סיכום שנה מהעיניים שלי - אוריה הללי זליכה, י"א 1

כולנו התחלנו את שנת הלימודים שלנו באחד בספטמבר, מלאי התרגשות לשנה שבאה עלינו. כולנו עברנו תהליך משמעותי בשנת הלימודים הזו, ולכל אחד ואחת מאיתנו סיפור אישי שונה. אז בכתבה הזו ארצה לשתף אתכם במסע שלי בשנה האחרונה.

אך לפני שאעשה זאת, אני רוצה לקחת את הבמה הזו כהזדמנות להודות למשפחה שלי, שעזרה לי להתמודד עם תקופות המבחנים והלחץ. אני רוצה להודות למורים שלי, ובמיוחד למחנך שלי, מיכאל, שעזרו לי ללמוד ולהחכים לא רק מבחינה לימודית, אלא גם מעבר לכך. וכמובן, להודות גם לחברים שלי, שהפכו את השנה האחרונה להרפתקה מעניינת במיוחד ומלאת חוויות.

בתחילת השנה, כל שכבת י"א הלכה למוזיאון הכנסת ומיד לאחר מכן לבית המשפט העליון.במוזיאון שמענו סיפורים על הכנסת הראשונה, זכינו לראות חיקויים מושלמים של מה שהיה שם בזמנו וכאילו "לחזור בזמן". לאחר הסיור במוזיאון שמענו גם הרצאה, שבה התקיים שיח על חוקים שונים ועל הדעות שלנו.אחרי כל אלה, הלכנו ישירות אל בית המשפט העליון, שם זכינו לשמוע דיון משפטי. אחד מעורכי הדין אפילו הסביר לנו בקצרה על מה המשפט לפני שהוא התחיל, וככיתה נהנינו לדבר על התיק גם בבית הספר, בשיעורי אזרחות.

מפני שאני תלמידת נחשון, גיבוש כיתתי וימי נחשון הם חלק גדול מחיי היום יום שלי.בתחילת השנה, באחד מימי הנחשון המתקיימים בימי שישי, מיכאל, המחנך שלי, חילק את הכיתה שלי לקבוצות. כל קבוצה הייתה אחראית לתפעל פעילות אחרת בבית הספר. בקבוצה שלי החלטנו שנעביר הפסקה פעילה בבית הספר.בהתחלה חשבנו אילו פעילויות אפשר להעביר ואיך נצליח לרומם את האווירה. בסוף הייתה לנו עמדת די ג'יי, שאליה יכולנו להכניס סאונדים שלנו ולשלב אותם במוזיקה קיימת. עשינו מעגל ושיחקנו כדורעף, וגם שיחקנו ב"שלוש מקלות". נוסף על אלה, שנחשבים כפעילויות ספורטיביות יותר, עשינו גם עמדת גירים.ביום שישי, כשתכננו את הכול, שיחקנו בזה בעצמנו, וכששיחקנו עם הגירים, כתבנו על הרצפה מחוץ לבניין החדש "נחשון" בגדול. עבדנו על זה כולנו, והיה ממש נחמד להחליט על הצבע של כל אות. זה הרגיש כאילו כל אחד תרם ועשה את חלקו בכתיבת המילה "נחשון", ולמעשה גם תרם לנחשון כקונספט בפני עצמו.

כחלק מנחשון, קיימת גם גיחת נחשון, שבה כל כיתות הנחשון, י'1, י"א1 וי"ב1, יוצאות לטיול שכיתת י"ב מארגנת. לצערי, לא יכולתי להגיע לגיחה כי הייתי בחו"ל באותו הזמן, משום שהיה לי יום הולדת, אבל זה לא עצר את החברות שלי, שהייתי אמורה להיות איתן בחדר בגיחה, מלשלוח לי סרטון יום הולדת ולאחל לי מזל טוב, עם הרבה בלונים.

