אל המרחקים - למה יום האוקיינוסים הבינלאומי הוא החגיגה של כולנו - מאיה שלום

בכל שנה, במועד קבוע, בשמונה ביוני, העולם כולו עוצר לרגע ומפנה את המבט אל המרחבים הכחולים הגדולים ביותר של כדור הארץ. יום האוקיינוסים הבינלאומי הוא הזדמנות מצוינת לחגוג את היופי האינסופי של הים, אבל הוא הרבה מעבר לתירוץ לתמונה יפה באינסטגרם. המועד המיוחד הזה נועד להזכיר לכולנו שהים הוא לא רק תפאורה לחופשת הקיץ הבאה שלנו, אלא מערכת החיים המרכזית שמאפשרת לנו, פשוטו כמשמעו, לחיות ולנשום בכל יום מחדש.

עבור רובנו, המפגש עם האוקיינוס או הים קשור בעיקר לחול חם, גלים מרגיעים, שקיעות רומנטיות או ספורט ימי מאתגר. אנחנו אוהבים את הנוף, נהנים מהשלווה ומחפשים את המפלט הרחק מהשגרה הלחוצה. אבל מתחת לפני השטח, הרחק מהעין, מתרחשת דרמה ענקית של חיים ותנועה, שמכתיבה את הקצב של כדור הארץ כולו. יום האוקיינוס מזמין אותנו לעצור, להעמיק את המחשבה ולגלות את הקשר המרתק והעמוק שבין בני האדם לבין המים שמכסים את רוב העולם שלנו.

הריאה הירוקה שהיא בעצם כחולה

כשמדברים על הטבע ועל ייצור חמצן, הנטייה הראשונה של רובנו היא לחשוב על יערות הגשם העצומים באמזונס או על חורשות עצים ירוקות. האמת היא שהאוקיינוסים, המכסים יותר משבעים אחוזים משטח הפנים של כדור הארץ, הם השחקן המרכזי ביותר במערכת הזו. המים העצומים הללו משמשים כבסיס החיים הגלובלי. הם סופגים כמויות אדירות של חום מהשמש, מניעים זרמי מים חמים וקרים, ובדרך זו מווסתים את האקלים העולמי ומונעים מאזורים שלמים להפוך למדבריות קפואים או לוהטים.

מעבר לוויסות המעלות, האוקיינוס הוא בית גידול למיליוני מינים של יצורים חיים, החל מפלנקטון זעיר ובלתי נראה ועד ללווייתנים הכחולים והעצומים. האצות הזעירות והצמחים הימיים שחיים במים עושים עבודה מדהימה של פוטוסינתזה ומייצרים חלק עצום מהחמצן שאנחנו נושמים כאן ביבשה. במילים פשוטות, כל נשימה שנייה שלנו מגיעה ישירות מהים. הנתון הזה הופך את הים לחלק בלתי נפרד מהגוף הפיזי שלנו, ולא רק לסביבה חיצונית נחמדה לטיולים.

מנוע כלכלי ומקום מפגש אנושי

החשיבות של המים הרבים האלה לא נעצרת רק במדע, בביולוגיה או באקולוגיה. אם נסתכל על העולם דרך משקפיים של כלכלה וחברה, נגלה שהאוקיינוסים הם המעסיק והמפרנס הגדול ביותר בעולם. מיליארדי בני אדם ברחבי הגלובוס תלויים בים לצורך פרנסה ותזונה יומיומית. תעשיית הדיג, המסחר הימי הבינלאומי, שמעביר סחורות מצד לצד, ענפי התחבורה ותעשיית התיירות המשגשגת, כולם נשענים על המשאב הכחול הזה.

כאן אצלנו בישראל, הקשר הזה מורגש היטב בכל פינה. רצועת החוף של הים התיכון היא אחד הנכסים החשובים ביותר של המדינה. החופים הם מרחב ציבורי פתוח ושוויוני, מקום שבו כולם נפגשים, נרגעים ונהנים מהטבע. הים משפיע על התרבות שלנו, על האוכל שאנחנו אוכלים ועל האופן שבו אנחנו מבלים את שעות הפנאי. מתוך כך, השמירה על הים היא כבר מזמן לא רק עניין של פעילי סביבה שמחפשים להציל בעלי חיים, אלא אינטרס חברתי, תרבותי וכלכלי ממדרגה ראשונה של כל אזרח ואזרחית.

האתגרים הגדולים של המרחב המימי

למרות כל הכוח והעוצמה שהים משדר, המערכת הזו נמצאת כיום תחת לחץ עצום ואיומים מתמשכים שנוצרים בעיקר בגלל פעילות אנושית. האיום הבולט והנראה ביותר לעין הוא זיהום הפלסטיק. מדי שנה, מיליוני טונות של פסולת פלסטיק מושלכים או נשטפים אל תוך המים. הבעיה המרכזית עם החומר הזה היא שהוא לא באמת נעלם, אלא רק מתפרק במשך מאות שנים לחלקיקים קטנים וקטנים יותר.

