו ע"י אויביהם, והיהודים מצדם יתמכו ברומאים (פרט מפתיע בהתחשב בהתנגשות העקובה מדם בין העמים כעבור מאתיים או 300 שנה). גם לאחר מכן ארץ יהודה לא שקטה, ויהודה המכבי נפל בקרב מול אחד מהמצביאים היווניים. יונתן ושמעון אחיו לקחו פיקוד במקומו, ויונתן בסוף הגיע לשלום עם יריביו.
פרט מעניין נוסף, הוא שיונתן ושמעון, כבשו שטחים בחבלי ארץ נוספים, וממלכת יהודה הורחבה עם השנים לחוף הים התיכון ולשטחים ממזרח לנהר הירדן. נוסף על כך, יונתן כרת ברית עם אנשי ספרטה, ואנו למדים מכך שהיהודים "הוכיחו" כי גם היהודים וגם אנשי ספרטה הם מצאצאי אברהם(!), דבר המראה על הקשר החזק שנוצר בין שני העמים.
שאר ספרי החשמונאים
ספר חשמונאים ב': הספר מתאר כמו בספר הראשון, את רדיפות אנטיוכוס, מרד החשמונאים וניצחונותיו של יהודה המכבי. ואולם, שני הספרים נכתבו בידי מחברים שונים (לא קיים בידינו מידע מהימן על כל אחד מהם), ובין שני הספרים קיימים הרבה פרטים שונים ביחס לאותם אירועים, וכן לעיתים בתוך ספר חשמונאים ב' – סדר כרונולוגי חלופי של הדברים המופיעים בספר חשמונאים א'.
ספר חשמונאים ג': הספר בצורה הידועה לנו בימינו, אינו קשור כלל לתקופת החשמונאים, וכן לא ידוע מדוע נקרא בשם זה יחד עם שני ספרי החשמונאים הקודמים אליו. הספר כולל מאורעות של תולדות היהודים במצרים ההלניסטית (=היוונית) בסוף המאה ה-3 לפני הספירה, ובפרט מקרים של הצלת יהודים מגזרות השלטון, אותם מביא מחבר ספרנו.
ספר חשמונאים ד': גם הספר האחרון, המיוחס לספרי החשמונאים, נכתב בידי מחבר אחר (שאין אנו יודעים עליו), והוא מקדיש פרקים רבים להוכיח לדעתו, באמצעות עובדות היסטוריות, כי קיום רצון ה' יכול לגבור על רגשות בני האדם ותאוותיהם. בפרט, המחבר מעלה על נס את המעשה של אלעזר וגם של אם אחת ושבעת בניה (שלפי המסופר אנטיוכוס הכריח אותם בכל מקרה לחוד לאכול בשר לא כשר). כל ה-9 בחרו להיהרג על הפרת גזרת העריץ, ולא "להיכנע" לדרישותיו ולעשות מעשים המנוגדים לתורה. שני סיפורים אלה מובאים גם בספר חשמונאים ב', אולם כאן המחבר בוחר לשבח אותם רבות, ומדגיש את הערכתו להקרבתם העצמית.
בתמונה: מפת ממלכת החשמונאים – לפי תקופות התפשטותה
Comments