טיול אחר שהיה לנו השנה הוא, כמובן, הטיול השנתי.השנה יצאנו לטיול "פסיפס ישראלי" בין התאריכים 6–9/1. הטיול התמקד בשילוב בין פיתוח הארץ ומגוון האנשים לבין ההקרבות הרבות שהביאו אותנו עד כה.בטיול הכרנו עדות שונות, כמו דרוזים וצ'רקסים, וגם הלכנו לאנדרטאות של אנשים שנלחמו למען המדינה שלנו. יחד עם העצב, זכינו גם לטייל ולראות נופים מרהיבים ופרות רבות, וגם, כמובן, לאכול פיתה דרוזית.

הנה כמה תמונות מהטיול:

זהו לבוש צ'רקסי מסורתי. הצ'רקסים העבירו לנו הרצאה על העדה שלהם, ובתום ההרצאה ביקשו שאחד התלמידים ידגמן בגד צ'רקסי מסורתי. לאחר מכן הלכנו לאכול אוכל צ'רקסי שהם הכינו עבורנו.

פה אכלנו פיתה דרוזית. אני לקחתי אותה עם שוקולד, שזו לא הדרך "המסורתית", אבל זה עדיין היה מאוד טעים.

כמו שבוודאי שמתם לב, איכות התמונות מהטיול השנתי גבוהה מאוד. זה משום שבטיולים שלנו חלק מהתלמידים מביאים מצלמות מקצועיות, ואחר כך עושים אלבום משותף עם כולם, במקרה הזה כל התלמידים מהשכבה, ומעלים את התמונות לשם.אני חושבת שזה רעיון ממש חמוד, ושמחה שזה מעודד אותנו לצלם רגעים שלנו ביחד.

בלילות באכסנייה היו לנו פעילויות שחבריי לכיתה העבירו, ואחריהן שיחקנו משחקים, כמו באפיות, שדרוג של העיירה, גנבנו את הסולמות למיטות הקומותיים אחד של השני, או יותר נכון, קבוצה מסוימת גנבה לכולם, דיברנו וסיפרנו סיפורים אישיים, ונהנינו לבלות את הזמן שלנו ביחד.

באחד מימי הנחשון שלנו, מיכאל חילק אותנו לקבוצות ורצה שכל קבוצה תעשה מעין סרטון קצר, שיהיה אפשר להציג לתלמידים המצטרפים לבית הספר. בסוף היום הצגנו את התוצרים של כל קבוצה, ומיכאל בחר קונספט שהוא אהב כדי שנוכל לעבוד על הסרט הקצר.שבוע לאחר מכן, ביום הנחשון הבא שהתקיים, התחלקנו לשתי קבוצות. אחת התחילה לעבוד על הסרט, והאחרת ניקתה את הכיתה. אני הייתי הצלמת של הסרט, ולמרות שהספקנו לצלם ממש קצת, נהניתי מאוד מהתהליך. דיברנו על אילו סצנות אנחנו חושבים שאיתן אפשר שהסרט ייפתח, ועד סוף היום היה לנו תוצר מצולם של תחילת הסרט. (הערה: לא נפגע שום ספר בני גורן בתהליך).

התאריך של יום הנחשון הזה היה 27/2/2026, יום לפני תחילת מבצע שאגת הארי. בשל כך, לא הספקנו לסיים את הסרט, אבל לפחות הגדוד הצבאי ששהה בכיתתנו בזמן הזה נהנה מכיתה נקייה לחלוטין!

גם במהלך המלחמה נפגשתי עם חברים, בסמוך לממ"ד כמובן. שיחקנו הרבה משחקי קופסה ומחשב, דיברנו, רקדנו Just Dance, ופשוט נהנינו.גם כשחזרנו ללימודים רגילים המשכתי להעביר את הזמן שלי איתם, ואני שמחה שכך היה. לאחרונה היו לנו פעילויות גיבוש שכבתיות שונות, כמו קיאקים, או כאלה שקבענו לבד, כמו לראות סרט, וגם אם כולנו יוצאים בטראומה מהסרט או נופלים כולנו מהקיאק אל המים, לפחות כולנו באותה סירה.

עכשיו, כשהדרך שלי בכיתה י"א נגמרת והחופש הגדול בפתח, אני שמחה שיש לי את האופציה להמשיך ליהנות עם האנשים הסובבים אותי, לעבוד קשה למען המטרות שלי, ולנוח הרבה מאוד, במיוחד אחרי כל תקופת המבחנים הזו.