שקיות, בקבוקים, רשתות דיג ישנות וחלקיקי מיקרופלסטיק מהווים סכנה קיומית יומיומית עבור בעלי החיים הימיים. דגים, ציפורי ים, דולפינים וצבי ים בולעים את הפסולת הזו בטעות או מסתבכים בה, מה שמוביל לפגיעות קשות ואף למוות. הסיפור הזה לא נעצר רק אצל בעלי החיים. החלקיקים הזעירים הללו מטפסים למעלה בשרשרת המזון, ובסופו של דבר מוצאים את דרכם חזרה אל הצלחת של בני האדם שאוכלים דגים ומאכלי ים.

מעבר לזיהום הגלוי, קיים גם האתגר הבלתי נראה של שינויי האקלים. האוקיינוסים סופגים את עודפי החום של כדור הארץ, מה שגורם לעליית טמפרטורת המים ולעליית מפלס הים. אחת התוצאות המצערות של התהליך הזה היא הלבנת אלמוגים המונית. שוניות האלמוגים, שנחשבות ליערות הגשם של הים, הן מהמערכות האקולוגיות העשירות והיפות ביותר בעולם. כשהמים חמים מדי, האלמוגים מאבדים את האצות שחיות איתם בשיתוף פעולה ופשוט מתים. מדובר באובדן של מערכת שלמה שמספקת הגנה ומזון לאלפי מיני דגים.

מה אנחנו יכולים לעשות כבר מחר?

מטרתו המרכזית של יום האוקיינוס היא לא לייאש אותנו, אלא לעורר מודעות ולהניע לפעולה. ברחבי העולם כולו מציינים את היום הזה באמצעות כנסים, הרצאות, סדנאות, סיורים ימיים ויוזמות ענק של ניקוי חופים. המטרה היא להראות שהכוח לשנות נמצא בידיים של כולנו, ושכל פעולה קטנה, אפילו של אדם יחיד, יכולה להצטבר להשפעה גדולה וחיובית על הסביבה.

הבשורה הטובה היא שלא צריך להיות מדענים דגולים או פעילי סביבה במשרה מלאה כדי לעזור לים. השינוי מתחיל בהחלטות הקטנות של היום יום. הנה כמה דברים פשוטים שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ בקלות:

מפחיתים פלסטיק: עוברים לשימוש בבקבוקים רב פעמיים וממעיטים, ככל הניתן, בקניית כלים חד פעמיים.שומרים על החוף נקי: כשמבלים בים, דואגים לאסוף את כל האשפה איתנו ולא להשאיר שום דבר מאחור, בטח לא שקיות שיכולות לעוף למים.משתתפים ומתנדבים: מצטרפים מדי פעם ליוזמות קהילתיות של ניקוי חופים או תומכים בארגונים שפועלים למען הים.צרכנות נבונה: מקפידים על צריכה אחראית של מוצרים מהים ומחפשים עסקים שמקדמים קיימות ימית.

בישראל, כשאנחנו חיים ממש על שפת הים התיכון, יש לכל פעולה כזו משמעות כפולה. החופים המקומיים שלנו מתמודדים עם לחצי פיתוח קשים, זיהום ודיג יתר. בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה משמחת של עלייה במודעות הציבורית. יותר ויותר אנשים דורשים חופים נקיים, תומכים בהקמת שמורות טבע ימיות ומבינים שהים התיכון הוא אוצר שיש לשמור עליו מכל משמר.

המראה הכחולה של העתיד

מעבר לכל ההסברים המדעיים והכלכליים, לים יש תפקיד עצום בנפש ובתרבות שלנו. הוא מקור השראה בלתי נגמר למשוררים, סופרים, ציירים ומוזיקאים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. הים מסמל עבורנו את החופש המוחלט, את המסתורין ואת העומק. בני האדם תמיד נמשכו אל המים, חקרו את המרחבים שלהם, פחדו מהעוצמה שלהם והעריצו אותם בו זמנית. החיבור הזה שבין יופי להישרדות, ובין הנאה אישית לאחריות קולקטיבית, הוא שהופך את יום האוקיינוס לכל כך מיוחד.

כשאנחנו מסתכלים קדימה אל העתיד, הבחירה היא לחלוטין בידיים שלנו. אם נמשיך להתייחס אל הים כאל פח אשפה אינסופי, אנחנו נחריף את המשבר הסביבתי ונפגע בעצמנו ובדורות הבאים. אבל אם נבחר לפעול עכשיו, לשנות הרגלים, להשקיע בחינוך הדור הצעיר ולקדם טכנולוגיות ירוקות, נוכל להבטיח שהים ימשיך לשגשג. יום האוקיינוס מזכיר לנו שהשמירה על המרחב הכחול היא לא משימה של יום אחד בשנה, אלא דרך חיים והתחייבות מתמשכת לטובת כדור הארץ כולו.